הדבר הכי מעצבן בבוקר בדרך לעבודה הם הפקקים. אך לפעמים גם כאשר הפקקים נגמרו, עובדים רבים ממשיכים להתעצבן לאחר שהגיעו למקום עבודה עד אשר הם מוצאים חניה. אזורי תעשייה רבים ברחבי הארץ שמהווים מקומות פרנסה לאלפי עובדים מאלצים את העובדים להוציא כסף עבור חניה וזאת לפני שהגיעו למשרד והחלו להרוויח את השכר היומי, סכומים אלו עשויים להגיע לפעמים עד אלפי שקלים בחודש. מי אחראי לסבסד לעובדים את התשלום בעבור החניה? ואלו מקומות עבודה באים לקראת העובדים?
אזור התעשייה באור יהודה: "אין סיבה שנשלם 1000 שקלים בחודש"
"עבדתי בתל אביב ובזבזתי הרבה כסף על חניה בחניונים אבל מי חשב שגם באור יהודה אצטרך לשלם כסף על חניה, פה אפילו אין אופציה לחניון, את מגיעה לעבודה וחייבת לשלם סכום של 5.5 שקלים לשעה וזה יוצא 50 שקלים ליום", מספרת מיטל מנשה (31) שעובדת בקופת חולים כללית באזור התעשייה באור יהודה. התעריף היומי לפי הסדר החנייה עם פנגו, לעומת זאת, מסתכם ב-18 שקלים בלבד.
אזור התעשייה באור יהודה נחשב למרכז עסקים מפותח בו קיימות חברות כמו תמי 4, שטראוס, קופת חולים כללית, חברות הייטק וחנויות בגדים נוספות. לדבריה, שפות המדרכה נצבעו בכחול לבן רק לאחרונה ולכן החל מחודש פברואר, החניה במקום הינה בתשלום.
"ראש העיר החליט שהוא רוצה לגבות מאיתנו כסף עבור חניה וזה לא הגיוני שאנשים שעובדים משעות הבוקר עד הערב יצטרכו לשלם מכיסם עבור החניה במקום שעד לאחרונה הייתה בחינם. ניסינו לקבוע איתו פגישות, ערכנו הפגנה לביטול החניה בכחול-לבן אך הוא לא היה מוכן לשמוע", טוענת מיטל ומוסיפה "אין סיבה שנשלם 1000 שקלים עבור חניה בחודש, הרבה עובדים ממורמרים ובעלי העסקים מנסים להגיע להסדר עם פנגו או סלופארק אבל בנתיים אנחנו משלמים".
מיטל עבדה בעבר באזור רמת החייל בתל אביב וגם אז נאלצה לשלם עבור חניה, עבדתי כחצי שנה בתל אביב והייתי מחפשת חניה בחניונים באזור, שילמתי בין 20-25 שקלים לחנייה ביום אבל לא ציפיתי לשלם באור יהודה סכום דומה", היא מדגישה. מיטל, כמו עובדים אחרים, מגיעה לעבודה מראשון לציון ברכבה וטוענת שרב העובדים באזור אינם תושבי אור יהודה, "אנחנו מנסים לשנות את המצב דרך בעלי העסקים ולא קונים אוכל בחוץ אלא מביאים מהבית, הם בתגובה אומרים שלא נפגע בהם אבל נמשיך עד שמשהו פה ישתנה", היא מצהירה.
מעיריית אור יהודה נמסר בתגובה: " נושא זה מוצה עד תום מבחינתנו".
אזור התעשייה רמת החייל תל אביב
אזור התעשייה ברמת החייל בתל אביב מהווה מרכז לחברות הייטק, תקשורת, פיננסים וגם מסעדות בתי קפה ועוד. במקום נמצאים גם בית חולים אסותא, בית המלון לאונרדו, סניפי בנקים ועוד. מה עושים העובדים שצריכים לחנות את מכוניתם על הבוקר? תלוי איפה הם עובדים.
עובד באחד מבתי העסקים באזור מספר כי אצלו יש חניה מסודרת אך לא תמיד ניתן למצוא בה חנייה, "כשאני מגיע לעבודה ולא מוצא חניה בחניון שלנו אני נאלץ לחפש באחד החניונים ולרב חונה בחניון אחוזת חוף שנמצאת סמוך למקום עבודתי", מספר ד' ל-mako. החניה במקום עולה 16 שקלים, מדובר אולי בתעריף סמלי לעומת החניונים בתל אביב שגובים עשרות שקלים אך עדיין זהו סכום שעשוי להגיע עד ל-320 שקלים בחודש. ד' מספר שהוא לא מקבל החזר בעבור החניה גם כאשר נאלץ לשלם בעבור החניה בחניון.
