את סיפור החיים המטורף של שי גולדן אתם מכירים מ"מחוברים", הסדרה שחשפה אותו לציבור הרחב: אמא זונה שזנחה אותו ואת אחיו בבית החולים לאחר הלידה, ילדות בבית יתומים ואימוץ לא פשוט. איך אחרי כל זה לא מאבדים אמונה אפילו לרגע אחד ולמה הוא מתחיל את השבתות שלו בשבע וחצי בבוקר? מחבר הספר "הפוגה בין אסונות" והאיש שמגיש עם שרון כידון שתי תכניות שונות ("מדברים על זה" ברשת ו"מייבשים את הביצה" ברדיו תל-אביב) מספר לנו הכל.
"מדובר ביקיצה לא טבעית מוקדמת באדיבות איימי גולדן בת הארבע, גולדנית מעורבת, שבשבע וחצי כבר תוחבת את חוטמה הרטוב אל חוטמי הרך ונזעקת: "עורה נא, חנטריש!”. אחרי זה מתרחש מה שנקרא "הג'ימבורי" - הילדים שלא ראו אותי הרבה במהלך השבוע תובעים את ליטרת הבשר שלהם - ומקבלים אותה נתחים נתחים. מאוחר יותר אני מקיים ניסיון לשנ"צ - לעיתים בהצלחה. לרוב אחה"צ אני כותב או משלים פרק בתוכנית טלוויזיה – כרגע זה 'משחקי הכס' או 'האמריקאים'. ובערב? בערב אני שוקל להתאבד ובסוף נמלך בדעתי. ככה כל שבוע".
איפה אתה מרגיש בבית?
"בבנימינה, שם אני מתגורר עם אשתי וילדיי. תראי, עד שמקום הופך ביתי עוברות 6-8 שנים. הייתה תקופה בה התגוררתי ברחובות, אחרי שהתחתנתי. גרנו שם כבר שנתיים, היתה לי משכנתא על הבית אבל כל פעם שהייתי רואה את השלט "רחובות" אמרתי למיכל שזה לא מרגיש כאילו אני חוזר הביתה. בית הוא המקום בו אתה מסוגל לעצום את העיניים בלילה בלי להתעורר בבעתה מכל ציוץ. אולי זה המקום הזה בילדות בו אנחנו נזכרים למרות שגם הוא לא היה בית כי רצינו לברוח ממנו. אני פתאום חושב: האם אסיר שיושב בכלא 40 שנים מרגיש בבית בתא שלו? אני מאמין שכן. האם גלעד שליט הרגיש בבית בשבי חמאס?"
מתי השתנו לך החיים?
"ב-7.4.1971 זה היום בו הגחתי מהרחם של אמי וזה היום בו הכל השתנה מהקצה אל הקצה".
מתי הבנת שאתה חייב להשתנות?
"אין שנה בחיי בה לא עשיתי שינוי רדיקלי. כתבתי אוטוביוגרפיה של 450 עמוד וזה כי התעכבתי רק על הרגעים הדרמטיים. אני אדם שכל הזמן בורא את עצמו מחדש, אני כל הזמן בתנועה, בתודעת מלחמה תמידית ואני מחפש עמדות תצפית על החיים, מתחפר יותר טוב. אמציא את עצמי מחדש עד יום מותי. אני לא זיקית - אני מוצר חדש של טמבור".
איזה כוח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
"להצליח לא לקרוא טוקבקים. זה הכוח על היחיד שהייתי רוצה באמת. אם הייתי מצליח להיגמל מלקרוא דברים על עצמי, הייתי מאושר ב-80 אחוז יותר ממה שאני היום".
מי האיש שהכי השפיע עליך?
"רן גולדן. אומרים שאתה לא בוחר משפחה אבל המשפחה שלי לא בחרה אותי: אמא שלי בחרה לא להיות איתי, אבא שלי לא יודע שהוא אבא שלי ורן בחר להיות המשפחה שלי. הוא לימד אותי משהו בסיסי על הקשר הזה של הורים וילדים והוא הדבר הכי קרוב להורה שהיה לי בחיים. האיש היחיד שהצליח לראות דרכי. הוא היה יותר הורה עבורי ממה שהרבה הורים הם עבור הילדים שלהם".
יש לך קמע? אמונה טפלה?
"אין לי אמונות טפלות אבל אני מאמין בעין הרע: יש לי חמסה במשרד כי גיסתי אמרה לי שצריך ו... את יודעת איך זה - אם מישהו אומר עלי משהו טוב הוא מיד הופך לאויבי המושבע, שלא יעשה לי עין".
אתה מאמין בתורות מיסטיות כגון אסטרולוגיה ונומרולוגיה?
