בתחילת יולי גייסה אלף פארמס - חברה ישראלית שמפתחת בשר מתורבת, 105 מיליון דולר. הסכום הזה דווח בהתלהבות כאחד הגיוסים הגדולים ביותר בתחום הפודטק, ובצדק, אבל אם לשפוט לפי מה ששמענו השבוע על תחום החלבון האלטרנטיבי בארץ, נשמע שזוהי רק ההתחלה. תוך כמה שנים ספורות, ישראל הפכה להיות המדינה המובילה בעולם בתחום הפודטק בכלל ובתחום החלבון האלטרנטיבי בפרט - שכולל בשר מתורבת לצד פתרונות אחרים לחלבון אלטרנטיבי, כמו חלבון שמופק מחומוס.
כיום ישנם כמה מאות סטארטאפים בארץ שעוסקים בתחום הפודטק - כלומר הנדסת מזון בטכנולוגיות חדשניות - וכמה עשרות בתחום החלבון האלטרנטיבי, כאשר שני המספרים האלה ממשיכים ועוד ימשיכו לגדול, ואיתם כמובן כמות המשרות בתחום.
״תחום החלבון האלטרנטיבי הוא התחום עם הצמיחה המהירה ביותר בשוק ההייטק הישראלי, בפער עצום מתחומים אחרים. ההשקעות משלשות את עצמן בכל שנה״, אומר ניר גולדשטיין, מנכ״ל GFI ישראל. GFI (ראשי תיבות של Good Food Institute), הוא ארגון ללא מטרות רווח שמקדם את מחקר החלבון האלטרנטיבי בישראל והוא חלק ממשפחה עולמית של ארגונים. ״ישראל הפכה להיות מובילה בתחום, גם בגלל שאנחנו מובילים בעולם בקטגוריות של צמחונות, טבעונות או אנשים שמפחיתים בצריכת הבשר, וגם בגלל שכבר היינו מעצמה של הייטק ופודטק, כשתחום החלבון האלטרנטיבי מוביל בו באופן ניכר״.
הפחתה בצריכת מוצרים מן החי מסיבות מוסריות, היא לא הדבר היחיד שדוחף את התעשייה הזאת קדימה. גידול בעלי חיים למטרות מזון, עם דגש על תעשיית הבקר, הוא גם עוול סביבתי וכל מי שמעורב בתעשיית החלבון האלטרנטיבי בהחלט מציין את השיפור הסביבתי כערך עליון. תעשיית החלבון האלטרנטיבי תוכל ליצור שינוי של ממש בקנה מידה עולמי, ובשילוב עם הטכנולוגיות פורצות הדרך, אפשר להבין למה היא מושכת אליה כל כך הרבה אנשים, שמתרגשים מהאפשרויות הבלתי נדלות ומההזדמנות לשפר את העולם שבו אנחנו חיים.
לצמיחה מהירה של תעשייה יש גם אתגרים, וכרגע האתגר המרכזי של תעשיית החלבון האלטרנטיבי היא מחסור בכוח אדם. ״הצמיחה הזאת ממש קרתה יש מאין״, אומר גולדשטיין. ״זו תעשייה שנבנתה ממש בשנים האחרונות. מכיוון שהיא התחילה עם סטארטאפים, עד לפני שנים עבדו בה כמה מאות אנשים, והיום בגלל הגיוס העצום של הכספים - אני צופה שיהיה צורך בכ-11 אלף משרות חדשות בעשור הקרוב, רק בתחום החלבון האלטרנטיבי״.
"התחום עם הצמיחה המהירה ביותר בשוק ההייטק הישראלי"
״בכל שנה מספר החברות בתחום מכפיל את עצמו, והגענו למצב שכל החברות ביחד מייצרות ביקוש של אלפי עובדים, ובנוסף אנחנו גם נעזרים ביועצים וחברות חיצוניות נוספות, וגם הם צריכים כוח אדם נוסף כדי לתמוך בקצב הגידול״, אומרת טלי נחושתן, מנכ״לית חברת אינבופרו שמתמחה בייצור 70% חלבון מחומוס. נחושתן היא גם יו״ר ענף הפודטק במשרד הייצוא, תפקיד שהיא ממלאת בהתנדבות ומאפשר לה ידע רחב על מצב השוק. ״כדי שהסטארטאפים יצליחו, צריך לגייס עוד אנשים - עובדים ישירים וגם עובדים עקיפים. יש בארץ בסך הכל 4-3 מוסדות אקדמיים שמכשירים טכנאי מזון, ואנחנו בהחלט מגייסים אנשים צעירים וחסרי ניסיון עם יכולות למידה גבוהות ומשקיעים בהכשרה שלהם, אבל יש גם גיוס לתפקידים בכירים שדורשים ניסיון״.
