ליאור סושרד (צילום: מלאני פנטון,  יחסי ציבור )
"לא מדובר בכוחות על טבעיים, אני מעדיף להשתמש במילה יכולות". ליאור סושרד|צילום: מלאני פנטון, יחסי ציבור

ליאור סושרד יודע מה אתם חושבים עליו. לא, באמת, הוא יודע. המנטליסט שגדל בחיפה וגר היום בתל אביב מצליח לקרוא אנשים כמו ספר פתוח ולגלות עליהם את הפרטים הכי מפתיעים ואת ההחלטות הכי סודיות. מאז שזכה בתכנית "אורי גלר מחפש את היורש" בשנת 2006, הוא הספיק לכבוש את הבמות הכי גדולות: מווגאס, דרך הופעות פרטיות אצל ביל גייטס וברברה סטרייסנד ועד הופעות בתכנית האירוח החשבת של ג'יי לנו ולהפיל לרצפה לסתות של מיליוני צופים. אך למרות הכל, הוא נשאר בארץ ופשוט נהנה להופיע. 

איזה כח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
"אבל כבר יש לי! אז תשאלי אותי איזה כח על טבעי נוסף הייתי רוצה? לעוף. לרחף, לראות את הכל מלמעלה".

אני רוצה לדבר על הכוחות שלך.
"אני לא אוהב את המילה 'כוחות', היא גדולה מדי וממש לא מדובר בכוחות על טבעיים. אני רוצה להשתמש במילה 'יכולות' כי אלו יכולות שאפשר לעבוד עליהן: יכולות של כוח המוח, פסיכולוגיה והבנה. להבין איך להשפיע על אנשים, איך ללחוץ על מוחות של אנשים – וזה, יחד עם הקומדיה, יוצר את מי שאני. זה לא שאני יכול לירות לייזר מהעיניים, זה לא שפגעה בי קרן לייזר וגיליתי שאני יכול לקרוא מחשבות, אלא שיש לי יכולת ניתוח, יש לי הסתכלות יותר רגישה לשפת הגוף של אנשים, אני יודע לעשות מניפולציות מחשבתיות חיוביות".

מה עובר לך בראש כשאתה קורא מחשבות של מישהו?
"אני מרגיש את המעבד רץ ובמופעים אני חושב על 50 דברים בו זמנית. אני רגיש לכל תנודה קטנה של הבן שאדם שאני עושה איתו את הניסוי, שם לב לדיבור וזה פשוט קורה, אז קשה להסביר.

הרגע הזה בו אתה מנחש את השם של החברה מהגן או שולף פרט מידע מדהים אחר – הוא מתוח או שאתה יודע שאתה צודק?
"הרגע הזה מתוח ותמיד יש את השנייה הזו של 'צדקתי או לא צדקתי'. אני עושה את זה בשביל הבידור ואין 'בטוח' במקצוע שלי, אם יש לי טעות אני צריך לכפר עליה בבדיחה ולצאת מהסיטואציה.

טעית אי פעם?
"כן, אבל אני צודק ב-90% מהמקרים".

מתי התחיל הכישרון המיוחד שלך?
"זה התחיל מגיל 6-7, כששיחקתי משחקי ילדים של 'באיזה יד אתה מחזיק את המטבע?', והייתי תמיד תמיד מצליח. תוך כדי קריאת ספרים בנושא זה התפתח. כילד זה לא משהו מרגש בכלל, זה משחק - אבל הופעתי לחברים ולמשפחה ומשם הגיע הגן הזה של ה'להופיע'".

מתי השתנו לך החיים?
"השינוי הגדול בחיים שלי היה בתיכון. הפכתי מהחנון המוזר שאין לו הרבה חברים ועושה טריקים מוזרים ללהיות המגניב, חלק מה'מקובלים'. בדרך כלל, כשחל שינוי כזה, זה כי אותו נער הצליח או הופיע בטלוויזיה וכולם רוצים להיות פתאום חברים שלו – אבל אצלי השינוי היה בסביבה ולא בי – אני המשכתי לעשות את אותם דברים, אבל פתאום ההופעות הללו הדליקו את הבנות, פתאום זה הפך להיות קול. פתאום זה מקור להרבה טוב, להרבה צחוקים. הייתי מופיע המון, עושה חוגי בית, ימי הולדת, כל מה שהיה מולי – תנו לי במה, אנשים, מיקרופון - ואני מופיע שם. זה היה תהליך שהשיא הגדול שלו היה אחרי הצבא, כשאמרתי לעצמי שזה מה שאני אעשה כל החיים שלי. יש לי שני אחים, אחד כלכלן והשני מצטיין טכניון - מהנדס כימי. למדתי בתיכון כימיה וכלכלה ומנהל עסקים, הייתי תלמיד בסדר והנורמה היתה שאלך לשם גם, אבל פתאום הילד אומן ורוצה להיות על במות ולנסוע לווגאס ולעשות הופעות. אז בהתחלה זה היה מוזר, עד שהמשפחה הבינה שזו גם פרנסה טובה וגם שזה מה שאני אוהב לעשות, אז אני חושב שזכיתי. אני קם בבוקר ועושה מה שאני אוהב ושולט בזמן שלי".

