כמו כל מערכת יחסים, גם הרומן עם העבודה שלכם יכול לפעמים לעלות על שרטון, להגיע לנקודת רתיחה ולגרום לכם לרצות לעזוב בטריקת דלת. אם אתם שונאים את המשרה שלכם, זה כמובן הרבה יותר קל לחתוך, אבל הבעיה מתחילה כשיש רגשות מעורבים כמו היסוסים, פחדים ואשמה קלה. האם המצב יכול להשתפר ואתם סתם חסרי סבלנות? האם אפשר להתגבר על הבעיות בכל זאת? האם יש בכלל משהו טוב יותר שם בחוץ, או לפחות באותה הרמה? ומה יחשבו עליכם כשתעזבו?
לפעמים השאלות הללו מעידות על כך שאתם אכן תקועים בתוך רומן רע עם העבודה שלכם, ולפעמים הן סימן לכך שמערכת היחסים שלכם עם הג'וב פשוט מגיעה לשלב בוגר יותר. ממש כמו במערכת זוגית, כאשר מגיע השלב שבו אתם נותנים יותר ולא מקבלים את מה שאתם צריכים, וכשגורמים לכם להרגיש כאילו זו אשמתכם – הגיע הזמן להיפרד.
הפרידו בין האהבה למשרה לבין האהבה לתפקיד
קודם כל, כדאי לעשות את זה כמה שיותר מהר ולא לגרור את המהלך, כי אם ברור לכם שזה כבר לא, אין טעם לחכות ואתם סתם מעכבים את עצמכם. אם אתם עדיין מהססים, ערכו רשימה של הדברים שאתם כן אוהבים בעבודה שלכם לעומת אלה שלא, וסביר להניח שזה יגרום לכן להבין ויזואלית שזה נגמר. יחד עם זאת, לא כדאי להתפטר לפני שאתם מארגנים לעצמכם מערכת תמיכה – בין אם בקבוצה של חברים להתייעץ איתם לגבי המהלך, או אפילו בעבודה חלופית.
אם יש לכם הצעה אחרת ואתם עדיין מהססים, כדאי לעשות הפרדה בין האהבה שלכם למשרה לבין האהבה לתפקיד – צריך לכבד את האחת ולחבק את השניה. חשבו שוב על מה שאתם צריכים להרפות ממנו מול מה שאתם לא יכולים להשאיר מאחוריכם, וודאו שאתם מתאבלים על הראשון ומאמצים את השני.
הרשו לעצמכם להיות עצובים והיפרדו מהמקום שגדלתם בו
כדאי גם לזכור שלעזוב מקום עבודה שבו גדלתם והתפתחתם זה תהליך לא קל, גם אם הוא נראה לכם כרגע קטן ולוחץ. קחו לעצמכם זמן להיפרד מכל האנשים ואפילו מהחללים ומהחדרים. הכירו בכך שזו פעם אחרונה שאתם מבצעים משימה מסוימת, השתתפו בישיבה אחרונה שכוללת את כל העובדים ואפילו הביטו החוצה מחלון מסוים כדי לנסות וללכוד את האווירה. אל תפחדו להיות עצובים גם אם יש המון שמחה בצעד שלקחתם, אבל מצד שני אל תתנו לעצב לגרום לכם להתחרט – זכרו שאתם נפרדים מהמקום הזה בגלל סיבות מסוימות. כמו כן, קחו אתכם את כל החפצים שלכם ואל תשאירו שום דבר מאחור, כדי שלא תתפתו להסתכל אחורנית מבחינה מטאפורית.
באשר לקולגות ואנשים שפיתחתם איתם קשרים אישיים לאורך הדרך, ודאו שהם מבינים שאתם עוזבים את *מקום העבודה* ולא *אותם*, ולכן נסו לשמור איתם על קשר ולפתח איתם את מערכת היחסים לכיוונים אחרים. ובאשר לארגון עצמו – נסו לחשוב מה למדתם ממנו, ומה בכל זאת תוכלו לקחת אתכם הלאה, בין אם מדובר בערכים מסוימים, נהלי עבודה או לקחים שהפקתם ומסקנות שהסקתם. הרבה אנשים זוכרים חסד נעורים למקומות העבודה הראשונים שלהם, משום שהם אפשרו להם ללמוד, להתפתח ולגלות מי הם, וכך למעשה הפכו אותם למי שהם היום.
זכרו שלא משנה כמה תאהבו את התפקיד – הוא לא יחזיר לכם אהבה
הזכירו לעצמכם שלאהוב תפקיד, ארגון או עבודה מסוימת זה סוג של חסר טעם, משום שהם לעולם לא באמת יאהבו אתכם חזרה. גם אם משרה מסוימת או מקום עבודה ספציפי עוזרים לכם להתפרנס, להכיר אנשים חדשים ולספק את הצרכים המקצועיים שלכם, עדיין מדובר בקונספט של חיי העבודה המודרניים ואין מה להיקשר אליהם ברמה הרגשית.
מה שכן כדאי לעשות זה לכבד אותם ואת המקום שהם מילאו בחייכם, לזכור את הרגעים הטובים ולהמשיך הלאה לשלב הבא.