כשבאים לבחון את הגורמים שמניעים אותנו, אי אפשר להתעלם מהגנטיקה וההתניה שמוטבעת בכולנו. מתוחכמים ועילאיים ככל שנהיה בעיני עצמנו, בשורה התחתונה כולנו עדיין מכונות ביולוגיות, אורגניזמים שמצייתים לכללים של עולם הטבע ונכנעים לא פעם לדחפים פנימיים וחיתיים. הנה תירוץ טוב להתקף תשוקה בלתי נשלט או בולמוס רעב פתאומי: בהכל אשמים הגנים, והאדם הקדמון.
יש משהו מאוד משחרר בידיעה שכמעט כל מה שאנחנו עושים, חושבים, חולמים ורוצים, הוא תוצר של מיליוני שנות אבולוציה והתניות חברתיות. שאפילו ההתנהגות הביזארית ביותר שלנו נעוצה בעבר. שהצלחה או כישלון מוגדרים מראש, אפילו לפני הלידה, בשנייה שבה תא הזרע מפרה את הביצית ויוצר חיים חדשים, מיוחדים ויוצאי דופן – בתבנית קבועה, קשיחה ותובענית.
בשנים האחרונות התחזקה המגמה של חקר ההתנהגות האנושית דרך נקודת המוצא הביולוגית, הגנטית ואפילו האבולוציונית. כולם רוצים חלק במשחק הזה, שמתעסק בקרביים של האנושות ומשליך על כל תחומי החיים שלנו. מלבד הגישה הביהביוריסטית - שמסבירה, מנתחת ופועלת לשינוי ההתנהגות שלנו כאוסף התניות - הצטרפו תחומי מחקר חדשים-ישנים, שקושרים בין הסברים פסיכולוגיים-קוגניטיביים להסברים פיזיים ולהתנהגות האנושית. חוקרים שבעבר חקרו התנהגות בעלי-חיים או התעמקו במבנה המולקלורי של הגנום האנושי, החלו להתעניין גם בקשר בין אבולוציה, קוד גנטי, והשטויות שאנחנו עושים עם החיים שלנו.
ניוז פלאש: הדשא של השכן לא ירוק יותר
"האם שימפנזים חושבים על פרישה" הוא דוגמה לאחד ממאות כותרים הרואים אור מדי שנה ומנסים גם הם להיות חלק מהחגיגה. ספרים אלו מלמדים אותנו שגברים הם ממאדים ונשים הם מנוגה, שגם במשרד שלכם מתקיימת הירארכיית שליטה, עם זכרי אלפא ונגישות שונה למשאבים, ושאפשר לעשות את החיים טובים יותר, אם מבינים את הסיבה להתנהגות שלנו.
הספר מנסה לתת הסברים לתופעות שכולנו מכירים ולא ממש מבינים: למה ואיך אנחנו מושפעים מלחץ חברתי ונורמות התנהגות; איך ניסיון העבר משבש את העתיד; למה אנשים חכמים עושים טעויות טיפשיות; למה אנחנו נמשכים למצבים מסוכנים ולא הגיוניים; והאם הברירה הטבעית שולטת על חיינו, בכל רגע ובכל סיטואציה.
המחבר יעקב בורק אסף שורה ארוכה של אנקדוטות וסיפורים קצרים ומשעשעים על האופן שבו אנחנו מתנהגים. הוא מציע התבוננות אחרת על מושגים שבדרך כלל נתפסים כבלתי-תלויים, כמו מזל, הצלחה, כישרון וכריזמה, ומנסה להסביר צירופי מקרים מוזרים. בו בזמן, הוא מנסה להסביר למה אנחנו חייבים, פשוט חייבים, לעבור לתור הסמוך בסופרמרקט, איך קורה שתיקי ההשקעות שלנו מלאים בעזים מטרידות ולמה לעזאזל כל כך קשה לנו להיפטר מחפצים שאנחנו לא צריכים. לפי בורק, הסיבה נעוצה, בין היתר, במבנה הקוגניטיבי שלנו, בשורה של תהליכים שעיצבו את התפיסה שלנו והגבילו אותה, כך שתסנן החוצה כל מה ששונה ממה שאנחנו רגילים ומכירים. הדשא של השכן לא ירוק יותר, אלו העיניים שלנו שרואות אותו ככזה. ההצלחה קרובה, כל שעלינו לעשות הוא לקפוץ מהענף הבטוח והנוח שלנו, ולעבור לענף הבא, למרות החששות והפחד מפני השינוי. באמצעות בחינת המקרים ודיון בהם, מנסה בורק להסביר למה זה קורה – ואיך אפשר להתגבר על ה"טבע" ולרתום אותו כך שישרת את האינטרסים שלנו.
באופן אישי: אותי הספר קצת אכזב. כמי שמורגל בקריאת מאמרים ומחקרים בביולוגיה, התאכזבתי מקוצר הרוח והאקראיות שמאפיינת אותו. המחבר מצליח אמנם להאיר נושאים מסוימים, אולם עושה זאת בצורה חלקית, והתוצר הסופי הוא מעין חרך מנעול דרכו ניתן להציץ לתוך אחד התחומים הסוערים, המעניינים והסוחפים של חקר ההתנהגות. בדומה ל"ממבט ראשון" (מלקולם גלדוול), גם כאן יש ניסיון לשלב בין תחומי מחקר שונים כדי לעשות סדר בפאזל המסובך של ההתנהגות האנושית, אבל הדיון תמיד נשאר ברמת האנקדוטה – ולא תמיד מתרגם לידע הניתן ליישום.
סביר להניח שגם הספר הזה לא יצליח לשנות את חייכם מן הקצה אל הקצה או יגרום לכם "להצליח כנגד חוקי הטבע", אבל הוא עשוי להציע כמה תובנות ולהנעים את זמנכם בסיפורים משעשעים על צרות של אחרים.
"האם שימפנזים חושבים על פרישה", יעקב בורק, 270 עמ', הוצאת כנרת זמורה-ביתן