המחזור הראשון של דור ה-Y נכנס לשוק העבודה סביב תקופת המיתון הכלכלי - כאשר ברקע הדברים קורים שינויים מתמשכים בכלכלה המודרנית - והתוצאה היא מצב תעסוקתי מאתגר במיוחד. האתגר מחייב את עובדי דור ה-Y להמציא את עצמם מחדש ולהתאים את עצמם לשינויים שקורים במרחב התעסוקתי. המצב הקיים מעלה את השאלה אילו עבודות ותנאי עבודה נחשבים בעיניהם לאטרקטיביים. כדי לגלות את התשובות, פנינו לחברת המחקר סי.איי מידע שיווקי בשיתוף פאנלוויו, אשר ערכה סקר אינטרנטי בקרב 511 משיבים בגילאי 36-22.
גברים מהלינקדאין, נשים מהפייסבוק
עוד מסתבר שכבודה של המשכורת במקומה מונח, אך נוחות היא גורם משמעותי בהחלטה אם להצטרף למקום עבודה. "הפרמטר החשוב ביותר (חוץ ממשכורת) הוא קרבה גיאוגרפית, לאחר מכן הטבות ותנאים, עניין מקצועי ואווירה חברתית נעימה. אפשרויות קידום צוינו פחות", אומר רז ומציין כי "קרבה גיאוגרפית מעניינת יותר צעירים עד גיל 32, ואילו עניין מקצועי ואתגר מעניין יותר את בני הדור הבוגרים יותר בני ה-33+. אפשרויות קידום מעניינות יותר את הצעירים עד גיל 32 מאשר את הבוגרים יותר. מעניין לראות כי משיבים חרדים ציינו את הקרבה הגיאוגרפית כחשובה; עניין מקצועי ואתגר צוינו יותר על ידי בעלי השכלה על תיכונית, ואווירה חברתית נעימה צוינה יותר על ידי בעלי השכלה תיכונית ומטה".
אמנם אתרי אינטרנט הם עדיין במקום הראשון בערוצי חיפוש העבודה, אך ניתן למצוא גם אפליקציות שמשרתות את אותה מטרה. ICV היא פלטפורמה דיגיטלית להתאמה בין חברות לבין מועמדים בתחום הטכנולוגיה. לדברי רון סטרינסקי מנכ"ל ומייסד משותף של הסטרטאפ ICV, "מדובר באלגוריתם חכם המאפשר לחזות בצורה מדויקת מהי ההתאמה בין המועמד למשרה המוצעת. הטכנולוגיה המהפכנית מנגישה את המועמדים האטרקטיביים ביותר קודם וממיינת אותם לפי אחוזי התאמה להגדרת התפקיד, בכך הפלטפורמה מאפשרת לחסוך זמן רב בתהליך הגיוס גם למועמדים וגם לחברות".
אחד התסכולים של מחפשי העבודה הוא שברוב המקרים הם לא מקבלים אישור לכך שקורות החיים שלהם נקראו או התקבלו, יוצרי הפלטפורמה החליטו לטפל בנושא זה באופן טכנולוגי – כאשר קו"ח של מועמד התקבלו, הוא מקבל התראה לטלפון שהם נקראו. אם החברה מעוניינת בפרטים, המועמד מקבל חיווי שעתידים ליצור איתו קשר. "השקיפות הזו חשובה באופן כללי אך בעיקר לדור ה-Y, מה גם שהיא מייצרת יחס טוב יותר בין שני הצדדים", אומר רון.
מחפשים עבודה בזמן שעובדים
זה ידוע שהסמארטפון שלנו משרת קשת מגוונת של צרכים: החל מתקשורת עם המשפחה והחברים, דרך התנהלות מול מוסדות כמו בנקים, קופות חולים או בתי ספר, ועד רשתות חברתיות. אך דווקא אפיק מרכזי בחיינו – הקריירה - נשמר הרחק ממנו ונמצא עד כה בעיקר במסכי המחשב. "בממוצע כל שנתיים היי-טקסטים עוברים לעבודה אחרת, זה שוק דינמי שפתוח להצעות, והעובדים תמיד מסתכלים לצדדים לראות מה קורה. כ-70 אחוז מתעשיית ההייטק מחפשים עבודה בזמן שהם עובדים במקום אחר, רוב המשתמשים באפליקציה שלנו מחפשים את המשרה הבאה בעודם בעבודה".