הפתרון, לפי נחושתן ומרואיינים נוספים שהשתתפו בכתבה, חייב להיות בשיתוף הדרג המדיני: ״מחסור כוח האדם הוא נושא שחייב לעלות למודעות, אם אנחנו רוצים להמשיך להפוך למעצמת פודטק. התחומים שהצליחו עד כה בהייטק היו כאלה בהם המדינה תרמה לפיתוח, נתנה תקציבים והכשרות לסטודנטים. הייתה תמיכה אמיתית - בכסף ובמעשים. בינתיים, חלק מהחברות נעזרות ביועצים מחו״ל וחלקן מגייסות עובדים צעירים ומכשירות אותם בעצמן, אבל המחיר הוא שהחברה מתפתחת לאט יותר, כי אין לה אנשים עם ידע. זה מצוין לבוגרי המקצועות הרלוונטיים - הם כולם מוצאים עבודה, אך החברות מאוד מתקשות. בשלב מסוים התחום הזה יצטרך להתאגד ולמצוא פתרונות ולא רק לדבר על בעיות. צריכה לקום ועדה ממשלתית שתדבר על העתיד של ענף הפודטק״.
מכיוון שתחום החלבון האלטרנטיבי הוא אינטרדיסציפלינרי (רב-תחומי) והטכנולוגיות בו הן חדשות ועדיין נמצאות בפיתוח, אתגר נוסף הוא למצוא את בעלי ההתמחויות הספציפיות. התחום מאגד בתוכו הנדסת מזון, ביוטכנולוגיה, הנדסת רקמות, הנדסת מכונות, מהנדסי מחשב, מהנדסי בינה מלאכותית ועוד ועוד - מכיוון שמלבד פיתוח התחליפים עצמם, שהם עולם ומלואו, ישנו גם הצורך להפוך את כל הגילויים האלה לתעשייה, ולבנות תהליכי ייצור עבור המפעלים שיוקמו בעתיד.
״יש המון משימות בתחום הזה, ואנחנו ממש במרוץ נגד השעון כדי להמשיך ולפתח את הטכנולוגיות האלה שיהיו יותר יעילות וזולות״, אומרת ד"ר תמי מירון, מנהלת הטכנולוגיות של חממת הפודטק ״פרש סטארט״. ״הייעול צריך לקרות בכל שלבי השרשרת, כך שאנחנו זקוקים להרבה אנשים עם תחומי מומחיות מאוד מסוימים, עם רקע בעולמות הספציפיים של עולמות הביוטכנולוגיה, ואנשים שיודעים לעשות את ההתאמה לעולם המזון. כדי לפתור את המחסור הזה צריך לפעול מהר, בהקדם ובכמה מישורים במקביל - צריך לחבר ולהגדיל את המודעות של כלל הצרכנים והקהל לצורך ולעשייה של תעשיית המזון, ואת זה לעשות דרך שיח פתוח ושקוף על הטכנולוגיות, הערכים התזונתיים של התחליפים, וכמובן נושא הקיימות והתרומה של התעשייה הזאת למשבר האקלים".
"בנוסף", היא ממשיכה, "צריך להתחיל כבר עכשיו להכשיר את הדור הצעיר בבתי הספר התיכוניים, אם כחלק ממגמות חדשות שיוקדשו לתחום הפודטק או דרך שילוב התחום במגמות קיימות של ביו-רפואה. ברמה האקדמית צריך לקלוט אנשי אקדמיה נוספים ולהקצות תקציבי מחקר ייעודיים, כי פריצות הדרך המשמעותיות בתחום מגיעות הרבה פעמים מהאקדמיה. במקביל, צריך גם תשתיות לגדל את התעשייה הזאת״.
כאמור, מי שדווקא יכול להתעודד מהמצב (מלבד כדור הארץ) הם הסטודנטים שלומדים את המקצועות שנדרשים בתעשיית הפודטק, וגם צעירים שעדיין לא התחילו ללמוד יכולים לבחור במסלולי הלימוד לפי הצרכים הגדלים של התעשייה הזאת. כרגע ישנם מעט מתמודדים על כמות עצומה של משרות, ובהתאם - החברות גם משקיעות בעובדים המגויסים. ״בארבע השנים בהן אנחנו קיימים, עזבו אותנו מרצון רק שני אנשים״, אומרת עדה גוטגולד, מנהלת משאבי אנוש באלף פארמס. ״בגלל התחרות בשוק, אנחנו משקיעים הרבה בשימור העובדים - באווירת עבודה נעימה, קורסים, גיבושים, תהליך משוב מסודר. בגלל שקשה למצוא את הכפפה ליד, אנחנו משקיעים השקעה עצומה בהכשרה, ואז כמובן שנרצה להשקיע גם בעובדים כדי שיישארו איתנו״.
