אהרן אפלפלד נולד ברומניה בשנת 1932. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כשהיה בן 8.5, נרצחה אמו והוא הובל עם אביו למחנה עבודה. הוא ניצל לאחר שברח מהמחנה ובמשך שנתיים נדד ביערות. לאחר עלייתו לישראל כתב עשרות ספרים שעוסקים בחוויותיו בשואה או בישראל כניצול שואה, ואף זכה בפרס ישראל לספרות יפה.
יחסית לתקופת השואה, העולם נמצא במצב רוחני ומוסרי טוב יותר?
אני לא מסתובב עם מוסר-מטר. אז היו טובים והיום יש טובים, אז היו רעים והיום יש רעים, אז היו אנשים שחייהם היו מסורים לזולת והיום יש כאלה, אז היו גנבים וגם היום יש.
לדעתך האדם טוב מיסודו או רע מיסודו?
אין לי כלל, יש לי התנסות. פגשתי אנשים נפלאים בחיי ופגשתי אנשים מרושעים בחיי ולכן קשה לי לענות על זה. פגשתי גם אנשים ממוצעים. אין לי דעה חד משמעית על האדם.
איך השואה השפיעה על ההסתכלות שלך על העולם?
זו הייתה תקופת ילדותי, מגיל 8 עד גיל 13. כמו שיש ילדות בכפר וילדות בעיר, לי הייתה ילדות בשואה. גטו, מחנה, יערות. מה שראיתי נשאר אצלי ועיצב אותי. אחד הדברים שאני יכול להצביע עליהם הוא שתקופת המלחמה קירבה אותי אל בני אדם, אל הנוף, אל בעלי החיים, כי ביליתי חלק גדול ממנה ביערות. באמצעות נופים, חיות ובני אדם אני מרגיש את החיים.
מה הדרך לשמר את הזיכרון כשהדור השלישי הולך ונעלם?
מי שרוצה להתקרב אל השואה ולהבין, מן הראוי שילמד את הטקסטים. מי שלומד דף גמרא מזדהה עם השואה מכיוון שזה היה הספר השולט בכל בית יהודי ובבתי הכנסת. מי שרוצה להתקרב אל האנשים שנספו, האנשים שאי אפשר להתקרב אליהם, שיתקרב אל הספרים. דרך אחרת היא ללמוד יידיש. לגרום לכך שמה שניסו הנאצים להחריב לא ייחרב, אלא יחיה. להתחבר למשהו שגם מזין אותך וגם מחבר אותך אל אבותיך הקדומים ואבותיך הקרובים.
ומה לגבי זיכרון זוועות השואה עצמן?
אנחנו בקושי יכולים לקלוט מותו של ילד אחד. איך נקלוט מותם של מיליונים?
אתה חושב שאירוע כמו השואה זה משהו שיכול לקרות שוב?
אם יש מודל, הוא נוטה לחזור על עצמו.
השמיים שמיים לה' והארץ נתן לבני אדם
איפה אתה מרגיש בבית?
אני מרגיש בבית בבית.
יש אלוהים?
אני לא עוסק בשאלות גדולות. אני עוסק בשאלות שאני יכול לנסות להבין אותן. כבר נאמר - השמיים שמיים לה' והארץ נתן לבני אדם. אני עוסק רק בדברים שאני יכול להבין. מעבר לזה אין לי שום מושג.
מתי לאחרונה דיברת עם אלוהים?
קשה לי לענות על השאלה הזו. אבל זה לא אומר שאני לא חי בהשתאות מתמדת ובפליאה. גדלתי בבית יהודי מתבולל. את היהדות קניתי מאוחר יותר, כשבאתי ארצה. אז מקורות היהדות שלי היו באוניברסיטה העברית - אצל מרטין בובר, פרופסור גרשום שלום. אחרי זה למדתי במאה שערים. הייתי נכנס מדי פעם לשטיבל ולומד. אלה מקורות היהדות שלי.
מי האיש שהכי השפיע עליך?
אנשים לא משפיעים עלי. משפיעים עלי ספרים.
אז איזה ספר השפיע עליך?
בנעורים השפיע עלי ספר בשם "סידהרתא" של הרמן הסה - ספר על הודו ועל האמונות בהודו. כמו כן השפיעו עלי הכתבים של קפקא וספרי החסידות. מצאתי בהם עולם רוחני.
מי המורה הרוחני שלך?
המורים שלי הם ספרים. והמורים הרוחניים הם הסופרים שלהם - קפקא, הבעל שם טוב ותורותיו.
מתי השתנו לך החיים?
החיים שלי בהשתנות מתמדת, אין תחנות. ועם זאת, הדברים הגרועים ביותר קרו לי בילדות, כשעוד לא הבנתי הכל. אמא נרצחה, נפרדתי מאבי ונשארתי לבד כשהייתי רק בן 8.5. ברחתי מהמחנה ואומצתי על ידי העולם התחתון האוקראיני. כשהוריי היו בחיים הספקתי לסיים כיתה א'. שם, בעולם התחתון, בין הקרימינאלים, סיימתי כיתות ב', ג', ד', ה'...
איזה כח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
אני מבקש להיות מה שאני. לא מעבר לכך. לא גבוה יותר ולא נמוך יותר. באותו הגובה.
שום דבר יהודי לעולם לא יהיה לי זר
בשבת אני מעיין בספר כמו "ליקוטי מוהר"ן" או "חיי מוהר"ן". הספרים האלה הם השבת שלי. הדגש בהם הוא על הצד הרוחני, על המחשבה, ההתבודדות, הדבקות, על הכוונה והתפילה. אלה הם מושגים רוחניים. כיוון שאינני מרבה במצוות מעשיות אני מרבה ברגש המלווה את המצוות.
מאיפה החיבור הזה למקורות?
ברור לי שאני יהודי ואני רוצה להיות יהודי, ושום דבר יהודי לעולם לא יהיה לי זר. יהודי בזמנים שלנו זה דבר מורכב. בסוף המאה ה-19 הנפש היהודית התפצלה. עד אז היה מודל יהודי מסורתי, ומאז יש את הקומוניסט היהודי, הבונדיסט היהודי, הציוני היהודי, האורתודוכס היהודי, עשרות מודלים כאלה. אני רוצה להיות מחובר לכל המודלים של "יהודי". כיוון שאני אהבתי את הורי שהיו מתבוללים ואת הסבים שהיו שומרי מסורת ואת הדודים שהיו קומוניסטים, אני רוצה להיות כולם. חשובה לי קרבתם.
אתה אדם רוחני?
אינני יודע מהו רוחני. אני אוהב להתבונן, אני אוהב לקרוא, אני אוהב לחשוב. ואם כל אלה הם רוחניות - אז אני אדם רוחני.