לפני חודשים ספורים קיבלו כל מכריו של שאול ענברי (43), נכה הסובל משיתוק מוחין, אי-מייל מרגש בשמו ובשם אשתו הטרייה: "חברי היקרים, אנחנו נשואים כמעט 4 חודשים ועדיין מרגישים שאנחנו חיים בחלום – חלום שפעם לא האמנו שיתגשם".
שאול ונטע הכירו באמצעות ענבר - קבוצת הכרויות לדתיים עם מוגבלויות שהקים שאול ביחד עם חבר. הקבוצה הוקמה לפני כארבע שנים, והתחילה בשיחת חולין שקיים שאול עם חברו שלומי אלדר, מהנדס באינטל אותו הכיר במהלך אחת הרצאותיו של אלדר. "נושא הבדידות והמצוקה שמציפה אותו הקושי למצוא בת זוג עלה הרבה בשיחות שלנו", מספר אלדר, "באחת השיחות שלנו, אמרתי לו שאני בטוח שיש עוד הרבה כמוהו שמתוסכלים מהעניין. בערך ב-11 וחצי בלילה ניסחנו מייל פשוט על מפגש שאנחנו רוצים לארגן ושלחנו למכרים. כבר למחרת החל משמונה בבוקר הטלפון לא הפסיק לצלצל".
תוך חודש התקיים כבר המפגש הראשון של כ-40 בעלי מוגבלויות מכל הסוגים. הביקוש הרב שנוצר הוליד את הקבוצה, המונה כיום כ-300 חברים רשומים. כשלוש שנים לאחר מכן - שאול את הכיר את בת זוגתו.
"רוצים להראות לזוגות אחרים שזה אפשרי"
שלושה חודשים לאחר מכן שאול כבר הציע נישואים. "בהתחלה אמרתי לו שזה מוקדם אבל אחרי חודשיים בערך הוא הציע לי שוב והסכמתי", נטע מספרת, "ומסבירה שעכשיו אנחנו גרים ביחד ומאוהבים. זה הרבה יותר קל ביחד, עכשיו כשאני נקלעת למשבר יש תמיד מי שתומך ומקשיב".
עכשיו, במסגרת העמותה שהקימו, הם מנסים לסייע לאחרים למצוא שידוך. "אנחנו רוצים להראות לאנשים אחרים כמונו שזה לגמרי אפשרי ושאם רוצים זוגיות - אין שום מגבלה שתמנע את זה".
"אהבה היא צורך קיומי, גם שלנו"
"הפגישה מתקיימת פעם בחודש - חודש וחצי ומונה 30-40 חברים", אלדר מספר, "היא מתחילה במעין חימום – מנחה אורח שמתמקד בנושאים כמו זוגיות והעצמה אישית. בהמשך המשתתפים מדברים ביניהם ואנחנו, צוות המתנדבים פוקחים עיניים, מעודדים אותם קצת לפנות לאנשים וממליצים מי נראה לנו מתאים".
אמיתי למשל, תושב ירושלים ובוגר תואר ראשון במדעי החברה הסובל משיתוק מוחין מספר שכבר חווה קשר של כחצי שנה עם בחורה שהכיר במפגשים. "אם לכל אדם כמעט יש את החשש הזה לא להכיר בת או בן זוג, אצלנו החשש הוא הרבה יותר גדול. כבעל מוגבלות אתה מגיע לגיל מסויים ומבין שלא חווית את השלב הזה בחיים של דייטים והכרויות", הוא מספר. "בתוך הקבוצה התחושה היא שאפשר להשתחרר קצת משיפוטיות היתר שקיימת בדרך כלל בחברה. אני נחשב עצמאי ואצל אנשים ששכלית הכל בסדר איתם אין שום מניעה שיווצר קשר רומנטי, להפך, האהבה היא צורך קיומי, גם שלנו".
אלדר מספר ש"כמי שנמצא בפגישות האלה, אפשר לראות שהמנטליות משפיעה הרבה יותר מהמגבלות הפיזיות. באחד המפגשים, ניסית להכיר לבחורה על כסא גלגלים שעובדת במשרה מכובדת ומנהלת חיים מלאים לחלוטין, בחור אחר, היא הסבירה לי שהוא נכה מדי מנטלית מבחינתה. זאת אומרת, שהוא רואה את עצמו יותר מדי כמוגבל".
"המטרה של המפגשים האלה היא בעצם קצת לקלף את הרושם הראשוני הזה", הוא אומר, "מה שקורה הוא שאחרי אותן שיחות בחורים שמים לב פתאום שמאחורי 'העקומה הזאת על כסא הגלגלים' יש בחורה ממש חמודה וזה עובד. באחד השבתות ניגש אליי בחור שסיפר בהתחלה שהוא מרגיש בודד מאוד ואמר לי שהוא צריך פסק זמן מהמפגשים כי היו לו יותר מדי קשרים לאחרונה".
אפשר לטעון שהקבוצה מקבעת את בעלי המוגבלויות לקשר עם אנשים כמוהם בלבד
"יש גם נכים שמסתייגים מזה ואומרים: 'אני רוצה לצאת עם מישהי נורמלית, לא מוגבלת'. יש בזה משהו בריא מצד אחד – לפיו האדם רואה את עצמו כרגיל לחלוטין. מצד שני לצערנו בפועל זה לא כל-כך ראלי. הרבה אנשים נמצאים איפשהו בין שתי הקצוות האלה שיום אחד אני אפגוש מישהו נורמלי למרות הנכות שלי ובין ההשלמה שהסיכוי לזה הוא די נמוך. אנחנו בכל אופן, לא הקמנו את זה מתוך הנחה שנכים חייבים להיות עם נכים. אלא מהמקום שאין להם מקום בחברה".
להצטרפות כחברי הקבוצה או כמתנדבים ניתן להכנס לאתר העמותה וניתן לפנות ללורי 054-4663097