גם ב-ICV הבינו שאחד הפרמטרים העיקרים של דור ה-Y הוא הקרבה הגיאוגרפית, ולכן כל הצעת משרה מראה למועמד כמה זמן ייקח לו להגיע למשרד בבוקר בתחבורה ציבורית או כלי רכב. "בנינו אלגוריתם שמשקלל המון פרמטרים, מעבר למוסדות לימודים וציונים אנו גם מנתחים את קו"ח. כמו לדוגמא התדירות שבה מועמד עובר בין משרות, דבר שמשפיע על אחוזי ההתאמה לחברות מסוימות.
רבות נכתב על אפליות שנעשות גם בימים אלה במקומות עבודה כבר בשלב גיוס המועמדים, ועל העדפות של גברים מול נשים, רווקות מול נשואות עם ילדים, וכמובן אפליות על רקע עדתי, דתי וגילאי. יוצרי ICV החליטו לפתור את הסוגיה הזו על ידי כך שפרמטרים משמעותיים כמו מגדר, גיל, מוצא או סטאטוס אישי, לא קיימים בקו"ח המקצועיים. "המטרה שלנו היא שישפטו את המועמד על פי הרקע המקצועי שלו, ההיסטוריה המקצועית וההכשרות, וכשיגיעו לפגישה לא ייכנסו הפקטורים האחרים. אנו מעודדים שוויון מוחלט ומודעים לכך שחברות ומעסיקים מתייחסים לפרמטרים כאלה ועושים החלטות לא נכונות, לכן אנו מפנים אותם להתרכז בחתכים המשמעותיים. ברגע שמעסיק קורא קו"ח של מועמד, הוא מתייחס למה שהוא עשה וכל שאר הדברים מתגמדים".
"אחת הבדיקות שעשינו לאפליקציה הייתה עם מועמדת בת 52 יוצאת ממר"ם. כאשר הגיל שלה צוין בקו"ח, החברות לא הגיבו, אך ברגע שהורדנו את הפרמטר של הגיל, ראינו שהרבה יותר חברות קראו את קו"ח שלה והתחילו להזמין אותה לראיונות עבודה. אנחנו חותרים לבודד את המשתנים האלה כדי לתת זכות שווה לכל המועמדים, המטרה היא שיסתכלו על האדם באופן מקצועי על מה שעשה בחייו ועל הידע והניסיון שרכש, לא לאיזו קבוצה גילאית או מגדר הוא שייך".
היום מחפשים אהבה ועבודה באותו מקום - באפליקציה
אפליקציה נוספת המשדכת בין משרות פנויות ומחפשי עבודה היא אפליקציית JobJob, שהוקמה באפריל 2015 על ידי צמד האחים חיים ושי בר-יוסף ומשרתת כיום למעלה מ-200,000 משתמשים. "זיהינו צורך גדול בשוק המסעדנות והאירוח הנובע מתחלופה גבוהה של עובדים ושינויים בהרגלי חיפוש העבודה. הבנו שהכאב זהה גם בקטגוריות אחרות כגון קמעונאות, ייצור ותעשייה וכו'", מתאר שי בר-יוסף את התהליכים שהובילו אותם להקים את האפליקציה, שהפרסומת שלה הפכה ללהיט בפני עצמה.
"הקונספט של JobJob מחבר בין עולמות אפליקציות הדייטינג וחיפוש העבודה", מסביר בר-יוסף, "החידוש שלה הוא היכולת לחפש עבודה לפי תפקיד, מיקום ושכר, והמיקוד הוא בקהל יעד ספציפי ללא צורך בקורות חיים". למעשה, מדובר באפליקציה שמתמקדת במקצועות שאינם דורשים הכשרה מקצועית מיוחדת, ומציעה מדי יום אלפי משרות פנויות הפתוחות בחינם עבור מחפשי העבודה, ובעלת מדרגות תשלום עבור המעסיקים המחפשים עובדים.
לפי בר-יוסף, בחודש נתון נשלחות דרך האפליקציה בין 40,000 ל-50,000 הגשות מועמדות שונות למעסיקים, ויש לא מעט מהם - רק בחודשיים האחרונים הצטרפו כ-3,000 מעסיקים חדשים למאגר המשרות של האפליקציה.
בהמשך למחקר של סי.איי מידע שיווקי, בר יוסף טוען כי הם "מזהים נדידה ברורה של דור ה-Y ודור ה-Z לחיפוש עבודה באמצעות אפליקציות". כמו כן הוא מדגיש שאפליקציית JobJob היא "פתרון נוח עבור אלו שאין להם קריירה המותאמת לפרופיל לינקדאין".