משנכנס אדר מרבין בשמחה, אומרים, והשנה אפשר להרבות פעמיים בשמחה בגלל שאנו נמצאים בשנה מעוברת. כלומר, השנה יהיו אדר א' ואדר ב' בלוח השנה העברי. רבים מכירים את נושא "העיבור", כמו שקוראים לו, אבל לא מכירים את הסיבות המעניינות שעומדות מאחוריו. אם כן, למה לוח השנה העברי כולל 13 חודשים בערך אחת לשלוש שנים? מהו חודש אדר ה"נכון", שבו נחגג פורים? ומתי יש לציין ימי הולדת של אנשים שנולדו באדר ב'?
הרב פנחס בדוש מסביר שהצורך מתחיל מההבדלים בין שנת החמה לשנת הלבנה: "שנת החמה אורכת 365 ימים, ושנת הלבנה, שהיא 12 מחזורי ירח, אורכת 354 ימים. התורה מצמידה את החגים לא רק לתאריך ולשנת הלבנה, אלא גם לעונות השנה, כך שסוכות נחגג בדיוק בסתיו, פסח באביב וכן הלאה. הפער של 11 יום בין שנת החמה לשנת הלבנה יוצר במשך 19 שנה פערים של שבעה חודשים. לכן בכל 19 שנה יש 7 שנים מעוברות, שמצמידות את שנת החמה לשנת הלבנה". אגב, לשם השוואה, האסלאם מבוסס גם הוא על שנת הלבנה, אבל אין בו התאמה לשנת החמה. לכן הרמדאן "מטייל", ונופל לעתים בחורף ולעתים בקיץ.
אחרי שהבנו את המקור, פנינו אל הרב שלמה אבינר בבקשה לקבל הסבר איך מתנהלים עם החודש הנוסף בפועל. "קודם כל, החודש ה'אמיתי' הוא אדר ב'. לכן פורים נחגג באדר ב'", אומר הרב אבינר. "יום ההולדת של אדם שנולד באדר שנה רגילה מתקיים באדר ב'. כמובן שאם הוא נולד באדר של שנה מעוברת - אין שאלה".
"כדי להסמיך גאולת מצרים לגאולת פורים, בין השאר. במצרים היו ניסים גלויים, ובפורים היו ניסים נסתרים. הסמיכות נועדה להבהיר שהקב"ה פועל גם בניסים גלויים וגם דרך סדרי הטבע וההיסטוריה".
ומה לגבי אזכרות?
"הספרדים עורכים באדר ב' והאשכנזים באדר א'. עם זאת, יום פטירת משה רבנו מצוין באדר ב' לפי כל הדעות".
איך יודעים מתי לעבר את השנה?
"בעבר קבעו מדי שנה אם מעברים את השנה או לא, לפי המצב האקלימי. אבל אחרי החורבן כבר עשו חשבון מראש לכל השנים, ועכשיו יש לוח קבוע מתי מעברים את השנה ומתי לא".
הרב אבינר מסכם עם נקודה סמלית אך חשובה: "שנת השמש, שבה משתמשים הנוצרים, אורכת 365 ימים בשנה, וכמו השמש היא קבועה ולא משתנה. זה טוב אבל לא טוב, כי כך אי אפשר להתגדל. שנת הלבנה עוברת שינויים כמו הירח, שפעם הוא מלא ופעם מצטמק. זה מציין את הגורם המשתנה. אבל אצלנו ביהדות שני הגורמים - המשתנה והקבוע - באים בחשבון. אנחנו לוקחים בחשבון את הכל".