ליאור סושרד אצל ברברה וולטרס (צילום: mako)
"אם הייתי גר בחו"ל הייתי מרוויח יותר, אבל רק בישראל אני מרגיש בבית". עם ברברה וולטרס ו-וופי גולדברג|צילום: mako

איפה הבית שלך?
"בדירה הקטנה שלי בתל אביב. רק פה. למה? כי זה הבית שלי, כי זו ישראל, כי זה המקום הבטוח שלי. בגלל העבודה שלי אני מבלה המון במלונות, בדרכים, בטיסות, במעברים, ואז, כשאני מגיע הביתה - בית זה באמת בית. פה אני לא צריך 'רום סרוויס' ולא לקחת את הכרטיס של המלון. פתאום להיות בבית מקבל משמעות גדולה יותר. בשישי הקרוב אני טס למינכן ואז לקייב ומשם לניו יורק וכל החברים אומרים 'איזה כיף לך!', אבל האמת היא שזה נורא קשה. אנשים מסתכלים על זה כאילו זו חופשה – אבל אני לא טס לחופשה".

חשבת לעבור לחו"ל בגלל העבודה?
"אם רק הכסף היה חשוב לי אז האמת היא שאם הייתי גר שם הייתי מרוויח יתר. אני עושה אירוע לברברה סטרייסנד, לוורן באפט, לביל גייטס ואז טס לארץ ועושה בתמצווש ואירוע חברה – והכל מדליק לי וכיף לי - וזה הכיף בכל העניין! למה אני פה? מלבד החברים והמשפחה שהם חלק חשוב מהחיים שלי, כשאני נמצא בחו"ל אני מתגעגע לפה. אני איש שמכור לעבודה ולפעמים אני נמצא שם שבוע שלם ומרגיש שהם עולים לי על העצבים ורק בא לי לדבר בעברית ולאכול שווארמה טובה, להרגיש שוב בבית".

מה ההתחלה הכי מרגשת שחווית? הפעם הראשונה הכי מרגשת?
"הפעם הראשונה שלי אצל ג'יי לנו. זה היה ב-2011 ולהגיע לשם היה תהליך ארוך של נטוורקינג וקשרים ששיאו בפגישה במשרדים של NBC, בה הדגמתי דברים והם נורא התלהבו. שמעתי את ג'יי לנו במסדרון אז פשוט פתחתי את הדלת וצעקתי לו 'ג'יי, בוא לפה! אתה לא מבין מה הולך פה, יש פה משהו שאתה חייב לראות!'. הוא נכנס ולחצתי לו את היד ואמרתי 'שלום, אני לואר סושרד מישראל ואני אהיה בתכנית שלך בקרוב'. עשיתי לו הדגמה – וחודש אחר כך הייתי אצלו. לא רואים את זה בווידיאו, אבל הייתי בלחץ היסטרי, הרגליים רעדו לי. זה לנו שכולנו צופים בו ושהוא רחוק מאיתנו נורא ופתאום אני שם בחדר אומנים כמו סלב אמריקאי מהשורה, עם כל הפינוקים ואני על הספה שלו בראיון, זה היה מטורף! הייתי בהיסטריה!".

אילו תכונות היית רוצה לשנות בעצמך?
"אני בלאגניסט מדי. אני מגיע למקום ותוך 5 דקות הוא מבולגן. אני כמו מדען מטורף וזה משפיע על כל ההתנהלות שלי. אני גם מאבד דברים כל הזמן: טלפון, מחשב, מיקרופון אלחוטי, ארנק, מפתחות. הפרדוקס של המנטליסט הוא שזה לא עוזר פה. נחמד להיות אנושי מדי פעם".

מאה מיליון דולר ולא לראות את המשפחה שלך 5 שנים. לוקח?
"מה פתאום? איך אמרו הביטלס: 'מאני קנט ביי מי לאב'. בגלל המפגשים שלי עם אנשים שכסף לא מהווה בעיה בחיים שלהם אני רואה מקרוב גם את הדיכאון והבאסה שיש שם. יש גם אנשים מאושרים, כמובן - אבל יש כאלה שלא".