מתחם כורזין בגבעתיים : בעיות חנייה וצפיפות
ג', עובד לשעבר בחברת הייטק במתחם כורזין בגבעתיים מספר ל-mako כי עניין החניה מתבצע בהתאם למדיניות החברה. "כאשר עבדתי בעזריאלי, החברה מימנה את התשלום החודשי בעבור החניון, לעומת זאת כאשר עבדתי בכורזין, החניון היה שייך למנהלים בכירים ואנחנו היינו צריכים לחפש חניה ברחוב וחנינו לרוב בצמוד למדרכה בסימון כחול-לבן".
הוא מודה שמדיניות החניה הלא אחידה אינה מרגיזה אותו, "שילמו לנו משכורת מכובדת ולכן היינו צריכים לשלם עבור פנגו, מדובר ב-18 שקלים ליום וזה לא משמעותי", הוא מדגיש. "לעומת זאת, היה לי חבר שלא היה לו כוח לחפש חניה כל יום והוא שילם על חניון בין 350-400 שקלים לחודש", הוא מוסיף. לדבריו עניין החניה אינו קריטריון בבחירת העבודה ואף נושא שלא שואלים עליו, "בחברות גדולות לרוב יש חניה וגם אם אין, מדובר בתשלום סמלי בחודש", הוא מוסיף.
פארק המדע ברחובות: הסדר חניה עם פנגו
"בפארק המדע ברחובות ישנן חברות הייטק רבות, הרבה חנויות ובתי קפה. לחברות הייטק גדולות יש חניונים תת קרקעיים ויש חברות שאין להם חניה והעובדים צריכים לחנות ליד סימון כחול-לבן בלבד", אומרת ע', עובדת בחברת הייטק במקום. לדבריה, חברת ההייטק בה היא עובדת, מספקת חניון לעובדים שנמצא בהסדר עם פנגו ועליהם להפעיל את מנוי לאחר החנייה. "כל העובדים רשומים במאגר פנגו ועליי לזכור להפעיל זאת מדי בוקר ולסיים בערב וכך לא אשלם בעבור החניה". חסרון בחניה בחניון הנ"ל הוא שמיקומו מרוחק מהחברה עצמה, "מדובר במרחק הליכה של 15 דקות וכשיורד גשם זה לא נעים בכלל", היא מוסיפה. "בעוד שלמנהלים הבכירים יש חניה סמוך לחברה", היא מציינת.
ע' עבדה לאורך השנים בחברות הייטק שונות ומדגישה כי נושא החניה הוא עניין מהותי בבחירת מקום העבודה, "כאשר הלכתי לראיונות עבודה במקומות שלא היו בהם חניונים זה הפך לשיקול מהותי בשבילי", היא מספרת. "אני לא צריכה להיות בחרדה כל היום האם אמצא חניה בבוקר, כאשר יש חניון אתה עולה למשרד רגוע", היא מדגישה. "זה דבר שלא צריך להטריד אותך וברגע שזה הופך להיות מטרד, את מגיעה לעבודה לא רגועה".
פארק אזורים פתח תקווה: תוכנית שאטלים מיוחדת במקום תשלום לחניון
חברת ביטוח ישיר הנמצאת בפארק אזורים בפ"ת מצאה פתרון לעומס והצפיפות באזור, "הרעיון של לספק שאטלים לעובדים נולד כבר לפני יותר משנתיים כשהאזור התחיל להיות מאוכלס ללא מקומות חניה. המגרשים מוגבלים מאוד, העמדנו שלושה חניונים מסובסדים ומוזלים לעובדים אך עדיין היו תלונות מהעובדים שלא מצאו חניה", מספרת דפנה קליינר, סמנכ"לית משאבי אנוש של ביטוח ישיר.
" החוכמה היא לא לשלוח את העובדים מאות מטרים לחניה בחניונים פרטיים ובתור מעסיק מאוד גדול באזור החלטנו לפתח שאטלים שיסיעו את העובדים מחניון הרכבת בפ"ת ישר למשרדי החברה, ללא עלות", היא מספרת על היוזמה. חברת ביטוח ישיר כוללת 1200 עובדים בפ"ת ולכן מדובר בפתרון תחבורתי עבור עובדים רבים, "המטרה הייתה לתת פתרון לאנשים שמגיעים עם רכב ורוצים לחנות ברכבת ולהגיע לעבודה בצורה מהירה ויעילה. לאט לאט אנשים התחילו לוותר על הרכבים ולהגיע ברכבת לעבודה", היא מוסיפה. ההסעות ברוב שעות היום לרכבת וחזרה, דבר שלא מצריך מהעובדים לחכות זמן רב.
