כל אחד מכיר אנשים שנראים דתיים אבל לא ממש מעניקים דוגמה אישית לכל השאר. חלק מהם לא ממש אמינים, חלק לא מפנימים את כללי התורה, וחלק פשוט לא מתנהגים בדרך ארץ.
"מה זה אומר על הדת עצמה?", תוהה המתבונן הממוצע. "זה החינוך שהם מקבלים בבית דתי? הרי אם אמורים לתת דוגמה אישית". לעתים הדרך מכאן למחשבות נוסח "אם זו היהדות - אני לא רוצה להיות חלק ממנה" קצרה למדי.
ארגונים ורבנים שמתמחים בקירוב לבבות מנסים להסביר בכל דרך שאי אפשר להתייחס להתנהגות לא-יהודית של אנשים בודדים כאל התנהגות שמעידה על הדתיים כולם. ועדיין, חלקנו לא ממש מסתפק בתשובה הזו. שהרי אם אדם מתלבש כדתי ומאמין ביהדות בכל לבו - הוא אמור גם להתנהג כדתי. אז למה זה לא קורה בפועל?
"אדם נכנס עכשיו לבית חולים ורואה את כולם שם עם חלוק לבן", מדגים הרב יפתח סופר. "אבל הוא יודע שלא כל מי שלובש חלוק לבן הוא מנתח לב. חלקם בכלל אפילו לא רופאים. כך גם בלבוש הדתי", הוא מסביר. "אף אחד לא עושה ועדת קבלה לפי הלבוש. הרי כל אחד יכול להיכנס לחנות הקרובה ולקנות כיפה וחליפה.
"כשאדם צריך לעבור ניתוח, הוא נוסע לפעמים לגרמניה ולארה"ב כדי לעשות את הניתוח הכי טוב. אבל מה זה משנה? הרי כל הרופאים לובשים חלוקים לבנים. זה בא להמחיש לכם שלבוש לא מעיד על ידע או מקצועיות. ולכן, לא כל מי ששם כיפה וציצית - זה אומר שהוא אחד מל"ו צדיקים.
"המבחן האמיתי הוא לא סביב השאלה האם האדם מתלבש כך וכך, אלא האם הוא לומד תורה ואיך בדיוק הוא מיישם את אותו לימוד. משם אפשר לבחון את ההתנהגות שלו", מסכם סופר.
ומה לגבי קהילות שלמות - נניח, החרדים שמפגינים בירושלים נגד אינטל או נגד פתיחת חניון קרתא בשבת? "אין שום היתר בעולם לזרוק אבנים. לכן ברור שמי שעושה את מה שהוא עושה מייצג את עצמו, ולא את התורה", קובע הרב נחרצות.
כל אחד יכול למעוד
הרב זמיר כהן, ראש ארגון הידברות, נותן הסבר קצת שונה. "כשמדובר במעידה פרטית של אדם דתי שלא מתנהג כמצופה ממנו, צריך לזכור שגם ליהודי שומר מצוות יש יצרים", הוא אומר. כאן צריך להבדיל בין שומר מצוות אמיתי שלפעמים מועד לבין אדם שמתחזה לשומר מצוות, ומשתמש בתחפושת הדתית כדי להטעות אחרים.
"יש פסוק שאומר 'כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'. כלומר, כל אדם מועד לפעמים. הגדולה היא לדעת לקום מהנפילה. לכן כתוב 'שבע ייפול צדיק וקם', כי הוא לא נשאר בנפילה אלא מזהה את סיבת הנפילה, ומנסה לגדור כיצד לא ייפול שוב", מסביר הרב כהן.
"אנשים שמועדים אפשר להבין, כי בסך הכל כולנו בני אדם. אבל כשמדובר במתחזים לדתיים, אנשים שבאופן שיטתי מתנהגים כנגד חוקי התורה – אותם צריך להוקיע והם ראויים לכל ביקורת".
התקשורת לא מראה הכל
"כל אדם צריך לבדוק מה הדת אומרת, ולא מה הדתיים עושים. כלומר צריך להתחבר ליהדות עצמה, ולא לאלה שמשתדלים ליישם את היהדות", מוסיף הרב כהן.
"אם היהדות הייתה אומרת 'תפגע באחרים, תגנוב ותשקר', כמובן שהיה עלינו להתרחק מכך. אבל אף אחד לא חולק על העובדה שהתורה מחנכת לערכים נכונים, ושהיא אף הנחילה את הערכים האוניברסליים לכל האנושות".
ועדיין, יש הרבה חילונים שטוענים שרוב הדתיים שהם מכירים מהתקשורת לא ממש משדרים להם את מה שהיהדות אמורה לשדר. יכול להיות שיש היום יותר מדי מתחזים?
"מי שנחשף לעולם הדתי הרחב יותר, ולא רק לתקשורת, מספר שהוא נחשף לעולם של חסד, של התחשבות בזולת, לעולם שרחוק מאלימות, מאלכוהול, מפשע, מסמים", מסכם הרב כהן.
"אני גר ביישוב ביתר, ואני יכול לספר לך שנהגי אוטובוס לא דתיים וגם לא יהודים מספרים בהתפעלות שלא פעם הם פוגשים כאן צעירים ומבוגרים שמבקשים לנקב נקב כפול בכרטיסייה, כי בנסיעה הקודמת היה עומס ואמרו להם לעלות בדלת האחורית. אנשים יראי שמיים בהחלט מתנהגים כך. מאידך ברור שכאשר יש כתם שחור על בגד לבן - הוא בולט הרבה יותר".
>> לכתבה הקודמת: איך אנחנו יודעים שאנחנו העם הנבחר?
>> לכל תשובות השבוע