אחד המאפיינים של החיים המודרניים הוא העיסוק האובססיבי בגוף. בתחום האסתטי, רובנו במרדף אחרי הגוף המושלם, ואילו בתחום הבריאותי, אנחנו בעיסוק מתמיד בדיאטות, אכילה נכונה, ספורט וכושר. אבל לתפיסתה של חגית בן-שחר, מרצה במכללת רידמן לרפואה משלימה, אנחנו בכלל מנותקים מהגוף שלנו, ולניתוק הזה יש השלכות גדולות על החיים של כולנו.
לדברי בן-שחר, מטפלת בפסיכותרפיה המתמחה בטראומת לידה, "יש הרבה אנשים שהערך העצמי שלהם ודימוי הגוף שלהם נמוכים - וזה לרוב הולך ביחד". באופן מעט מפתיע, היא מייחסת את דימוי הגוף והיחסים איתו, ליחסים שלנו עם הרגשות שלנו. "בחינוך מלמדים אותנו להתעלם מהגוף, מהתחושות ומהרגשות שלנו. לבנים אומרים לעצור את הדמעות ולהפסיק להתבכיין, ולפעמים גם נשים סובלות מהתפיסה הזו. זה בוודאי נכון במקומות כמו קיבוצים או חברות מסורתיות, שם להרגיש או לחוש זה טאבו".
איך זה משפיע על הקשר לגוף?
"כשאני פוגשת אנשים, אני רואה שהחיבור לגוף פגוע. כשכואב לנו אנו לוקחים כדור ומעדיפים שזה יפסיק כמה שזה יותר מהר, אין לנו רצון להבין למה עכשיו ולמה כואב לי. מחלה תוקפת וזה נתפס ככוח חיצוני לנו. אבל אולי מדובר ביצירה משותפת עם הגוף שלנו? אנשים רבים הם כמו ראשים מהלכים, אין להם חיבור לגוף, יש ניתוק באזור הצוואר. כתוצאה, הנשימה יכולה להיות מאוד שטוחה, יש הרבה תחלואים ותלונות".
בן-שחר אומרת כי למרות העיסוק שלנו בגוף, אנו לא באמת מחוברים אליו. "יש עכשיו את הגישה של גוף בריא ואכילה נכונה, אבל גם זה הרבה פעמים לא בא מהקשבה. זה לא שנכון לי ולמבנה הגוף שלי להיות 90-60-90, אלא זה צו חיצוני, מודל יופי מערבי. אנחנו הרבה פעמים הולכים כעדר אחרי משהו חיצוני שמוכתב לנו, וכשהגוף שלי לא דומה לאידיאל היופי החיצוני אני מרגיש חסר ערך ופגום".
תרגישו חופשי
אם הניתוק מהגוף עשוי להקשות על החיים, אז החיבור של כל אחד לגוף שלו עצמו טומן בחובו מתנה גדולה. "כשקולטים שמותר להיכנס לנעליים הנוחות, כל אחד לנעליים שלו, יש בליל של רגשות - רווחה, כעס, שמחה, ובעיקר העצמה אישית, כי אני מוצאת ייחודיות בתוך החיים האלה.
"הרעיון הוא לדעת מה הייחוד שלך בעולם, ולא להיות אחד מיני רבים. אם אני אחד מתוך רבים יש לזה מחיר – אני לא קשוב לעצמי, לגוף שלי, למה שנכון לי. ככל שאני מתחבר לגוף אני חופשי לבחור מה לאכול, מה ללבוש, מה ללמוד, עם מי להתחתן, איפה לגור, איך לשבת ואיך ללכת".
גם אתם יכולים
רוצים ליצור מחדש קשר לגוף שלכם, ודרך זה אל מי שאתם באמת? בן-שחר מציעה כמה תרגילים בסיסיים שאפשר להתחיל לתרגל בבית.
-הרבה אנשים סובלים מחוסר שקט ולחץ. כדי להירגע, אפשר להחזיק את אגודל שמאל עם כף יד ימין, לעבור כך על כל האצבעות בכף יד שמאל, ואז להחליף בין כפות הידיים. אפשר לעשות זאת בישיבה או בשכיבה, ולהקדיש לכך 10-30 דקות ביום. זה חלק מטכניקת טיפול יפאנית שעובדת על המרידיאנים ועוזרת לאיזון הגוף. בהתחלה זה עשוי לגרום לחוסר שקט, אבל לאט לאט זה מרגיע.
-לעצום עיניים ולאפשר לעיניים לנוח. כשהעיניים עייפות כל הגוף עייף, וכשהעיניים רפויות כל הגוף נרגע.
-עם עיניים עצומות ולסת תחתונה משוחררת, להניע את הראש בתנועות איטיות ועגולות, להזיז אותו איך שהוא רוצה, בתנועות רכות, משוחררות ואיטיות. זה עוזר למיגרנות, ללחץ בלסת התחתונה ולכאבי כתפיים וצוואר.
-לשבת עם לסת תחתונה רפויה ומשוחררת. אז, להתחיל להוריד את הראש לכיוון בית החזה, ובו זמנית לאפשר לגב להתעגל וללסת התחתונה להיות משוחררת. לאחר מכן להזדקף לאט לאט כשהלסת ממשיכה להיות משוחררת. לזכור לנשום תוך כדי התרגיל.
-אם יש כאב בגוף, לנשום לתוכו. לדמיין את הנשימה הולכת לכיוון הכאב, ולנשום נשימות עמוקות ואיטיות, כדי להמנע מהיפר-ונטילציה.
-כשאני מרגישה דאגה, לחץ או כעס, או עולות מחשבות מסוג זה, לשים לב לתחושה בגוף ולתת לה מקום. זה יעזור לאזן את הרגשות והמחשבות.
-כשכואב, לשים לב לכאב אבל בו זמנית גם לאתר מקום בגוף שבו אני מרגיש טוב. לשים לב לשתי התחושות יחד, דבר המאפשר זרימה של כיווץ והרחבה גם יחד, ומשדר למוח שהמצב גם בסדר ואין רק מצוקה.