ערב חג שבועות 2024 תשפ"ד - זמנים החג והחופשה, מנהגים ותפילות

חג השבועות הוא אחד משלושת הרגלים המרכזיים בלוח השנה העברי והוא חל ביום ה-50 לאחר חג הפסח בו' בסיוון. מועד החג קשור לספירת שבעה שבועות ממחרת הפסח ועד אליו, על כן הוא גם נקרא "חג השבועות".

שם מוכר נוסף של החג הוא "חג מתן תורה", שכן לפי המסורת היהודית, בחג זה התרחש מעמד הר סיני הנשגב - האירוע שבו הקב"ה נתן את התורה לעם ישראל.

מלבד השמות הללו, לחג השבועות יש גם כינויים נוספים הקשורים לתקופת השנה שבה הוא חל. למשל "חג הביכורים" בשל העובדה שבימי המקדש היו מביאים בחג את מנחת הביכורים מהחיטים הראשונים שבשלו. הוא נקרא גם "חג הקציר" בהתאם לעונת הקיץ ותקופת הקציר בשדות הסמוכה לחג. 

זמני כניסת חג שבועות 2024

ערב חג שבועות תשפ"ג יחול ביום שלישי, ה' בסיון, 11.6.2023.

צאת החג ביום רביעי, ו' בסיון, 12.6.2024.

להלן זמני כניסת ויציאת חג שבועות בערים שונות ברחבי הארץ:

זמני חופשת חג השבועות 2024 בביה"ס ובגנים

חופשת בתי הספר תחול בימים שלישי ורביעי ה'-ו' בסיוון תשפ"ד, 11.6.2024 ו-12.6.2024

הלימודים יתחדשו ביום חמישי, ח' בסיוון תשפ"ד, 13.6.2024. שימו לב, השנה לומדים באיסרו חג.

מהי ברכת הדלקת נרות חג השבועות?

כאשר חג השבועות יוצא באמצע השבוע יש לברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

מנהג הדלקת נר נשמה

בערב חג השבועות נהוג להדליק נר נשמה לעילוי נשמת הקרובים והאהובים שהלכו לעולמם.

קידוש לשבועות שחל ביום חול:

סַבְרִי מָרָנָן, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם בּורֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרומְמָנוּ מִכָּל לָשׁון וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ בְּאַהֲבָה מועֲדִים לְשמְחָה. חַגִּים וּזְמַנִּים לְששון. אֶת יום חַג הַשָׁבוּעות הַזֶּה. זְמַן מַתַּן תּורָתֵינוּ מִקְרָא קדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאותָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים. וּמועֲדֵי קָדְשֶׁךָ בְּשמְחָה וּבְששון הִנְחַלְתָּנוּ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה'. מְקַדֵּשׁ יִשרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:

קידוש לשבועות שחל בשבת:

יום הַשִּׁשִּׁי, וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם
וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשה
וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשה
וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אותו כִי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשות.

סַבְרִי מָרָנָן, 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם בּורֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרומְמָנוּ מִכָּל לָשׁון וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ בְּאַהֲבָה שַׁבָּתות לִמְנוּחָה וּמועֲדִים לְשמְחָה. חַגִּים וּזְמַנִּים לְששון. אֶת יום הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יום חַג הַשָׁבוּעות הַזֶּה. זְמַן מַתַּן תּורָתֵינוּ בְּאַהֲבָה מִקְרָא קדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאותָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים. וְשַׁבָּת וּמועֲדֵי קָדְשֶׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון בְּשמְחָה וּבְששון הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה'. מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

קידוש והבדלה לשבועות במוצאי שבת:

סַבְרִי מָרָנָן, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם בּורֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרומְמָנוּ מִכָּל לָשׁון וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ בְּאַהֲבָה מועֲדִים לְשמְחָה. חַגִּים וּזְמַנִּים לְששון. אֶת יום חַג הַשָׁבוּעות הַזֶּה. זְמַן מַתַּן תּורָתֵינוּ מִקְרָא קדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאותָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים. וּמועֲדֵי קָדְשֶׁךָ בְּשמְחָה וּבְששון הִנְחַלְתָּנוּ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה'. מְקַדֵּשׁ יִשרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. בּורֵא מְאורֵי הָאֵשׁ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְחול. בֵּין אור לְחשֶׁךְ. בֵּין יִשרָאֵל לָעַמִּים. בֵּין יום הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יום טוב הִבְדַּלְתָּ. וְאֶת יום הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה'. הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְקדֶשׁ:

תיקון ליל שבועות

בליל חג השבועות נהוג לקרוא נוסח קבוע של תיקון ליל שבועות. יש הלומדים גמרא ויש הלומדים דברי חסידות, יש הלומדים מספר שעות בערב ויש הלומדים כל הלילה עד הבוקר. כך או כך, נהוג ללמוד בחברותא.

