שפת הגוף של אדם בסיטואציה מסוימת, נבחנת בהשוואה לבסיס שהיה קיים אצל אותו אדם. רק ככה אפשר לאבחן את הסטיות מהנורמה שלו. היום, ברגעים שבהם גלעד שליט הסתכל בעיניים של האנשים שליוו אותו – בין אם בראיון לטלוויזיה המצרית, או כשהוא הישיר מבט לקצינים הישראלים שקיבלו את פניו – ניכר על הילד המופנם שהוא בעל עוצמות נפש גדולות.
"כולנו יודעים שגלעד בחור ביישן, והוא בעל מימיקה מאופקת ומוגבלת", אומרת המומחית לשפת גוף ותדמית ענת פישר-הכט, "אבל היום אפשר לראות שהחוסן הפנימי שלו פרץ החוצה".
פישר הכט סבורה שגלעד בעיקר נתון בקשיים פיזיים. "בתמונות ובסרטונים שבהם ראינו את גלעד לאורך היום, טונוס השרירים שלו נראה רפוי ולא מכווץ, מה שמעיד יותר על מותשות פיזית מאשר על קושי נפשי. יכול להיות שברגעיו הראשונים מחוץ לשבי דווקא מצבו הגופני הוא זה ששלט בשפת הגוף שלו, ולא מצבו הנפשי. הוא לא נראה מבוהל באופן כללי, אלא פשוט חלש".
היציאה מהרכב בצד המצרי ברפיח
"בתמונה הזו רואים את עווית החיוך האופיינית לגלעד. אני אומרת עווית, כי זה לא חיוך אמיתי, אלא חיוך קטן של מבוכה והלם. אבל ההלם הגדול שנראה על פניו, מקורו באור השמש. לפי שפת הגוף שלו לא נראה שמדובר בפחד כלשהו או הלם נפשי, אלא מקרני השמש, שכנראה לא נחשף אליהן כבר זמן רב. המצרים החזיקו אותו כחיה פצועה – משכו אותו במהירות, תפסו לו בחולצה, משהו מאוד חייתי התרחש ברגעים האלה, ולפי הבעת פניו של גלעד נראה כי הוא היה המום מכל הסיטואציה".
הראיון לטלוויזיה המצרית
"בראיון שגלעד נתן לטלוויזיה המצרית, ניכר עליו שהוא בהתרגשות גדולה, בעיקר לפי נשימתו הכבדה. היות שהוא לא ישב על כיסא סטטי, הייתה תנועה של הכיסא המסתובב פעמים רבות, דבר המעיד על חוסר שקט אצלו וגם התרגשות גדולה. בנוסף, עיניו של גלעד ברחו ללא הפסקה, בעיקר בשאלות הקשות ביותר שהופנו אליו. אותן בריחות מעידות על מחשבה תוך כדי דיבור, ניכר היה כי הוא לא ממש יודע למי הוא עונה את תשובותיו ומה עליו לענות. אבל, אני חייבת לציין, שלפי שפת גופו, גלעד התמודד עם הסיטואציה באומץ רב. הוא היה מפוקס, תשובותיו היו דיפלומטיות ומבוקרות, והעוצמה הפנימית שלו פרצה החוצה. בד בבד עם אותה ביישנות ומאופקות של גלעד, מתקיימת לה עוצמה נפשית גדולה וחזקה ובראיון היא פרצה החוצה, על אף הבלבול שהוא חש. בראיון גם בלטה החולשה הפיזית של גלעד. הוא נראה כחוש וחלש".
הפגישה עם הקצינים הישראלים
"כשהוא פגש את הקצינים הישראלים צעדיו היו קטנים, מה שהעיד יותר על עייפות וחולשה. כשקצין הרפואה הראשי פגש בו, הוא דווקא הישיר אליו את מבטו, וראו עליו שהוא יותר פתוח ומרגיש חופשי – כך גם ברגע שבו נתנו לו לשתות מבקבוק המים. אני חייבת להגיד משהו על כל הצד הישראלי שפגש בגלעד היום – ניכר היה שכולם קיבלו הדרכה לטפל בגלעד בכפפות של משי. שפת הגוף של הקצינים והאנשים הישראלים שליוו אותו הייתה נינוחה ורגועה, כדי לאפשר לו כניסה נעימה ומעבר קל".
שיחת הטלפון להורים
"התמונה החזקה ביותר של גלעד, לדעתי, היא התמונה שבה הוא מדבר עם הוריו בטלפון. אז, לראשונה, ניתן היה לראות שעל פניו של גלעד מתנוסס חיוך אמיתי. כשאני אומרת חיוך אמיתי, אני מתכוונת לחיוך שמגיע לעיניים. כל החיוכים של גלעד שראינו עד עכשיו, היו חיוכים קטנים, עווית של חיוך, כאלה שהעידו על המבוכה התמידית שלו. כאן היה ממש ניתן לראות את האור בעיניו והבעת רגש מוחצנת יחידה".
הירידה במדרגות למטוס
"בירידה במטוס גלעד נראה חלש מאוד – הוא כמעט ונפל כשירד במדרגות ולכן נאחז במעקה. בנוסף, הוא נראה אבוד, לא ממש ידע לאן הוא צריך ללכת".
ההצדעה לראש הממשלה
"בהצדעה גלעד עומד זקוף, אבל הוא נראה כבוי. אין הבעה של רגש בעיניו. לא ברור אם הוא הצדיע על דעת עצמו או שמישהו אמר לו לעשות כן, אבל ברור שלא הייתה הפגנת רגש כלשהי בהצדעה הזו, אלא להיפך – הוא היה חסר הבעה".