קליינר מודה כי למרות שמדובר בפתרון יקר יחסית לחברה לעומת סבסוד חניונים הוא משתלם לשני הצדדים, "קרוב ל-800 עובדים משתמשים בהסעות בצורה יומיומית וזה הוריד לחץ מהחניונים בסביבה", היא מספרת. "זה תורם לחברה שעובד מגיע בזמן בצורה נעימה, לא צריך להירטב כשיש סופות או גשמים. האמון של העובדים הלך וגדל, בהתחלה היה המון היסוס וחשדנות אבל ברגע שהעובדים התנסו הם ראו כמה זה קל, זה פתרון נוח, קל ויעיל לכולם.
החוק מחייב החזר עבור דמי נסיעות בלבד
לפי צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות לנסיעה לעבודה נקבע כי המעביד מחויב לשלם החזר נסיעות עד 25.20 שקלים ליום עבודה. בנוסף, במידה והעובד אינו משתמש בתחבורה ציבורית אלא מגיע לעבודה בעזרת הסעה פרטית הוא לא זכאי להחזר נסיעות כלל.
בתי עסק רבים בישראל מציעים לעובדים חניה בחינם בכחול-לבן באמצעות הסדר חנייה עם חברת פנגו+. "בשיטה זו העובד צריך להפעיל את החשבון כאשר הוא מגיע בבוקר אך החיוב יגיע לבעל העסק", מסבירה אירית גולדברג, מנהלת השיווק של פנגו+. לדבריה, לפנגו+ יש 980,000 לקוחות מתוכם כ – 100,000 לקוחות עסקיים שמשתמשים בשירות. גולדברג מציינת כי חברות שונות נמצאות בהסדר עם פנגו+ ביניהן, בנקים, חברות סלולר, חברות תקשורת, חברות הייטק, משרדים ממשלתיים ועוד.
"יש חברות שמשלמות את חשבון החניה ויש חברות שהעובדים מתחלקים חצי-חצי עם המעסיק, מספרת אירית, "אבל לרוב החברות יעדיפו להעניק לעובדים את ההטבה הזאת", היא מדגישה. "באזורי תעשייה מדובר במקרים רבים בתעריף חניה שהינו שונה מאזור מגורים, העירייה באה לקראת העובדים ובתי העסק ולכן התעריף היומי והחודשי זולים יותר".
לפי שירות מדיניות ארגון של "פנגו+", בתי עסק רבים יכולים להגביל את החניה של עובדיהם לפי שעות או ימים או לפי אזורי חניה וכך גביית התשלום מתבצעת באופן מבוקר. "בית עסק שלא רוצה למממן את החנייה 7/24 מגביל את הימים ושעות החניה וחוסך כסף. גולדברג מדגישה כי חניה בכחול-לבן תהיה יותר זולה מחניה בחניון ומשתלמת הן לעובד והן למעסיק.
"מעט מאוד מקומות עבודה מספקות הסעות לעובדים, ברב החברות יש מנהלי רכב שאחראים על טיפול ברכבי ליסינג לעובדים ולא מנהלי תחבורה", אומרת תמר קינן, מנכ"לית ארגון "תחבורה היום ומחר". "המצב הוא מצב קטסטרופלי גם ברמה התכנונית, כאשר עסק מחליט למקם את עצמו באיירפורט סיטי הוא מראש בונה על זה שרוב העובדים יגיעו ברכב פרטי. כל עסק שבוחר להיות שם נידון למצוקות חניה", היא מוסיפה.
קינן טוענת כי מקומות אשר מספקים חניה לעובדים פוגעים בעובדים אחרים שמגיעים בתחבורה ציבורית, "מדוע עובד שאינו מגיע ברכב לא מקבל הטבה חלופית? כאשר נותנים הטבה לשימוש בחניון בשווי 300 שקלים בחודש כדאי לצ'פר את כולם", היא מדגישה. "זה נוהל שגוי ובעייתי להעניק צ'ופר רק לאלו שמגיעים ברכבם הפרטי".