"רציתי להאמין באסטרולוגיה. בגיל 17, חודש לפני הגיוס ניגשתי לטסט הראשון שלי. בהורוסקופ שלי באותו שבוע היה כתוב 'מבחן ביום א', אליו ייחלת תקופה ארוכה יסתיים להפתעת הסובבים אותך בהצלחה גדולה, למורת רוחם של חבריך'. הטסט היה ביום ראשון, כולם האמינו שאני אכשל – זה תיאר בדיוק את הסיטואציה בה עמדתי! התחלתי את הטסט וקיבלתי ברקס, הגה ושוב ברקס תוך עשר דקות מתחילת המבחן. שם הפסקתי להאמין".
אילו תכונות היית רוצה לשנות בעצמך?
"התכונה היחידה שהייתי רוצה היא מטבוליזם בן זונה. המראה שיכנעה אותי שאני צריך את זה ואני מעריץ את כל מי שאוחז בתכונה הזו ויכול לאכול בלי לחשוב, בלי לשקול כל ביס".
איזה ספר או סרט או דיסק מעורר בך השראה?
"ספר? יש מאות אבל אני אבחר את 'הרחבת תחום המאבק' של מישל וולבק. כל פעם שאני קורא אותו מתחשק לי להתיישב ולכתוב. מבחינת סרט זה בוודאי 'מגנוליה' כי הוא הסרט היחיד שכל פעם שאני רואה אותו אני שואל את עצמי 'למה אני לא עוסק בקולנוע?'".
מה היית בגלגול הקודם?
"ללא ספק אישה. קרוב לודאי שעבדתי בעבודה של נותנת שירות: משרתת, שפחה, כובסת. מישהו השפיט אותי מאוד חזק, אין לי ספק בכך. מדובר בתחושת בטן עמוקה כי כל פעם שאני רואה נותנת שירות לבי פשוט נכמר ויוצא אליה, ממקום של הזדהות עמוקה – ואני בחיים לא הייתי מלצר".
יש אלוהים?
"כן. ללא ספק, אין לי שאלה. מה גורם לי להגיד את זה? העובדה שהוא בוער בעצמותיי. ברור לי שכל דבר נעשה במעורבותו ובידיעתו. זה אולי יישמע מוזר אבל המחשבה שאין אלוהים נראית לי לא רציונאלית. מי שחושב אפילו מעט על מורכבות היקום הזה מבין שלכפור בקיומו של כוח טמיר וגדול זה הדבר הלא רציונאלי באמת".
מתי לאחרונה היה לך דיבור עם אלוהים?
"אני מקפיד לשוחח איתו. לא בהכרח בקול רם אבל במחשבותיי אני מדבר איתו ולעיתים אני משוכנע שהוא מאזין. יש לי סיבות להאמין שהוא מתייחס לדבריי.
"אתה מתבייש לומר שאתה מקבל סימנים כי יחשבו שאתה משוגע, אבל בנעוריי דיברתי עם אלוהים בקול רם וצלול ואין לי ספק שהוא ער לנוכחותם של כל האנשים ולכל מה שמתרחש בחיים. אני לא יודע אם הוא מעורב, אם הוא שוחר טוב או שוחר רע, אם הוא אוהד בית"ר - אבל אני משוכנע שהוא מעורב בחיי כל היצורים החיים".
אם היית יכול לבקש בקשה אחת מאלוהים, מה היא הייתה?
"זה בדיוק המקום לקלישאות: בריאות לכל אהוביי. שישמור על המכונה הזו תקינה".
מתי אתה מאבד אמונה?
"אני לא מאבד אמונה בשום שלב. אין רגע בו אני אומר שאין אלוהים. פשוט יש קטעים בהם אני כועס, מתוסכל, ממורמר או מאוכזב מאוד, אבל אף פעם לא מפסיק להאמין. יש לי אפילו ספרון תהילים בכיס מהצבא ואני קורא בו מדי פעם. אני זוכר 15 מתוך 150 הפרקים בעל פה, כדי שזה יהיה תמיד איתי".
יש לך גם שרשרת של ח"י שאתה עונד תמיד, אבל עד עכשיו הייתי בטוחה שזה חצי בצחוק. זה לא?
"הח"י הוא ברצינות גמורה. נולדנו יהודים ונחיה חיים של יהודים, אני לא חושב שנולדתי יהודי במקרה. אני לא מאמין שהכל מקרי בחיים".
תמורת איזה סכום תסכים להמיר את דתך?
"לא אסכים להמיר את דתי בעד כל סכום שבעולם. אם יאיימו עלי באינקוויזיציה בשמן רותח למשפחתי – אני אמיר אותה כי החיים של אייל ונועה חשובים לי יותר מהיהדות. אני לא אמות על קידוש השם – אבל אני יהודי ואני חושב שיש סיבה לזה שנולדתי יהודי. זה לא מקרה. אם הכל היה מקרי בחיים לא היתה להם משמעות - ואז מה הטעם לחיות אותם? דוסטויבסקי אמר ב”האחים קרמזוב”: 'עולם ללא אלוהים הוא עולם שבו הכל מותר'".
מאה מיליון דולר ולא לראות את המשפחה שלך 5 שנים. לוקח?
"לא, לא, לא. בשביל מה אתה עובד כל החיים? כדי שתוכל להיות עם משפחתך ולראות אותה בטוב".