יודע מי איבד? תחזיר
ישנם מספר כללים בהם אין חובה לקיים השבת אבידה, למשל אבידה ששוויה פחות מפרוטה, או אם השבתה של האבדה תגזול מזמן המוצא עד כדי שיפסיד בזה כסף יותר מן האבדה עצמה, וכן – כשהמאבד התייאש לפני מציאת האבידה, כמו במקרה של שטר כסף שאותו לא ניתן לזהות שבמקרה הזה הוא הפך להפקר.
הנחת היסוד של חז"ל היא: "אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה". כלומר, זמן קצר ביותר לאחר שהמאבד איבד את הכסף הוא התייאש. ומכך הם סוברים שהמוצא יכול לקחת את הכסף לעצמו.
"כשאין בכסף סימנים, למשל, כשהוא לא ארוז בצורה מסוימת, או חבילת שטרות שניתן לתת סימן על מספרם - מצד הדין אין חובה גמורה להשיב", אומר הרב עזריה אריאל מאתר האינטרנט ישיבה. "אולם כאשר ידוע מי המאבד, אדם צריך להיות ישר וטוב ולהחזיר את הכסף לפנים משורת הדין, ככתוב בתורה: 'ועשית הישר והטוב בעיני ה''. לפי ההלכה ה'יבשה' אין חובה גמורה להחזיר את הכסף, אפילו כשאתה יודע של מי הוא היה, משום שאנו מניחים שבעליו התייאש ממנו. כאשר אדם התייאש מחפץ שלו החפץ הפך להפקר וכבר אינו שלו, ולכן אין בו מצוות השבת אבידה".
"ההלכה היא ש'יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש', ולכן מי שמרים אבידה לפני שהבעלים התייאש ממנה צריך להחזיר אותה, גם אם לאחר מכן הבעלים התייאשו. לפי מה שכתוב בגמרא, במטבע שנופל מהבעלים אנו מניחים שהייאוש הוא מיידי, משום שדרך בני אדם לספור את כספם כל העת ולכן הבעלים יודע מיד על האובדן ומתייאש לאלתר. בימינו נראה שהמציאות השתנתה, וייתכן מאוד שאנשים שיפול להם קצת כסף מהארנק לא ישימו לב לזה בכלל. בכל זאת, לדעת רוב הפוסקים הדין נוהג כפי שהיה בעבר, מאחר שזוהי תקנת חז"ל קבועה שמטבע שאבד ואין בו סימנים הוא הפקר, למרות שבעליו ידוע".
במקרה שמצאתי ואני יודע מי האדם שאיבד, האם אני חייב להחזיר?
"לפנים משורת הדין יש להחזיר אבידה גם כאשר יש ייאוש, כאשר ידוע מיהו בעליו. כתוב בשולחן ערוך: 'טוב וישר לעשות לפנים משורת הדין להחזיר...' וכן בדבר שאין בו סימן, אם יודע בבירור של מי הוא - יחזירנו לו, אף על פי שכבר נתייאש, שהייאוש אינו כהפקר גמור, שאינו מתייאש ומפקיר מרצונו. כי לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה".
היסוד הזה של השבת אבידה ללא סימנים אינו שייך רק לכסף, אלא גם לכל פריט שלא ניתן לזהותו, כך למשל נשאל הרב מרדכי גרוס לגבי מציאה של טלפון סלולרי נעול בסיסמה. הרב השיב כי במידה וניתן לפתוח את המכשיר (על ידי פריצה) ולאחר שבוע שלא התקבלו שיחות נכנסות, מותר יהיה לקחת אותו, כי אנחנו מניחים, שכמו בכסף גם במקרה של טלפון סלולרי הבעלים מיד שמים לב שהוא לא נמצא.
בשורה תחתונה, אם אדם מצא כסף הוא יכול לקחת אותו לעצמו בלי להכריז ובלי לחפש את האדם שאיבד, ואפילו אם אדם טוען שהכסף שלו אין חובה הלכתית להחזיר, יחד עם זאת בכמה מקומות רואים כי לפנים משורת הדין אם באמת יש סימן מספק כדאי להשיב את הכסף לבעליו.
>> לפייסבוק של ערוץ הרוח עשיתם לייק?
יש לכם שאלה בוערת או קושיה מעניינת? טקבקו אותה כאן