אין ספק שזו אחת המחלות הכי איומות עלי אדמות - ההתמכרות לסיגריות. זה הורג את המעשנים, הורג לפעמים גם את מי שלא מעשן, ובכלל מעכיר את האוויר הנקי. האם העישון אסור לפי ההלכה, לאור הציווי "ונשמרתם לנפשותיכם"? ואם כך, איך זה שגם יהודים מאמינים מעשנים? ובכלל, מה היהדות אומרת על הרעל המסרטן הזה? יצאנו לבדוק, כמו שאומרים.
תשתדלו להימנע
לדברי הרב פנחס בדוש, ההלכה אוסרת באופן עקרוני על עישון: "האיסור ההלכתי נובע מסכנה בריאותית, שנאמר 'ונשמרתם לנפשותיכם'. הקב"ה אומר שאנו מחויבים לעשות הכל כדי לשמור על הבריאות שלנו ולא לפגוע בה. הגמרא מסבירה ואומרת 'הכל בידי שמיים חוץ מצינים פחים', בארמית קור וחום, כלומר הצטננויות. לכן האדם צריך להיזהר, להתלבש כמו שצריך, לא לצאת מחום לקור וכו'. כמובן שהכל בידי שמיים, אבל התורה דורשת מהאדם לשמור על בריאותו בדברים שנמצאים בשליטתו".
אבל בפועל המון אנשים מעשנים, גם דתיים.
"לפני עשרים שלושים שנה כמעט כולם עישנו. היום יש הרבה יותר מודעות, ורבים במגזר הדתי אכן מפסיקים לעשן, אבל קשה לבוא פתאום ולשנות תפיסת עולם לכל כך הרבה אנשים. זה בעצם משהו שנכנס בהיתר, נתפס וגרם להתמכרות, ורק בהמשך האנשים נדרשו לקחת צעד אחד אחורה. אז אין איסור מוחלט, מכיוון שזו גזירה שהציבור לא תמיד יכול לעמוד בה, אבל רבים מהפוסקים אומרים שמי שכבר מעשן - שישתדל מאוד להימנע. אני מאמין שעם השנים, ככל שהמודעות תהיה גדולה יותר, זה ישתנה".
בין גאווה לתאווה
הרב יצחק גבאי מוסיף שלמרות שהציווי 'ונשמרתם לנפשותיכם' מתייחס בעיקר אל שמירת הנפש, הרי שיש לכך קשר הדוק גם אל שמירת הגוף. "הרמב"ם כותב 'היות הגוף בריא ושלם - מדרכי השם הוא'. כלומר, לשמור על בריאות ותקינות הגוף זה חלק מציווי השם, חלק מהתורה. הרב הירש אומר שכל השחתה של חלק כלשהו מהגוף, הריאות במקרה הזה, היא רציחה חלקית. כמו שאנחנו יודעים שאסור להתאבד על פי היהדות".
אם כך, איך זה שיש רבנים שמעשנים?
"הציבור התורני בכלל והרבנים בפרט יותר חסומים להשפעה מבחוץ, לכן הם פחות מודעים לסכנות של העישון. עם זאת, אחרי שגילו במחקרים רפואיים שזה מזיק, יצאו הרבנים בקריאות שיש להתנתק מהעישון. מאז, חרדי ממוצע שהתחיל לעשן לפני קריאת הרבנים מנסה להיגמל או להוריד את המינון. באחד המכתבים שלהם התייחסו הרבנים לאנשים שהתמכרו וקשה להם להפסיק: 'ולמי שכבר הורגל בזה, חובה עליו להשתדל בכל האפשרות להיגמל מזה. ובוודאי שעליו להימנע מלעשן במקום ציבורי'. כלומר, גם אם אדם מתקשה להיגמל, אין לו שום היתר להזיק לאחרים. כאן זה איסור הלכתי גורף".
ומה לגבי צעירים דתיים שמתחילים לעשן?
"הם מתחילים להתמכר מאותן סיבות של הציבור הכללי. כמובן שדעת הרבנים היא שאסור כלל להתחיל, ובישיבות רבות נוקטים בעונשים חמורים כלפי המעשנים, עד הרחקה מהישיבה - לא רק בגלל הנזק לבריאות אלא גם בגלל שזה סממן של פריקת עול. המאמר הרווח הוא שהסיגריה - תחילתה גאווה וסופה תאווה. כלומר, מתחילים בגלל הגאווה, ונגמרים בגלל התאווה. גם הגאווה וגם התאווה אסורות ביהדות. כלומר הפסקת העישון היא בהחלט השאיפה של הזרם הדתי בכל הנוגע לעישון".