זו הנוסחה שחוזרת בכל הסרטים הגדולים. בשיא המתח מגיעה הנחיה מפורשת: "רק אל תלחצו על הכפתור האדום!". מי שהציב השבוע את הכפתור האדום בסלון האח הגדול ידע בדיוק מה הוא עושה. וכצפוי, הסקרנות הרגה את החתול והוציאה את ה"קופים" לשחק.
האח הגדול נתן השבוע לדיירי הבית משימה מורכבת של מונופול, אסטרטגיות ודינאמיקות בין זוגות. אבל ככה בקטנה, הוא שם להם מול העיניים גם כפתור אדום גדול שומר-נגיעה, שמאחוריו כל הלא-ידוע שבעולם. ועזבו קוביות, מאותו רגע הכל מסתכם בפיתוי לבדוק את הגבול של כל מה שאסור במשחק. כמו שיעל אמרה רגע לפני שהיא, יוסי, קותי ופנונה לחצו ביחד על האדום-האדום הזה: "בואו נלחץ, מה יכול להיות?".
כנראה שכבני אנוש, הסקרנות גוברת אצלנו על הלמידה ועל לקחי העבר. מה, מה הם חשבו שיקרה? ולמה בעצם הם לחצו, כי הם לא יכלו יותר להיות בחדר הלבן, או כי הם קראו תיגר על האח הגדול? אולי במשחק עם כללים שלא תלויים בהם, הם רק רצו לקבל קצת שליטה לידיים.
הרי בסך הכל, הכל פסיכולוגי. הכלא הפיקטיבי שהציבו היה רק כמה עמודי מתכת בתוך הסלון המוכר, אבל כל אחד מהדיירים הכניס לשם את התגובה שלו לעונש ולבידוד, למשל קותי שביקש מיאנה שלא תעזוב אותו מיד כשסגרו עליו את המפתח. היחס לבנקאי הראה לנו את היחס שלהם לרכוש וכוח, כשסופי-לוסי עושה בירור יתרה אובססיבי והבזבזנים הכרוניים מוחזקים קצר. והבידוד בחדר הלבן הוא לא באמת בידוד (בחייאת, ארבעה אנשים ביחד בחדר, שלא לדבר על יוסי עם כל האישיויות שלו), אבל ישר מעלה את הפחד שנהיה "רגשי" מדי ונשתגע, כשיוסי טוען ש"אנחנו בבית משוגעים" (בינינו, מה חדש?).
אתה רואה כפתור. לא תלחץ?
גם הכפתור הזה הוא לגמרי פסיכולוגי. לכל אדם יש את הכפתור האדום שלו שממש אסור ללחוץ עליו, כי התוצאה ידועה: נגיעה בנקודה רגישה, פגיעה, קונפליקט ומאבק בין-אישי. והאמת? בקבוצה תמיד, אבל תמיד אנשים לוחצים. הרגישות הזאת עומדת שם בולטת וחשופה, ואי אפשר להתאפק ולא לעשות משהו בנידון, כל אחד בדרכו. זה חלק מהתהליך הקבוצתי, והתסריט ידוע מראש: אנחנו קולטים מה חזק ומה רגיש אצל אחרים, אנחנו מגיבים לזה ולוחצים על הנקודה הכואבת. זה יכול להיות משהו מכעיס, מקומם, מרגש, עצוב, או מעורר חמלה.
אבל באותו הרגע גם כל הכפתורים שלנו נכנסים לפעולה, אנחנו מגיבים ולוחצים בחזרה, וכאן כבר נכנסים מנגנונים נוספים של התגוננות, התקפה או התגרות, והתוצאה בהתאם. זה הרגע שבו עולים הקונפליקטים החשובים בקבוצה, ובו כל אחד מהמשתתפים עובר איזשהו תהליך אישי. רגשי. פסיכולוגי. קבוצתי.
