שנת תשפ"א שמגיעה לסיומה הייתה שנה בה נדרש עולם המשפט, ובפרט משפט העבודה, להפגין יצירתיות בפסיקותיו, לנוכח היעדר חקיקה בסוגיות מהותיות הקשורות לקורונה. לצד זאת, ניתן לראות שהמחוקק פעל נמרצות להסדרת חקיקת חירום בהיבט הפרוצדוראלי לצורך סיוע למעסיקים ולעובדים, כל זאת במסגרת מציאות משתנה ודינמית.
בג"צ מתערב בעלויות הבידוד
את השנה העברית התחלנו עם החלטתו של בג"ץ לבטל את תעודת המחלה הגורפת שהוצאה על ידי משרד הבריאות, שהקנתה זכאות לדמי מחלה על חשבון המעסיק לעובד ששה בבידוד בשל הנגיף. כתוצאה מכך, נדרשו המדינה וביטוח לאומי יחד עם ארגוני המעסיקים, להגיע להסדר שיאזן את הנטל הכרוך בתשלום ימי מחלה בגין ימי הבידוד, כך שיתחלק בין המדינה למעסיקים.
חל"ת לעובדים מוגנים
לצד זאת, המחוקק נדרש לתת מענה גם לסוגיית ההוצאה לחל"ת של עובדות ועובדים המצויים בתקופה המוגנת מפני פיטורים על פי חוק עבודת נשים. הוראת השעה בזמנו, שבוטלה תוך פחות משבועיים, ייתרה את הליך קבלת היתר מהממונה על עבודת נשים להוצאת עובדת או עובד לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק, בתקופה המוגנת.
כיום, חל התיקון בחוק עבודת נשים הקובע כי בעניינם של עובדים מוגנים שהוצאו לחל"ת מיד לאחר תום תקופת הלידה וההורות, התקופה האסורה בפיטורים תמנה החל ממועד החזרה לעבודה מחל"ת.
סנקציות ללא מחוסנים?
עם תחילתו של מבצע החיסונים ובהיעדר הסדר חוקי שיאפשר למעסיק לדרוש מעובד להתחסן, נותרו מעסיקים רבים ללא כלים וללא הבנה כיצד עליהם לפעול ביחס להטלת מגבלות על עובדים שאינם מתחסנים, מתוך החשש למקרי הדבקה במקומות העבודה. את הוואקום מילאה התאחדות התעשיינים בישראל, אשר פרסמה חוות דעת מקיפה שניתנה על ידי משרדנו, ועיקרה מתן אפשרות למעסיק להתנות כניסת עובדים לא מחוסנים למשל, בהצגת בדיקת קורונה שלילית עדכנית.
חוות דעת זו אומצה על ידי מעסיקים רבים במשק, ולמעשה גם על ידי בית הדין לעבודה בפסיקותיו. בית הדין נדרש לדון בבקשות למתן סעדים זמניים מצד עובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו עקב סירובם להתחסן או להציג בדיקת קורונה שלילית.
אחת הפסיקות החשובות והראשונות שניתנו, הייתה בעניינה של סייעת בגן של ילדים בעלי מוגבלויות בצור יגאל אשר מעסיקה סירב להחזירה לעבודה מהחל"ת, הואיל וסירבה להתחסן או להציג בדיקת קורונה שלילית. בית הדין האזורי קבע בהחלטתו כי למול זכותה של הסייעת להמשיך לעבוד, זכותה לאוטונומיה על גופה וזכותה לפרטיות, גוברת זכותם של הילדים לחיים, לחינוך ולבריאות וזכותם של יתר עובדי בית הספר לסביבת עבודה בריאה.
בית הדין הארצי לעבודה דחה את בקשת הערעור של המורה על החלטה זו, אך קבע כי ראוי ששאלת האיזון בין הזכויות השונות תתברר במסגרת ההליך העיקרי.
תאונת עבודה - מהבית
לצד הפסיקה והחקיקה הנקודתית, אחת מההשפעות של הקורונה היא מעבר לעבודה מהבית. מטבע הדברים, צורת העסקה זו טומנת בחובה שאלות רבות, וביניהן השאלה האם פגיעה של עובד המועסק מביתו תוגדר כתאונת עבודה.
