לרוב החילוניים זה לא מפריע, אבל יש מי שמתעצבנים - ואפילו יוצאים למלחמות נגד - דוכני תפילין של חב"ד, נוכחות דתית בשכונה או סתם הרצאת יהדות במתנ"ס הקרוב למקום מגוריהם. הם שואלים בפליאה: למה חלק נכבד מהדתיים מנסים כל הזמן לקרב את החילונים אל אורח החיים שלהם? מה עם "חיה ותן לחיות"? אז אנחנו שואלים - למה הדתיים מנסים לקרב את החילוניים, והאם מדובר במיסיונריות?
"כדאי להסביר, ראשית כל, מה פירוש מיסיונר", אומר הרב זמיר כהן, ראש ארגון הידברות, בשיחה שערכתי איתו סביב הנושא במסגרת התוכנית "מקום לשאלה". "מיסיונר הוא אדם שמנסה להעביר אדם מדת אחת לדת אחרת. אדם שמנסה לחזק אדם בדתו-שלו הוא בוודאי לא מיסיונר, אלא אדרבא, עוזר לו להתחבר למקורות. אז ודאי שהמילה מיסיונריות אינה נכונה כאן כלל".
אנשים לא חוששים משכנועים אודות צמחונות או תורות מהמזרח הרחוק, לדוגמה, אבל כשמזכירים יהדות - הס מלהזכיר. מאיפה החרדה הזו, בעצם?
"לכל אדם יש רתיעה טבעית מהשונה ממנו בחיצוניות. בדרך כלל החילוני המצוי מכיר את החרדי דרך כלי התקשורת בהקשרים שליליים, וכשאתה רואה אדם שונה ממך חזותית - אתה מפתח גם רתיעה. מלבד זאת, יש רתיעה מכל מה שעלול או אמור להוביל לשינוי במסלול החיים. הכי קל להמשיך עם הקיים, אני מפחד שתשכנע אותי בדבר שכעת אני לא רוצה להשתכנע בו.
"גורם מרתיע נוסף הוא ההיכרות עם כאלה שחזרו בתשובה ללא הדרכה נכונה, ונכנסו לעימותים עם כל סביבתם, לניכור, לריחוק, לקרע בתוך המשפחה. אבל מי שצועד עם הדרכה נכונה לומד איך לחבר את הקצוות ואיך לחיות מתוך אהבה ואחווה גם עם בני המשפחה הלא דתיים".
כל ישראל ערבים
"כשאני יושב עם יהודי או מדבר בפני ציבור על יהדות, אני מרגיש אהבה כלפיהם. אכפת לי שיהיה להם טוב בחיים. אדם יכול לבוא ולומר 'תשמע, טוב לי כפי שאני', אבל לדעתי כאשר הוא ילמד ויכיר את מה שהיהדות יכולה לתת לו, הוא יבין שהתורה נתנה את האיזון הנכון להנאות אמיתיות. יש אדם שיגיד 'טוב לי היום כמו שאני', אבל הוא לא צופה קדימה, לא בוחן מה יהיה בעוד 5-10 שנים, החל מהזוגיות ומחינוך הילדים, וכלה בצורת ההתמודדות שלו בהמשך החיים. הבעיה היא שאנשים נתפסים ברגעים הטובים, בתקופות היפות, ולא רואים את החיים כמכלול. היהדות מעניקה לאדם מערכת שלמה שנותנת לו לחיות בצורה שלמה ומאושרת, עם כל הקשיים של החיים, ומעניקה לו את הכלים כיצד להתמודד בצורה נכונה".
יש גם עניין של אחריות לעם ישראל?
"בוודאי. כל אדם בעל אמונה באלוקים מכיר את המשפט המפורסם 'כל ישראל ערבים זה לזה'. כלומר, מבחינת אלוקים אתה ואני לא שני גופים נפרדים, אלא חלק ממערכת אחת שלמה. וכך כל עם ישראל. חז"ל המשילו את הדברים לאדם שמפליג בספינה וקודח מתחת לכיסא שלו. כשכולם שואלים 'מה אתה עושה?' הוא נוזף בהם בחזרה 'מה אכפת לכם? וכי מתחת הכיסא שלכם אני קודח?'. בעצם עם ישראל הוא ספינה אחת, כשכל ישראל ערבים זה לזה".
ומה אם החילוני שניסית לשכנע יגיד "לך טוב באורח חיים דתי, אבל לי טוב לנסוע לים בשבת". לא כל מה שטוב לך, טוב לו.
"לכן אני חושב שאף אחד מאיתנו לא אמור לכפות את דעותיו או להכריח אדם שיעבור לעמדה שונה, אבל תפקידנו כן ליידע ולהעביר אינפורמציה".