יעל קרוב היא מנכ"לית מצליחה ואמא לשלושה שהצליחה לפתור את אחת הבעיות שמטרידות את כולנו: שאין לנו מספיק זמן. כשהיא מתארת את השיטה זה נשמע פשוט: היא משתדלת לעשות כל הזמן שלוש פעולות במקביל, או כמו שהיא קוראת לזה בקיצור – למקבל: " אם אתה ממקבל אתה מרוויח זמן. בתפיסה שלי, כמה שאנשים עושים יותר דברים במקביל זה יותר טוב", היא מתעקשת וגם מוכיחה שמדובר בשיטה ישימה לחלוטין.
בפועל, היום של יעל קרוב נפתח בריצה. לא מדובר בג'וגינג בפארק וגם לא בריצה כדימוי לפעולות תחת לחץ שמסתכמות אצל רובנו בהסתפקות בחצי כוס קפה בבוקר כי אין זמן, אלא בריצה פשוט כדי להספיק יותר. היא רצה עם הילדה לגן ואז רצה, עם כוס הקפה ביד, לעבודה. "אני גם חוסכת זמן וגם עושה ספורט", היא מסבירה את ההתנהלות היום יומית שלה שתראה לרובנו תמוהה. ובכל זאת – יש פעולות שיעל קרוב הורידה מסדר היום, והיא לא מבצעת אותן, גם לא כשהן ממקובלות. היא לא הייתה בסופרמרקט כבר שנים, ועל שופינג בכלל אין מה לדבר. קניינית מגיעה אליה למשרד עם מבחר בגדים שמתוכם היא בוחרת, לפעמים אפילו בלי למדוד. הבגדים אגב, מגיעים אליה מסודרים על קולבים במערכות לבוש שלמות, גם זה כחלק מחיסכון בזמן. "בבוקר אני קמה כששתי הבנות שלי כבר נכנסות אלי לחדר וזקוקות לי, כך שאני פשוט לוקחת את מה שיש על הקולב מצד ימין ולובשת" היא מתארת את השגרה שלה וגורמת לאותן מספר דקות שרובנו משקיעים כל בוקר בבהייה בארון הפתוח להיראות כבזבוז זמן משווע.
לא מוותרת על זמן עם המשפחה
יש גם פעולות שעליהן היא לא תוותר – למשל ללכת עם הילדה לקופת חולים כשהיא חולה. "כי ילדה שלא מרגישה טוב זקוקה לאמא שלה", היא מסבירה. מספיק לראות את היומן שלה במחשב כדי לקבל תמונה ברורה: היומן מלא לחלוטין מתשע בבוקר ועד אחת בלילה, וכל שעה בו מתוזמנת, כולל זמן עם הילדות וזמן פרטי עם הבעל, שעליהם היא לא מוכנה לוותר. "כל מה שאפשר לתת למישהו אחר לעשות- אני נותנת כדי שיהיה לי יותר זמן למטרות שלי".
יעל קרוב מגיעה בבני ברק, שם היא גדלה בבית דתי אך לא חרדי של יוצאי תימן, חריגה מאד בנוף השכונתי. "היה לי כל כך חשוב להצליח במה שאני עושה כך שהמחיר של לוותר היה גבוה מכל קושי. המחשבה שאני אחיה כמו הנשים שראיתי בשכונה בבני ברק היתה יותר קשה וכואבת מכל מה שעשיתי עד היום". היא אומרת בזמן סיור בשכונה, כשהיא נזכרת באווירה הגזענית שהקיפה אותה בילדות. "הייתי אחרת, שונה בהכל. גם בבית הספר הייתי רצינית וכבדה. הייתי בעולם משלי קצת", היא מודה.
יש מחיר, אבל הוא שווה את זה
אורח החיים האינטנסיבי הזה גובה, כמובן, מחיר. "המחיר מאד ברור לי", היא אומרת. "מרוב עשייה ומקבול ולחצים ושאין לי דקה לעצמי, אני מתנתקת רגשית ועובדת על אוטומט כמו רובוט. אני לא מצליחה לכבות את המתג כשאני מגיעה הביתה" היא מודה, "לפעמים אני בפנים לא מרגישה כלום".
יעל משתפת במאבק היום יומי (שגם הוא, כמובן, מגובה בתזכורת יומית במחשב), שהיא מנהלת נגד הניתוק הזה: "אני מאמינה שאני אוכל להישאר מחוברת רגשית למרות העבודה הקשה זה השינוי שאני רוצה עכשיו וזה יקרה השנה", היא מבטיחה, אך מדגישה שאלה החיים שהיא בוחרת לחיות. "אם מישהו היה נותן לי עכשיו בלחיצת כפתור את התוצאה זה היה ממש מאכזב אותי. כמו אצן שמכונה הרימה אותו והנחיתה אותו בסוף המסלול. אני רוצה לרוץ, אני רוצה לסיים את המרוץ ולהתחיל חדש. מה, אני אשב ואוכל גלידה בשפת הים? אני אתחרפן".
>>רונאל פישר פגש את יעל קרוב בתכנית איך להצליח בשישה שיעורים. הפרק המלא לצפייה ישירה ב-makoVOD