מלבד התנאים הטובים, גוטגולד מזכירה גם היא את הערך המוסף, שלא לומר הערכים המוספים, שנלווים לעבודה בתחום המתפתח והמרגש הזה: ״פתאום אנחנו יכולים להביא אנשים מחברות גדולות ומבוססות, גם אם יש הבדל מבחינת התנאים״, היא אומרת. ״אנשים מבינים שזה תחום פורץ דרך ששווה להיכנס כשהוא מתחיל. לצד התחושה שאתה חלק משינוי עולמי, סביבתי, תפיסתי, שינוי במערך המזון בעולם. אתה לוקח חלק במשהו מאוד גדול, יש פה אמירה. ובאמת לכל העובדים שלנו יש חלק משמעותי, הם לא חלק מצוות של מאות אנשים שעובד על טכנולוגיה קיימת. זו עבודה מאוד מאתגרת״.
לצד האתגרים, אי אפשר לפספס את ההתרגשות שרוחשת סביב התחום הזה. למרות שדרושה התערבות מצד הממשלה כדי לעמוד בקצב ההתפתחות המואץ, העבודה של גופים כמו GFI (שבין השאר עוזרים בגיוס כספים) וחממת ״פרש סטארט״, בשילוב התלהבות ורצון של כל העוסקים בתחום, בכל הדרגים ובכל התפקידים, הופכים את התעשייה הזאת לאחת המרתקות כרגע בישראל, אם לא המרתקת ביותר, והתחום הזה מושך אליו אנשים מתחומים רבים ושונים.
"אני משוכנע שהנכדים של הנכדים שלנו לא יאמינו כמה חיות היו הורגים פה פעם"
דוגמה אחת מעניינת היא פרופסור אלדד צחור מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע, שבכלל לא התעסק במזון בכל שנות פעילותו כחוקר, ועכשיו ניצב בראש סטארטאפ הבשר המתורבת פרופיוז טכנולוג׳י. פרופ׳ צחור מגיע מתחום הביולוגיה והחקר של תאי השריר, עם התמחות בלב. הוא התפרסם בשנים האחרונות בתחום מחקר שזיהה חלבון שמסייע לרקמות הלב להיבנות מחדש, וזכה בתקשורת לכותרות כמו ״מציל הלבבות״ או ״מתקן הלבבות השבורים״.
״כבר בשנות ה-60', פרופ׳ דוד יפה, שנפטר בשנה שעברה, היה אחד החלוצים של עבודת המעבדה של לקחת שריר ולפרק אותו לתאים שיכולים לגדול במבחנה, וזה פתח תחום שלם של מחקר ופיתוח של גדילה של שריר. שרירים יכולים להיקרע ולהתאחות חזרה עם סיבים חזקים יותר. אנחנו מגדלים ומסתכלים על התאים האלה במעבדה כבר 60 שנה, והצלחנו לגלות את הרגע המסוים במסלול שבו התאים מתמיינים ומתחילים לקבל מאפיינים של שריר, לפני שהם מתאחים אחד לשני״, אומר צחור. ״באחת הפעמים שעבדנו במעבדה, דוקטורנטית קראה לי להסתכל במיקרוסקופ על תאים, ואמרתי לה: ׳יצרת פה סטייק׳. באותו הרגע באמת נפל לי האסימון שאנחנו יכולים לעשות עם זה משהו״.
כבר אמרנו שהתעשייה הזאת גדלה בקצב מדהים? אז הרגע הזה במעבדה קרה לפני בסך הכל חצי שנה. ״תוך שבועיים הכירו לי את ד"ר תמי מירון מפרש סטארט״, צחור מספר. ״היא הגיעה אלינו למעבדה, נוצר קליק בשנייה ועכשיו חצי שנה אחרי כבר הקמנו חברה, בעזרת מימון של הרשות לחדשנות, ואנחנו מתחילים להעביר את הטכנולוגיה מהמעבדה במכון ויצמן לחממת הפודטק בקריית שמונה. אנחנו יודעים לתת יתרונות חדשים וייחודיים לתחום של הבשר המתורבת, כי אנחנו מבינים ספציפית בביולוגיה של השריר. התחום הזה תחום צעיר, אז הוא מתחיל להיבנות מכל מיני כיוונים, מה שמאפשר גיוון הרבה תחומים שמתנקזים לתוך משהו חדש, מה שיוצר פלורליזם של מחשבות וחדשנות, וכל אחד מגיע עם יתרון אחר. אני משוכנע שהנכדים של הנכדים שלנו לא יאמינו כמה חיות היו הורגים פה פעם. אני משוכנע שתעשיית חקלאות המזון לא תהיה מה שאנחנו מכירים היום״.