עניין זה הגיע לפתחו של בית הדין לעבודה, כאשר מורה של משרד החינוך החליקה בשעות הערב בביתה ונפצעה בצלעות ובגבה, כל זאת בזמן שהכינה חומר מקצועי הקשור לעבודתה. בבית הדין טענה המורה כי מדובר במקרה ייחודי מכיוון שהפגיעה אירעה בנסיבות בהן היא נאלצה ונדרשה לעבוד אך ורק מביתה, ולכן יש להכיר בתאונתה כתאונת עבודה לצורך קבלת תשלומים מביטוח לאומי.
בית הדין דחה את התביעה, בין היתר, מהנימוק כי אין מקום להרחיב במידה ניכרת את הכיסוי הביטוחי מעבר לסביר, כאשר הסביר הוא שעות העבודה, והתאונה ארעה מחוץ לשעות העבודה הרגילות. בית הדין הוסיף כי גם אם יכירו בנסיבות משבר הקורונה המאלצות עובדים לעבוד מהבית כנסיבות מיוחדות עת מתרחשת תאונה, הרי יש לתחום את "השעות המבוטחות" בכיסוי הביטוחי לאותן שעות שהעובד אמור היה לעבוד במקום העבודה. המורה הגישה ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה, שטרם התברר.
פיצויים לעצמאים
חוץ מהנושאים הקשורים לקורונה, ניתן גם פסק דין תקדימי אשר הסדיר, לאחר שנים של פסיקות סותרות, את אופן חישוב הפיצוי שייפסק לעצמאי שהוכר בדיעבד כעובד. עד פסק הדין הנ"ל, הפיצויים שנפסקו ל"עצמאים" שהוכרו בדיעבד כ"עובדים", חושבו על בסיס הפסד השכר והזכויות הסוציאליות בלבד (חופשה, מחלה, הבראה, נסיעות, פיצויי פיטורים וכו').
בפסק הדין, בית הדין הארצי לעבודה קבע "פיצוי לא ממוני" המקנה לבית הדין את שיקול הדעת לפצות, בנסיבות המתאימות, גם בגין זכויות "לא ממוניות" מובהקות - כמו ביטחון תעסוקתי, אפשרויות קידום, ביטחון פנסיוני ועוד.
ומה צפוי השנה?
במבט קדימה, לשנה החדשה, שהלוואי ותבוא עלינו לטובה, בשלום וללא התפרצויות קורונה, אנו צופים כי נמשיך לעסוק בפיתוח הסדרים משפטיים במגוון תחומים, וביניהם מנגנון של "עבודה מרחוק". מנגנון זה, הוא אחד מההשפעות החיוביות שהביאה עמה הקורונה וההוכחה שניתן בפרק זמן קצר להעביר את המשק בישראל לעבוד מרחוק, תוך חיסכון בהוצאות נלוות ושמירה על שביעות רצון העובדים.
הצעת החוק, שמונחת כיום על שולחן הכנסת, מבקשת לעגן הסדר וולנטרי במסגרתו יוכל המעסיק לאפשר לעובד לעבוד לפחות יום אחד בשבוע במתכונת של עבודה מרחוק, כהסדר קבוע, והעובד מצידו אינו מחויב להסכים להצעה. כמו כן, על פי הצעת החוק, זכויותיו הסוציאליות של העובד ישמרו במלואן והמעסיק יחויב לוודא כי לא תפגע פרטיותו של העובד עקב האמצעים לביצוע עבודה מרחוק.
בנוסף, הצעת החוק מתייחסת גם לחוק ביטוח לאומי ומבקשת לתקן אותו כך שהביטוח יחול גם על תאונות עבודה מהבית. גם אם הצעת החוק תתקבל במלואה, עדיין ישנם נושאים מתחום דיני העבודה שהמחוקק ובתי הדין יצטרכו לתת עליהם את הדעת, כמו למשל יכולת הפיקוח על שעות העבודה בפועל של העובד.
הכותבת עו"ד אורלי אבירם, שותפה מנהלת בנ. פינברג ושות'