אם יש משהו שאין סיכוי ששכחנו לארוז באוגוסט הזה או לקראת החגים, זה לפטופ ומטענים. סביר גם להניח שאת חבילת הגלישה וידאנו עוד לפני הביטוח והדרכונים. ישראל אולי חופשת, אבל לא ממש מתנתקת.
לא מאתמול אנחנו חיים במדינה וורקוהולית; הישראלי עובד בממוצע 1,858 שעות בשנה, לעומת 1,371 שעות בגרמניה, 1,482 בצרפת, 1,674 בבריטניה ו-1,766 בכלל מדינות ה-OECD . אפילו האמריקאים (1,790) והיפנים (1,719), הידועים כמכורים למשרד ולקריירה, עובדים פחות מאיתנו. לכן אין זה פלא שבכל הנוגע ליציאה לחופשה ולניצול הזמן בחופשה עצמה - יש לנו מה ללמוד.
על פי סקר של רשת המלונות "פרימה", כמחצית מהשכירים בישראל לא ניצלו ב-2017 את כלל ימי החופשה המגיעים להם בחוזה ובדין. מבין אלה שכבר יצאו לחופשה, 51% לא התנתקו במהלכה ממקום העבודה. הם שמרו על קשר רציף עם המנהלים והכפופים להם, המשיכו לבצע מטלות ומשימות והשיבו לטלפונים. עין אחת על הילדים בבריכה, על המפל הקסום או בתערוכה במוזיאון - ועין שנייה על תיבת הדואר הנכנס.
אין מחיר לחופש - אבל לוויתור עליו יש
חופשה, בניגוד למה שנדמה לנו לפעמים, איננה בגדר מותרות. תחושת הבריאות הכללית (well-being) של אדם שחזר מחופשה טובה יותר משל עמיתו אשר דילג עליה. ביטויים כמו "לקחת אוויר" ו"מילוי מצברים" מתבררים כמדויקים ומגובים בממצאים פיזיולוגיים. לאלה מתווספות מטרות חשובות לא פחות כמו הידוק החברות, שמירת הזוגיות, שיפור איכות ההורות וחיזוק התא המשפחתי. זאת כמובן בתנאי שידענו להשתחרר מעמל היום-יום ולהתפנות באמת למראות ולקולות, לטעמים ולריחות, לבילויים ולהנאות, לאלה שבאו איתנו ולעצמנו. אחרת, ייתכן שבמהלך החופשה רק הגברנו מתחים.
הישראלי ימשיך כנראה לעבוד יותר מעמיתיו בעולם המפותח - זה עניין חברתי וזה כבר חלק מה-DNA הלאומי שלנו. בד בבד, הוא ימשיך להותיר את חותמו ולהשמיע את לשונו ברחבי תבל, על כל גבעה ותחת כל עץ רענן. אך טוב יעשה אם ילמד לשפר גם את אורך החופשה ואת איכותה. אולי אין מחיר לחופש, אבל מתברר שלוויתור עליו יש גם יש.
הכותבת היא מנכ"לית Manpower ישראל