בעוד פחות משבועיים ייצאו להם המוני ישראלים ויחגגו את הסילבסטר, ראש השנה האזרחית. כבר התחילו לפרסם מסיבות, רבים מתלבטים איך יחגגו את היום המיוחד, וכמדי שנה, נתקלים יהודים מאמינים רבים בשאלה "אז למה לא, בעצם?".
נראה שכולנו מכירים את הרקע ההיסטורי: האפיפיור סילבסטר, שעמד בראש הכנסייה הקתולית בשנים 314-335, לא אהב יהודים, בלשון המעטה, ובהוראתו בוצעו לא מעט פוגרומים ביהודים במדינות שבהן הנצרות שלטה. יהודים מאמינים טוענים שאין זה נכון לחגוג מועד שבמקור נערך לציון זכרו של שונא יהודים שבהוראתו נטבחו אבותינו. יש אפילו כאלה שטוענים שזה כאילו יחגגו יום הולדת להיטלר בעוד כמה עשרות שנים.
החוגגים לא תמיד מבינים את ההקבלה. "מה הסיפור?", הם טוענים. "סילבסטר הזה בכלל לא מעניין אותנו. אנחנו חוגגים את תחילתה של השנה האזרחית החדשה. ואם יש כאן סיבה למסיבה, מה רע?".
כמו ט' באב
הרב יצחק פנגר מזכיר מה רבים מבכירי הממסד הנוצרי עשו ליהודים לאורך השנים, כולל עלילות הדם, מסעי הצלב והאינקוויזיציה, ואומר ש"בוודאי שיהודי עם יושר אישי ומצפון מינימליים לא ירשה לעצמו לחגוג את חגם של מי שטבחו את הוריו או את אבותיו".
"על פי הקבלה, כל דבר שמגיע מצד הקליפה - מרגע שאתה נותן לו יד או אחיזה, כוח, גושפנקא או הכרה, האחיזה של הקליפה נמצאת עליך", הוא מסביר. "זאת אומרת שנתת לרוע דריסת רגל אצלך, בבחינת 'לפתח חטאת רובץ'. לעומת זאת, ברגע שאין לי שום קשר עם הנצרות - אני לא משתתף באירועים שלהם, בחגים שלהם, לא מזוהה איתם - אני שומר על הייחודיות שלי ואין שום סיבה שהסיטרא אחרא ייטפל אליי. אבל ברגע שאני מתחיל לחגוג, ועוד ביום מסוים - יש לזה משמעות אחרת".
הרי בכל מקרה אסור לחגוג את מנהגי הנוצרים, אז מה הייחוד של היום הזה? "חז"ל אומרים שלימים מסוימים יש כוח. למה למשל חוגגים את חנוכה דווקא בתקופה הזו? היה אפשר לקבוע את החג ביום אחר. אבל אנחנו הרי מברכים ואומרים שהקב"ה עשה ניסים לאבותינו 'בימים ההם, בזמן הזה'. זאת אומרת שלפי המקובלים, אותה השפעה הולכת וחוזרת בעולם בכל שנה ושנה", מסביר הרב פנגר.
"להבדיל, ט' באב ידוע כיום לא טוב לעם ישראל לאורך הדורות. כך גם חג לא יהודי משפיע באותו תאריך לאורך הדורות, כי הוא יונק משורשים אחרים - שורשים בעייתיים על פי היהדות. וברגע שאתה נותן לזה גושפנקא או משתף פעולה - ללא קשר לכוונה שלך - אתה נדבק בזה".
"אם אתה נכנס למקום שיש בו ריח לא טוב - הוא ייתפס לך בבגדים אם אתה מזדהה או לא מזדהה איתו", ממשיך הרב פנגר. "כשאני נמצא במקום של מעשנים וחוזר הביתה, אשתי ישר שואלת 'תגיד, עישנת היום?'. אני אומר לה 'מה פתאום, אני לא מעשן'. היא עונה 'אבל מריחים עליך'. זאת אומרת, כמובן שזה יידבק אליי - בלי קשר לשאלה אם אני מעשן או לא. ובמושגים רוחניים, המשמעות נמצאת בממדים גבוהים הרבה יותר".
מכבד, אבל לא משתתף
בהמשך מספר הרב פנגר שהחסידים מתייחסים לליל הולדתו של ישו באופן מעניין. הם קוראים לו "ליל הניטל" ולא לומדים בו תורה, אלא רק מוסר.
"הבעל שם טוב הקדוש אמר שברגע שישו ירד לעולם - קליפה ירדה לעולם", מסביר הרב פנגר. "אז ביום ההולדת שלו החסידים לא לומדים תורה, בגלל שבלילה הזה יש יניקה של הכוחות החיצוניים. לכן הם לומדים רק מוסר באותו לילה, כדי לא לתת שליטה לחיצוניים על פי הקבלה. אז אם אני עוד הולך לחגוג בלילה הזה - ברור שלא אקבל קדושה מאותו ערב".
יאמר לך החוגג הממוצע: אתה מדבר איתי על דברים שקרו לפני קרוב ל-2000 שנה. היום יש גלובליזציה, יש שלום בין הדתות. למה להמשיך לשמור על ההפרדה הזו? למה לא לפרגן להם ולחגוג איתם?
"אני מפרגן להם חופשי, ואין לי שום בעיה לעבוד איתם ולעשות איתם עסקים. אבל חז"ל אמרו לנו שזה כמו בשר וחלב. הבשר יכול להיות לבדו וכך גם החלב, אבל הם לא הולכים ביחד", מסכם הרב פנגר. "לפי היהדות יש שילובים בעייתיים. כמו שאתה לוקח שני כבלים חשמליים, מחבר אותם ביחד ויוצר קצר - כך יש דברים שלא מתחברים ביחד בגבולות מסוימים".
"אז אני יכול לכבד את הנוצרי, לעזור לו. אני בעד גלובליזציה, שלום עולמי, אחוות העמים וכל המשתמע מכך, אבל עד גבולות מסוימים. ברגע שהתורה באה ואמרה שאסור למשל להתחתן עם נוצרים - אז אני לא מתחתן איתם. אני מכבד אותם, נותן להם את המקום שלהם, אבל לעבור את הגבולות - זה בעייתי".
>> לכתבה הקודמת: למה שנאמין לתורה שבעל פה?
>> לכל תשובות השבוע