דייויד בלאט הוא אחד המאמנים הגדולים בתולדות הכדורסל הישראלי. לאחרונה הוא זכה עם מכבי תל אביב בגביע המדינה, אבל זה תואר זניח יחסית לתארים האחרים שיש לו בארון, ביניהם אליפויות אירופה עם מכבי תל אביב, ואליפות אירופה ומדליית ארד עם נבחרת רוסיה. בלאט הוא איש עבודה אמיתי, שנראה שמעבר לידע בכדורסל, גם מצליח להעביר רוח אמיתית לשחקניו.
איזה כוח על טבעי היית רוצה שיהיה לך?
"אני חושב שלעוף. זה יכול להביא אותך לכל מקום כמעט בזמן סביר, יחד עם היכולת להשקיף בזמן העשייה. גם בגלל ההרגשה של חופש, הרגשה אלוהית".
איפה הבית שלך?
"הבית בו אני גר כעת. מעדיף את זה על כל דבר אחר, יותר מאשר בית הילדות בו גדלתי. זה המקום שאני מרגיש הכי בבית".
"זאת שאלה מאוד מורכבת, ומשהו שאני חושב עליו לא מעט. אני באמת מאמין שאם יש אלוהים אז הוא בתוך כל אחד מאיתנו. זהו כוח חיים יותר גדול ממה שאנחנו מכירים כבני אנוש. איך שאנחנו מחליטים להתנהג, להתנהל ולהביע את זה, זה למעשה האמונה והכבוד שאנחנו נותנים לדבר הזה שהוא יותר גדול מאיתנו".
אתה לפעמים מבקש עזרה ממנו לפני משחק?
"אני אף פעם לא מבקש עזרה מכוח על טבעי או מאלוהים, כמו שזה נקרא אצל חלק מהאנשים. הרי גם ליריב שלי יש לו אלוהים. אני לא מאמין במזל או בגורל".
מתי אתה מאבד אמונה?
"יש רגעים שאני מאבד אמונה באנשים. אני לא מייחס את ההצלחה או אי ההצלחה לאלוהים או למשהו אחר".
תמורת איזה סכום תסכים להמיר את דתך?
"לא אסכים לעולם. אני מאוד גאה בזה שאני יהודי ומאוד מחויב לכך, ואני לא רואה בזה משהו בעל ערך כספי. נראה לי די עלוב. החינוך שקיבלתי, אותו אני מייצג ולוקח איתי כל החיים, הוא החינוך היהודי. אגב, הוא לא בהכרח יותר טוב או פחות טוב מחינוך של כל דת אחרת, הוא פשוט האפשרות שלי ושלנו לייצג את הדברים הכי טובים שאפשר בחיים האלה".
מה למשל?
"להיות פייר, להתנהג בכבוד לאנשים אחרים, מכל העמים. לכבד אחד את השני. לעשות בכל אחד מאיתנו את הכי טוב שאפשר. לא להזיק לאחרים בכוונה. אין הרבה דברים יותר חכמים וטובים מעשרת הדיברות וזה לא סוד".
איך נראית השבת שלך?
"תלוי מה קורה בלוח המשחקים שלי. לפעמים אנחנו חייבים לעבוד בשבת ולפעמים רק אחרי צאת השבת. זה תלוי. באופן כללי, אני אוהב מאוד את המסורת של שבת. אני לא שומר שבת, אבל אני מכבד מאוד את המסורת של היום הזה. אני נהנה מהשקט הרגעי שיש בשעות האלה, בישראל במיוחד. זה נדיר. לפעמים אנחנו עושים ארוחת שבת עם המשפחה, לא תמיד. יש לי ארבעה ילדים ומשפחה שיודעת ואוהבת לחגוג את ערב שישי, אבל בגלל שהם ילדים גדולים זה לא קורה כל פעם".
מתי השתנו לך החיים?
"היו לי כמה שינויים כאלה: כשהייתי מאוד צעיר ואבא שלי עזב את הבית, כשעליתי לישראל, כשהתחתנתי, בלידות של הילדים, כשזרקתי לסל בפעם ראשונה".
זוכר את הזריקה הראשונה?
"פחות או יותר, את הנגיעה שלי בדבר. לא את היום שזה קרה בדיוק, אבל פחות או יותר אני זוכר".
זה שינה לך את מסלול החיים.
"לא ידעתי את זה אז, אבל בדיעבד כן. אני זוכר שישבתי בבית הספר, בכיתה ד', ושאלו כל אחד מהילדים מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים. אמרתי שאני לא יודע, אבל מה שזה לא יהיה - אני רוצה להיות הכי טוב".
מי האיש שהכי השפיע עליך?
"למדתי מהרבה אנשים הרבה דברים, גם לטוב וגם לרע. בכדורסל זה מאמן התיכון שלי, אבל בחיים בכלל היו הרבה שהשפיעו עליי. אולי מה שהכי השפיע עליי היה החיים עצמם, השיעורים שלמדתי".
מהי התכונה הכי רוחנית של בת זוגך?
"להגיד לך שזה דבר אחד זה לעשות לה עוול. יש לה כל כך הרבה מעלות שאני אפילו לא אנסה".
איזה תכונות היית רוצה לשנות בעצמך?
"הייתי שמח לקחת דברים קצת פחות ברצינות, וללמוד ליהנות יותר מרגעי ההצלחה ופחות להסתכל כבר קדימה למשימה הבאה".
בתור מאמן אתה לא מצליח לגמרי ליהנות מהרגע?
"טבעו של ספורטאי הוא להשקיע ולשאוף למקסימום, אבל אחרי ההגעה למקסימום יש עוד מה לעשות ועוד גבולות לחצות. תמיד ישנם עוד הישגים אפשריים. אני לא אומר שאני לא מצליח בכלל ליהנות, אבל הייתי רוצה יותר".
איזה ספר או סרט או דיסק מעורר בך השראה?
"'הקלות הבלתי נסבלת של החיים'. זה מבוסס על ספר של מילן קונדרה. הספר הזה מדבר על כך שצריך להעריך מה שיש לנו ולהרגיש את זה. גם לטוב וגם לרע".
מה היית בגלגול הקודם?
"תמיד התחברתי לספרות של המיתולוגיה היוונית, ואני מקווה שאם הייתי משהו בגלגול הקודם זה לוחם בימי מלחמת טרויה".
למה דווקא שם?
"זה הסופרבול של המלחמות".
אם היית יכול לבקש בקשה אחת מאלוהים, מה היא הייתה?
"שיגיד לי איפה הוא ואיך הוא עושה את זה".
>> שאלון רוח עם אלעזר שטרן: "בגלגול הקודם הייתי ילד טוב ירושלים"