מצוות ומנהגים של חג השבועות

חג השבועות כולל מספר מצוות וטקסים ייחודיים שמקורם בתקופת המקדש ובמסורות עתיקות. בתקופת בית המקדש, חלק מרכזי בחג היה הבאת ביכורי היבולים למקדש, בטקס שכלל עלייה לרגל והודיה לאל על הארץ. כמו כן, הוקרב קורבן "שתי הלחם" מחיטה חדשה, שנאפה באופן יוצא דופן עם חמץ.

מנהגים מרכזיים נוספים הם לימוד תורה כל הלילה ("תיקון ליל שבועות") כתיקון לחטא הישיבה של בני ישראל, וקריאת מגילת רות העוסקת במקורותיו של דוד המלך. גם קישוט בתי הכנסת בצמחייה ואכילת מאכלי חלב ודבש הפכו למנהגים נפוצים.

בתקופה המודרנית, התחדשו מנהגים שמחברים בין החג לחקלאות וקשר לאדמה, כמו טקסי ביכורים ציוניים. בקרב יהודי צפון אפריקה התקיים המנהג לשפוך מים זה על זה ביום החג, שנחשב אמונה לשנה טובה.

כך, חג השבועות מלווה במגוון פרקטיקות המשלבות בין מסורת עתיקה, טקסים דתיים והוויה לאומית-חקלאית, תוך הדגשת הקשרים לארץ ישראל ולמתן תורה.

אם כן, המנהגים הבולטים של חג השבועות הינם:

• תיקון ליל שבועות - מנהג מרכזי הוא לימוד תורה כל הלילה ("תיקון") כתיקון לחטא הישיבה של בני ישראל לפני מתן תורה.
• אכילת מאכלי חלב - נהוג לאכול מאכלי חלב כסמל למתיקות התורה ועונת החליבה. אחת הסיבות היא שחידשו אז את הלכות הכשרות.
• קישוט בצמחייה -  קישוט הבית ובתי הכנסת בצמחים ופרחים מזכיר את לבלוב הר סיני במתן תורה.
• ביכורים -  בימינו נהוג לקיים טקסי ביכורים המסמלים תודה על היבול והשפע, בהמשך למנהג הבאת הביכורים למקדש.
• חג המים - בקרב יהודי צפון אפריקה נהוג לשפוך מים זה על זה, מסמל את השפע והברכה.
• קריאת עשרת הדיברות - בחלק מהקהילות נהוג לקרוא את עשרת הדיברות בעמידה, להזכרת מעמד מתן תורה.

הלכות חג השבועות

ההלכות המרכזיות של חג השבועות הן:

• הדלקת נרות חג וברכות - כמו בכל חג, בערב השבועות מדליקים נרות ומברכים "להדליק נר של יום טוב" ו"שהחיינו"
• קידוש - הקידוש בליל החג משלב ברכות ייחודיות על "זמן מתן תורתנו", בחירת העם וקבלת המועדים מהקדוש ברוך הוא.
• איסור מלאכה - כמו בשבת, בחג השבועות חל איסור על מלאכה, חוץ ממלאכות הדרושות להכנת אוכל.
• קריאת התורה - בבתי הכנסת קוראים בתורה את פרשת יתרו הכוללת את עשרת הדברות, כסמל למתן תורה.
• קריאת מגילת רות - נהוג לקרוא את המגילה העוסקת בגיורה של רות ובקציר החיטים, המשלבת בין החג לגרים וחקלאות.

מדוע אוכלים מאכלי חלב בחג שבועות?

ניתן למצוא למנהג אכילת מאכלי חלב בחג השבועות אזכורים רבים בספרי הקודש. מקור המנהג נובע מן העובדה שבעת שעם ישראל קיבל על עצמו את התורה במעמד הר סיני, היא כללה הנחיות להכשרת כלים ולשחיטה כשרה של בשר. כתוצאה מכך כלי הבישול של עם ישראל לא היו מוכשרים לאכילת בשר והם אכלו מוצרי חלב עד לסיום הכשרת כלי הבישול.

>> מגוון מתכונים לשבועות - מנות ראשונות, עיקריות וקינוחים 

>> 120 מתכונים לעוגות גבינה

מתי נסגרות החנויות בערב שבועות 2024?

ערב חג השבועות הוא כמו יום שישי ולכן החנויות יסגרו מוקדם בהתאם.

מנהגי חג שבועות

בחג השבועות, קיימים מספר מנהגים ייחודיים שנועדו לציין את קבלת התורה בהר סיני. אחד המנהגים הבולטים הוא "תיקון ליל שבועות" - לימוד תורה ארוך במהלך הלילה בבתי הכנסת. זאת כדי לתקן את חטאם של בני ישראל שנרדמו לפני האירוע המכונן.