ובבית האח הגדול, זה הסיפור כולו. מרגע שהאח הציב את הכפתור האדום במרכז, כל הכפתורים עוברים למצב ON, וחושפים רגישות אחרי רגישות של הדיירים. אצל קותי, כפתור המקופח הסובל מסטיגמות נלחץ בתום לב (או שלא?) ע"י ערן. מיד כפתור התמיכה של יאנה נלחץ והיא מחזיקה את קותי כאילו היה עלה נידף. כפתור הצורך בהגנה ובצוּמִי 24/7 אצל אביבית נלחץ ולא נענה ע"י רגב, שמאוכזב כשאביבית לא עונה לו על אותו צורך ולא מגינה עליו מהדחה.
הכפתור הביקורתי נלחץ אצל קים דווקא ע"י המבקרת השקטה יעל, והשניים עסקו בלחיצות הדדיות. הבעיה היא שקים לא ידע את הגבול ולחץ על כל כפתור בסביבה, ומהר מדי. את המחיר הוא שילם בהדחה (וחבל, כי כמו שאיתם זיהה, מאחורי הקוצים שוכן לב רגיש). סער קופץ בכל פעם שלוחצים לו על כפתור "הנה עוד מניפולציה מההפקה", וסופי מותקפת כשהיא מתבלטת ומצהירה על רצונה לזכות במשימה. כפתור הפופולאריות נלחץ חזק מאד אצל יוסי ("אני אבשל להם סיר פאנאטאז', אני מחביא להם אוכל לשבת"), כשהוא מפסיק לקבל הכרת תודה אינסופית, והדיירים, ואולי גם הקהל, מתחילים לאבד סבלנות.
ותמיר, הוא פשוט "נלחץ בקלות", אבל יש לו יכולת לזהות את הכפתורים השונים והוא רגיש מאד לאחרים. אכן, מוקי חתולי. נקווה שהחמוד הזה אכן ינחת בסוף על הרגליים, ולא יבזבז כמה נשמות מתוך בהלה.
ראינו גם את השיחה האומללה בין קותי וערן, כשהם לוחצים אחד לשני על כל הכפתורים. כפתור הקנאה ליאנה נלחץ אצל שניהם, מה שהעלה את רגשי הנחיתות של קותי ותחושת הזרות שלו מהקבוצה, את חוסר הביטחון של ערן ואת ההתנשאות הקטנה שלו, ועכשיו גם כמה רגשות אשמה. וכפתור גדול יותר של סטיגמה, גזענות ודעות קדומות נלחץ אצל שניהם, וכנראה שגם אצל כולנו.
וזוהי רק ההתחלה. ברוח מה שקורה בערוץ 2 בימים אחרים, גם פה יהיו הרבה מנטורים שילחצו על כפתור גדול ויסובבו ראשים. אנחנו מהמרות שכל הלחצניאדה הזאת תוביל להרבה רגעים סוערים, אבל גם לנגיעות של ביקורת כנה ובונה בין הדיירים. בניגוד לחדר הלבן, פה יש כפתורים בכל מיני צבעים, וכולם יילָחַצו זה אחרי זה. מעכשיו, האיוּם החדש בבית הוא לא רק שמישהו יעמיד אותם להדחה, אלא שמישהו גם יבוא, ילחץ ויחשוף להם את ה"רגשי", לעיני כולם.
ומה וולטר היה אומר
אני לא נלחץ בקלות, אבל אני דואג לאֶיתָם שלא נלחץ בכלל. איפה אתה, אָבּוּיָיה? תתעורר, העונה עוד מעט נגמרת!
צפייה מודרכת
עד ה"משמרת" הבאה שימו לב:
האם קותי יישאר רק עם הפגיעה מערן, או גם ינסה לשנות משהו בעצמו?
האם יאנה תמשיך להיות רחמנייה ולדאוג לקותי, גם כשהוא לא יהיה אפרוח פגוע?
על איזה כפתורים העונה הזאת לוחצת אצלנו כצופים: הכפתור הפוליטי, המעמדי, הגזעני, או הצורך בדרמה ותשומת לב?