ירושלים היא מילה נרדפת למושג 'עיר הבירה' בעיני רובנו, אך מעניין לגלות שזה לא היה כך תמיד. מתי ירושלים קיבלה את מעמדה? מה היו גלגוליה כבירת ישראל? מי היתה בירת ישראל בנוסף אליה, ואיך זה קרה בדיוק?
אם נחזור להיסטוריה הקדומה ביותר, נגלה כי ירושלים היא עיר מקודשת לא רק בגלל בית המקדש ששכן בתוכה, אלא גם בגלל הר הבית (שעליו נבנה בית המקדש). במקומות שונים הוא נקרא "הר המוריה", ובו נערכה עקידת יצחק. בו גם נמצאת אבן השתייה, שעליה אמרו חז"ל כי ממנה "הושתת העולם" (נברא העולם במעשה בראשית). בנוסף מוזכר הר הבית כמקום שבו נברא האדם הראשון, המקום שבו הבל וקין הקריבו את מנחתם, ובקיצור, כמקום בעל חשיבות רוחנית גבוהה.
אם נקפוץ קדימה, עד תקופת דוד המלך היתה ירושלים שייכת לכנענים-היבוסים, שראו לנכון להתיישב בה בשל מעיין הגיחון הנובע בה. מאותה תקופה שרדו מעט מבנים, כולל ראשיתו של מפעל המים שבאמצעותו הועברו מים מהמעיין שמחוץ לחומות לתוך העיר עצמה.
אך לאחר התפלגות ממלכת ישראל לשתי מדינות - ישראל ויהודה - בימי רחבעם בן שלמה (שנת 928 לפני הספירה) החלה ירידה במעמדה של ירושלים, עד לחורבן העיר והיציאה לגלות.
במקביל לפיצול העם לממלכת יהודה (הממלכה הדתית יותר) וממלכת ישראל (המדינה החילונית יחסית), מי שזכתה בכתר הבירה היתה דווקא שומרון, שהפכה לבירת ממלכת ישראל במאות ה-8-9 לפני הספירה. מי שייסד את שומרון, על פי ספר מלכים, היה מלך ישראל עמרי, שלא נודע בצדקותו הרבה, בלשון המעטה. בנו, אחאב, פיתח עוד יותר את שומרון בירת ישראל, ואף בנה בה בנייני פאר - כולל 'בית השן' המעוטר בניבי פילים. בסופו של דבר שומרון, כבירת ישראל, לא האריכה ימים. היא נחרבה בשנת 721 לפני הספירה, לאחר שצבאות האשורים כבשו את האזור. אחרי כיבוש הארץ על ידי אלכסנדר מוקדון, שומרון איבדה עוד יותר את צביונה היהודי, והפכה לעיר יוונית-הלנית לכל דבר, העונה לשם סמריה. לזכותה של ירושלים ייאמר שהיא שרדה הרבה יותר זמן, גם במסגרת הממלכה המאוחדת וגם במסגרת היותה בירת ממלכת יהודה.
לאחר חורבן ירושלים ובית המקדש, עברה העיר לא מעט גלגולים בין עמים שונים ותרבויות שונות. היא עברה בין הפרסים, הנוצרים, המוסלמים, הביזנטיים, העות'מאנים, הממלוכים, הבריטים ומי לא, בעצם. אך בסופו של דבר היא חזרה אל עם ישראל.
חיפה בירת ישראל?
מעניין לציין שגם מעמדה של ירושלים כבירת מדינת ישראל בעת הנוכחית לא היה מובן מאליו. עם הקמת המדינה לא היה בטוח שירושלים תוכל לשמש כעיר הבירה, מאחר שעם הקמת המדינה (שהוכרז על עצמאותה כידוע בתל אביב) ירושלים היתה נתונה במצור, והאו"ם היה מעוניין שהיא תשמש עיר בינלאומית בחסותו. לכן, בראשית ימי המדינה הצעירה הציעה גולדה מאיר את העיר חיפה כבירת ישראל (בגלל ההרים שמזכירים את ירושלים, וגם בשל הנמל שבה), בן גוריון הציע להקים בירה חדשה בסמוך לעיר הנבאטית ממשית (מתוך נימוק שהיא נמצאת בנקודה הכי מרוחקת מכל גבול), ואילו פרנסי העיר הרצליה ביקשו להפוך אותה לעיר הבירה, מאחר והיא נושאת את שמו של חוזה המדינה.
בסופו של דבר ההחלטה המתבקשת מאליה נפלה. לא שומרון, לא ממשית ולא הרצליה הפכו לעיר הבירה, אלא מי שזכתה בכתר היתה ירושלים - העיר שחוברה לה יחדיו לפני 46 שנים, ומצליחה להרטיט, עד היום, נימים בנפשו של כל יהודי, דתי וחילוני, שמבקר בה וחש את קדושתה וייחודיותה.
>> תשובת השבוע שעבר: מתי ניתן להזיז מועדים?