מנהג נוסף הוא קריאת מגילת רות, סיפורה של האישה המואביה שמשפחתה קשורה למלכות דוד. הקשר נובע מכך שהחג מסמל את מתן התורה, שבמסגרתו נצטוו בני ישראל להיות "ממלכת כהנים". העונה בה מתרחשת העלילה, עונת קציר החיטים, היא גם הסיבה לקריאת המגילה דווקא בחג זה.

בנוסף, נהוג לצרוך מאכלי חלב ודבש בחג כחיזוק לתיאור התורה כ"דבש וחלב" בשיר השירים, המדגיש את מתיקותה. קישוט הבית בעלים ופרחים מזכיר את המסורת שהר סיני לבלב במתן תורה. כל אלה הופכים את חג השבועות לחג ייחודי ומלא סמלים.

חג שבועות - חג מתן תורה

חג השבועות מציין את מעמד הנשגב שבו עם ישראל קיבל את התורה מהקב"ה בהר סיני, כ-3,300 שנים לאחר היציאה ממצרים. בליל הסדר נפתח המסע ההיסטורי שהוביל לקבלת התורה - מתן תורה התרחש במדבר, שם זכו כ-3 מיליון יהודים לחזות במחזה הנשגב של קול ה' מתוך האש, מוסר להם את עשרת הדברים על לוחות האבנים.

מדי שנה, בחג השבועות, אנו חווים מחדש את קבלת התורה וזוכים לאותה הארה שזרחה על אבותינו בהר סיני. זהו מעגל חוזר - חידוש התיקון וההשפעה הנשגבת שחוו אבותינו. האדם נכנס מחדש לאותו זמן קדוש של מתן תורה וזוכה לספוג את ההשפעות המיוחדות המושפעות בו, כפי כלי הקיבול שהכין.

מעמד קבלת התורה התרחש דווקא במדבר, במהלך ארבעים שנות הנדודים של בני ישראל לפני כניסתם לארץ. במשך תקופה זו למד משה רבינו את התורה מפי הקב"ה והעביר אותה לבני ישראל - התורה שבכתב והתורה שבעל פה.

חז"ל מסבירים שהעובדה שהתורה ניתנה במדבר מסמלת שהיא חינם ופתוחה לכל באי עולם, כשם שהמדבר פתוח וחופשי לכולם. התורה אינה שייכת לקבוצה מסוימת אלא היא מתאימה ונגישה לכל יהודי הרוצה בה.

מדוע קוראים את מגילת רות בחג השבועות?

כשם שבחג פורים קוראים את מגילת אסתר, כך בחג השבועות קוראים את מגילת רות. הסיבה העיקרית לכל היא כי הסיפור המתואר במגילה התרחש במהלך קציר החטים. סיבה נוספת הינה הופעתו של דוד המלך במגילה ומועד פטירתו שחל בשבועות. 

שבועות - חג עם מגוון שמות

לחג השבועות שמות רבים וביניהם: חג הקציר, חג מתן תורה, יום הביכורים ועצרת. השם המפורסם ביותר של החג הוא כמובן "שבועות" - המציין את סיום ספירת העומר.

שירים לחג השבועות

שירים רבים ויפים נכתבו לכבוד חג הקציר. להלן כמה מהבולטים מהם, אותם תוכלו לשיר סביב שולחן ערב החג:

שיבולת בשדה

מילים ולחן: מתתיהו שלם

שיבולת בשדה
כורעה ברוח
מעומס גרעינים כי רב.
ובמרחב הרים
יום כבר יפוח
השמש כתם וזהב.

עורו הוי עורו
שורו בני כפרים
קמה הן בשלה כבר
על פני הכרים
קיצרו שילחו מגל
עת ראשית הקציר

שדה שעורים תמה
זר חג עוטרת,
שפע יבול וברכה.
לקראת בוא הקוצרים
בזוהר מזהרת,
חרש לעומר מחכה.

הבו הניפו
נירו לכם ניר
חג לקמה,
עת ראשית קציר.
קיצרו, שילחו מגל
עת ראשית הקציר.

זמר איכרים

מילים: מיכאל קשטן
לחן: גיל אלדמע

גורן גורן גרעינים
תם גדיש ודיש
שעורה, חיטה, דגנים,
פרי עמל ידיים.

לזורעים דמעה בעין
לקוצרים רק רון, רק רון
ישמחו פי שבעתיים
האוספים אסיף אחרון,

רוח, הו רוח מוץ נידף
טוחנות ריחיים
לגברים נשים וטף
לחם חם בבית.

לזורעים...

>> למגוון שירים נוספים בנושא חג השבועות באתר שירונט