מטריה היא אוהל?
"התורה כתבה 'לא תעשה כל מלאכה', ולא פירטה מהי ההגדרה של 'מלאכה'", אומר הרב מנשה בן פורת. "אפשר להגדיר 'מלאכה' בהרבה צורות ואופנים. זה דבר תמוה לצוות על בני האדם חוק לא מובן. יתירה מכך, התורה פירטה עונש כבד על העושה מלאכה בשבת. ופשוט לכל בר דעת, שלא יתכן לקבוע עונש חמור על העובר על חוק מעורפל ולא ברור. מכך, ומעוד מקומות דומים בתורה, אנו למדים שיחד עם התורה שבכתב ניתנה גם תורה שבעל פה. שם הוגדרו הדברים בצורה מפורטת וברורה".
אז איפה הוגדר נושא המטריה באופן ברור?
"חז"ל מפרטים בתורה שבעל פה, במשנה מסכת שבת, שישנם 39 מלאכות האסורות בשבת. ובשמם המקורי: 'ל"ט מלאכות שבת'. משה קיבל זאת מסיני, והעביר דור אחר דור, עד שנקבעו הדברים במשנה הנ"ל. אחת ממלאכות שבת היא 'מלאכת בונה'. שהרי המלאכה הראשית בבניית המשכן הייתה 'בניית המשכן'. במלאכת בונה כלול אדם שבונה בית או חלק מהבית. ואין הבדל מאיזה חומר אנו בונים, אם זה מאבנים או עצים, או כשאנו בונים אהל מסדינים. כי הגדרת המלאכה היא 'בניית דבר'. משכך, הפורס סדין או שמיכה וכדומה, ועושה ממנו גג נחשב ל'בונה'. נכון שאינו בונה בניין שלם, העשוי מגג ומחיצות, אבל הרי גם חלק מבניין נאסר, בפרט בבניית גג, שהוא החלק המרכזי בבניית הבית או האהל, שכן עיקרו של בניית הבית הוא להצל מהשמש או להגן מגשמים.
אבל הרי אין שום טורח בפתיחת מטריה, אז למה זו מלאכה?
"שאלה זו בטעות יסודה. השואלים סבורים, שהתורה אסרה על האדם להתעייף בשבת, ודאגה לו למנוחה. אך יש כאן טעות יסודית בהבנת האיסור לעשות מלאכה בשבת. יש להבדיל בלשון הקודש בין עבודה, שמתייחסת לעבודה פיזית מעייפת - 'עבודה' מלשון 'עבדות' - לבין מלאכה, שהיא הגדרה ליצירת דבר, הגם שאינו מעייף, כאותו אומן שיוצר מלאכת אומנות מבלי להתעייף.
"'מלאכה' מלשון 'מלכות', וכשנתבונן על מקור האיסור נראה שאכן זו ההגדרה האמיתית: מקור האיסור מבואר בתורה: 'כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ, וביום השביעי שבת וינפש'. האם האלוקים התעייף פיזית בבניית שמיים וארץ? לא ולא. הרי מהלך הבריאה היה במאמר בלבד. 'ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור', וכו'. אלא שהאלוקים יצר דבר חדש בעולם בששת ימי בראשית, ומיצירה זו הוא שבת ונח. וגם אנו מצווים לשבות מיצירת דבר חדש, הגם שאינו מעייף כלל. זו הסיבה, שגם כתיבה או לחיצה על מתג החשמל נאסרו בשבת, מאחר ובמעשים אלו אנו יוצרים דבר חדש בעולם".