השריר מתחיל בתוכי

אם הייתי צריכה להגדיר מה זה מכון כושר לפני חודש, בטח הייתי אומרת שזה אולם מלא באנשים שמזיעים על השלת עודפים או ניפוח שרירים לצלילי מוזיקה גרועה במיוחד. אלא שאז עברתי למכון "פיזיקל" הרמת-גני. בין הירידה בצפיפות לעלייה במגוון החוגים (את עניין המוזיקה נעזוב כרגע), הבחנתי גם בהזמנות שכיסו את הדלפק בכניסה: "לבטל הכל... סדנת העצמה אישית בנושא 'כיצד להגיע למטרה'. הכניסה חופשית".

קואצ'ינג במכון כושר - איך לא חשבו על זה קודם? בזמנים שבהם ברור שכל דבר שאנחנו עושים אפשר לעשות קצת יותר טוב, זה רק מתבקש שגם האימון הפיזי יזכה לדחיפה נפשית כלשהי. 

מצד שני, אפשר להגיד שעצם ההתייצבות במכון כושר זה כבר הישג כביר. הדבר האחרון שאנחנו צריכים שם זו משטרת תנועה שגם תשב לנו על הוריד עד שיתנפח. או שאולי בעצם כן?

לומר, להתכוון ולעשות

אז התייצבתי באירוע, שהתקיים באחד מאולמות החוגים של המכון, ומיד נזרקתי אחורה לזרועותיו של בן גוריון. מתברר שלזקן הייתה שיטה: הוא הקפיד לפנות משולחנו את אלמנטים 2,3,4,5 בזמן שהתעסק ב-1 ובו בלבד. בלי לחפף. שר התיירות שלו, עקיבא גוברין, אימץ את הפטנט, וזה קשור אלינו כי הוגה הסדנה והמנחה שלה הוא נמרוד גוברין, נכדו של עקיבא והבעלים של רשת "פיזיקל".

בהמשך פוצח גוברין בסיפורים מהאלבום המשפחתי ועובר בין שתי תקופות בחייו: נמרוד הילד – תינוק נמוך וחסר כישרון, מול נמרוד הבוגר - גבר חסון שמשיג את כל מה שהוא רוצה, כולל זכייה באליפות הארץ בספורט אירובי. 

איך זה קרה לו? מתברר שהמנטרה השולטת בחייו היא "לומר, להתכוון ולעשות". וכאן אנו מתבקשים להתנודד בעיניים עצומות עם כיוון השעון, בעודנו מדמיינים את המטרה שלנו ואת התחושה שלנו כשנשיגה.

הנמכת ציפיות עדיפה על הרמת ידיים

כשהדיבור עובר לפאשלות ואכזבה עצמית גוברין מקבל ממני את מלוא תשומת הלב. אין סיכוי, הוא טוען, שהתוכניות שאנחנו עושים יקרמו עור וגידים ללא תקלות, ולכן אנחנו חייבים להתחשב בפנצ'רים ולהתכונן אליהם. 

אבל מה זה אומר? שימו לב: בכל פעם שיש לנו תקלה בתוכנית עומדות בפנינו שתי ברירות: 1. להתעצבן, להרים ידיים ולהתבאס. 2. להבין, לטפל ולצאת לתיקון. נשאלת השאלה, למה אנחנו בוחרים לעיתים קרובות כל כך באפשרות הראשונה?

לפי גוברין, אנחנו מוותרים על המטרות שהצבנו לעצמנו בעקבות ירידה בביטחון העצמי. אם נדגים עליי: החלטתי להוריד 4 קילו, להשטיח את הבטן ולשפר סיבולת לב-ריאה. בהתחלה התמדתי יפה, והגעתי פעמיים בשבוע לאימון כוח ופעם בשבוע ליוגה. 

בהמשך, לעומת זאת (כלומר בדיוק בשבוע השלישי) המוטיבציה שלי צנחה, מה שהשתלב מצוין עם ימים מתישים בעבודה. כעת, משהפרתי את ההבטחה שלי לעצמי והבנתי שאני לא רצינית, המשכתי לעגל פינות והשלוש פעמים בשבוע הצטמצמו לאחת בקושי, כשאין מה לראות בטלוויזיה. גוברין טוען: יש להנמיך ציפיות ועל ידי כך להפוך אותן לריאליות.

לדרך שעשויה לעודד אותנו להתמיד במטרה קורא גוברין "שיטת הלימוד הפיזיקלית", ומדובר בעצם באותה שיטה שבה נקטה הגננת גילה – קרי, לאסוף לעצמנו 10 Vים ליום, לכל יעד שעמדנו בו ולכל תיקון של פנצ'ר. לי באופן אישי זה הרגיש קצת ילדותי. מה שכן, החלטתי לבדוק את עיקרון הנמכת הציפיות ולהוריד את מספר האימונים השבועיים שלי. מה אומר, זה עובד.

והנה עשרת הדיברות לאימון טוב מאת נמרוד גוברין:

1. תבין - את הצורך באימון.

2. תהנה - בחר סוג אימון שתהנה ממנו.

3. תגוון - לשרירים שלנו יש זיכרון. אם לא תגוון בפעילות ההתקדמות שלך תיעצר.

4. תתזמן - אימון צריך להיות מתוחם בזמן. עדיף אימון קצר בעוצמה ובריכוז מאשר אימון שנמשך ונמרח (בעולם עוברים היום לאימונים של 35-40 דק').

5. תשרוף - הפוך את שריריך לשורפי שומן טובים יותר (השרירים הם המנוע של חילוף החומרים).

6. תחמם – אל תוותר על חימום, שמטרתו להכין את הגוף לקראת פעילות מאומצת יותר מבלי לפגוע בו. זהו אחד הדברים החשובים ביותר.

7. תרפה - אימון טוב מסתיים בהרפיה, דופק מנוחה וגוף רגוע ושליו. 5 דקות של הרפיה נכונה שוות לשעת שינה ומאפשרות לנו להתחיל את היום מחדש.

8. תוודא - שהמקום בו אתה מתאמן לא רק יפה אלא בראש ובראשונה מקצועי.

9. תתמיד - הפוך את האימון לאורח חיים.

10. תחשוב - האימון הוא כמעט הזמן היחידי שאנו מקדישים רק לעצמנו. לא מגיע לנו?

סתם יושבים בבית? אז לפחות תמתחו את הגב תוך כדי. סדנת יוגה

האיברים התכווצו? יש לנו שיטה לשחרר אותם, ואפילו לא צריך לקום מהכיסא