יש אלוהים?
"אני לא אתפלסף עכשיו כי זה יכול למלא ימים אבל: מצד אחד כן, כי אנחנו מאמינים בזה וכי באמת יש משהו. מצד שני לא, כי אנחנו לא יודעים מה יש שם ועד שזה לא הוכח בפניי אני לא מאמין. אני בחור שצריך שיוכיחו לו. תראי, אני לא יודע אם לקרוא לזה 'אלוהים' וזה לא הקונספט הזה של מישהו ששומר עלינו כמו שאנשים דתיים חושבים - אבל יש משהו שמארגן את הכל. זה יכול להיות גם איזה אי.טי שיושב על חללית – אני פתוח לאפשרויות".

מתי לאחרונה היה לך דיבור עם אלוהים?
"לא יוצא לי ממש. באופן נדיר, פעם ב..., ברגעים ממש קשים אני אפנה לעזרתו. יש מצבים שקשים ומנסים להיאחז בכל מה שיש אז להזיק זה בטוח לא יזיק ומצד שני במצבים טובים שמבקשים עוד כוח או להצליח – אז אדבר אליו, אבל זה ברמה קלילה, לא ברמה פנאטית או דתית".

ליאור סושרד (צילום: צ'ינו פפראצי)
"אני רגיש לכל תנודה קטנה של האדם שאני עושה איתו את הניסוי"|צילום: צ'ינו פפראצי

אם היית יכול לבקש בקשה אחת מאלוהים, מה היא הייתה?
"רק בריאות, בריאות, בריאות, בריאות. למשפחה שלי, לאשתי, לחברים".

איך נראית השבת שלך?
"אין איזו ארוחה משפחתית מסורתית – אנחנו פרילנסרים בקטע של האוכל ועושים מה שיוצא, אבל בחגים אנחנו עם המשפחות. בראש השנה הזה אנחנו עם המשפחה של אשתי ואז, יום לאחר מכן, אנחנו נפגשים כולם. כשאני בארץ אני ממש משתדל לנוח כמה שיותר בשבת:  להימרח על הספה, לא לעשות כלום ובקיץ ללכת לים, לקחת עם אשתי את הכלבה לטיול גדול וממש להירגע, לא לענות ליותר מדי שיחות טלפון, למשל".

מי האיש שהכי השפיע עליך?
"האיש הראשון שחשבתי עליו זה אבא שלי, כי הוא איש מאוד מיוחד. הוא מאוד קשה ותובעני מצד אחד, ומהצד השני הוא הנדימן מטורף ובבית שלנו מעולם לא ביקר חשמלאי או נגר. במקצועו הוא היה מתווך דירות, התעסק בנדל"ן, אז יש לו גם ידע עצום והוא יודע לייעץ בחוזים יותר מעורכי דין. הוא עוזר לי בחוזים גם היום ואם יש לי בעיה הוא תמיד יודע לתת לי את העצה הטובה ביותר! הוא גם חופר לפעמים כי הוא אבא, אבל תמיד יש לו כוונות טובות ואהבה ללא תנאי, דאגה".

ליאור סושרד (צילום: מלאני פנטון,  יחסי ציבור )
"אם אני טועה אני צריך לכפר על זה בבדיחה ולצאת מהסיטואציה"|צילום: מלאני פנטון, יחסי ציבור

איזה ספר, סרט או דיסק מעורר בך השראה?
"הטרילוגיה של 'בחזרה לעתיד' זה סרט שראיתי לפחות 100 פעמים. אני אוהב את הז'אנר, את הקונספט של לחזור בזמן, את השחקנים, הקומדיה, את איך שזה בנוי - זה פשוט גאוני. בכלל  אני אוהב דברים בדיוניים. זה מצטרף למלחמת הכוכבים ולסופרמן - סרטים שגדלתי עליהם. אם אני צריך לבחור דיסק שמעורר בי השראה זה יהיה הדיסק האנ-פלאגד של אריק קלפטון. אני מאוד אוהב אותו ושומע אותו הרבה כי הוא מרגיע אותי, הוא קליל ונחמד ואני אוהב את הנגינה של קלפטון".

איזו התחלה חדשה היית מאחל לעצמך לשנה החדשה?
"אופטימיות זה מה שאני מאחל לעצמי ומה שאני מבקש מכל הישראלים. תהיו אופטימיים. מחשבה יוצרת מציאות וצריך למצוא חיובי בכל דבר שלילי, להתרכז במה שטוב ולכפות על עצמנו לחפש את החיובי בשלילי. זה יוביל אותנו ליותר שמחה".

יש לך קמע? אמונה טפלה?
"אין לי אמונות טפלות כי זה מביא מזל רע!".

>> שאלון רוח עם אניה בוקשטיין: "לפני אודישן אני ישנה עם הטקסט מתחת לכרית"

>> לכל שאלוני הרוח הקודמים

>> לזמני כניסת ויציאת החגים