כישוף: סכנה ברורה ומיידית
תכונת הסקרנות האנושית המתפתחת הכרחית לקיומו ולהתקדמותו של המין האנושי, אולם היא גם עלולה להיות הרסנית. עולם המאגיה והכישוף נחשף לאדם מתוך אותה סקרנות, אך הוא דוגמא מובהקת לכך שהוא יכול להיות הרסני וחקירתו היא מחוץ לאותם גבולות שקבעו חכמי ישראל. התורה כבר ידעה לזהות היטב את המסוכנות שבסקרנות וקבעה נחרצות בכמה מקומות: "כי אתה בא אל הארץ אשר ה' נותן לך, לא תלמד לעשות כתועבות הגויים ההם, לא יימצא בך מעביר בנו ובתו באש, קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף. וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים. כי תועבת ה' כל העושה אלה" (דברים, יח').
בספר ויקרא (יט, לא) נכתב: "אל תפנו אל האובות ואל הידעונים אל תבקשו לטמאה בהם", ובשמות (כב, יז): "מכשפה לא תחיה".
אף הרמב"ן ציין כי "מעשי כשפים על ידי מלאכי חבלה הם נעשים" (ספר שמות פרק ז'). קרי, כל המאגיה השחורה ומעשי הכשפים מבוצעים באמצעות שבעת מלאכי החבלה והם תובעים מהאדם "תג מחיר" גבוה בגין כך.
מהם האמצעים הכשרים?
הפירוש למונח "כישוף" מופיע בהרחבה בתורה שבעל פה, אך בגלל מיעוט השימוש בכישוף לסוגיו השונים, הלכה ופחתה הספרות ההלכתית בנושא. עוד בימי קדם הייתה על הסנהדרין חובה לדעת בבקיאות את מקצועות הכישוף לסוגיו השונים בכדי שיוכלו לשבת בכס המשפט ולדון את המכשפים ולהכיר בהם ככאלה. בימינו נשארו רק שרידים הלכתיים בודדים המתייחסים לכישוף (סימן קעט, שולחן ערוך יורה דעה).
חכמת הקבלה טוענת כי כישוף או מאגיה הם דרך לשנות את המציאות הפיזית באמצעים רוחניים או מנטליים פסולים ויש להישמר מהם מאוד. היא מסייגת אותם לכוחות טומאה ולסיטרא אחרא, וככאלה, רואה בהם חוכמות חיצוניות נחותות שמקורן באמונת שקר ובכפירה, המתנגשות עם כוחה של אמונה באל אחד.
לעומת זאת, הקבלה גם מציגה את הדרכים הנכונות והראויות שמקורן באמונה ובטהרה שלמה באמצעותן יוכל האדם לשפר משמעותית את איכות חייו. הקבלה מחנכת אותנו שעל ידי אמונה אמיתית ופעולות רוחניות טהורות יוכל האדם להשיג מבוקשו אף יותר מאדם המבקש לעסוק בכשפים, הואיל ומעשה כשפים מוגבל ביכולותיו ובעוצמתו מפני שמקורו נעוץ בבסיס אמונת שקר ובסוד השבעת ישויות טמאות.
יצחק אהרון הוא מייעץ, חוקר ומרצה של תורת הקבלה
>> האם חוט אדום באמת עוזר נגד עין הרע?