הנה חלפה לה קדרות ימי החורף. גשמים אחרונים מרווים את האדמה, השמיים נצבעים בתכלת והצומח מוריק בשלל צבעיו. תשוקת החיים פועמת בלב וממתינה לימים חדשים שיביאו איתם בשורות טובות של תקופה חדשה. והנה האביב הגיע והוא מזמן עימו קשת של משמעויות והזדמנויות חדשות.
שלושה שמות ניתנו לחודש ניסן: חודש ניסן, חודש האביב וראש חודשים. לכל שם מקור אחר: חודש ניסן – מקור השם ניסן במילה הבבלית "ניסנו", שפרושה ניצן הפורח באביב. זהו חודש הפריחה, שבו מתחילים הניצנים להיפתח. כמו שנאמר: "כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו, הניצנים נראו בארץ" (מגילת שיר השירים ב, יא'-יב'); חודש האביב – בתורה נאמר: "היום אתם יוצאים בחודש האביב" (שמות יג, ד). ראש החודשים - מרומז בשם "אביב", ואותיות אביב הן צירוף אב + י"ב חודשים. דהיינו ראש לכל חודשי השנה. הוא מציין את עונת השנה שבה מבשילה התבואה עת הטבע מתרענן בכוחות חדשים. וכשם שהטבע מתחדש, כך אירעה התחדשותו ההיסטורית- לאומית של עם ישראל באביב.
חלון הזדמנויות לשיפור החיים
כמקובל בתורת הקבלה, לכל דבר ועניין המובא במקרא קיימת פרשנות על פי ארבע מידות הנקראות פרד"ס: פשט, רמז, דרש וסוד. ברובד הסוד, חג הפסח הוא תיקון לחטא האדם הראשון והקשר לכך קיים בתלמוד הבבלי. מחלוקת בין שני תנאים על מועד בריאת העולם (מסכת ראש השנה, י"ב). ר' אליעזר בן הורקנוס אומר כי העולם נברא בחודש תשרי, לעומתו גורס ר' יהושע בן חנניה הלוי כי העולם נברא בחודש ניסן. האר"י הקדוש סובר כי אין כאן מחלוקת ושניהם צודקים, באשר גוף (חומר) אדם הראשון נברא בתשרי ואילו נשמתו (רוח) נבראה בניסן, ואם כן, חייו הארציים החלו בניסן. מכאן אנו למדים כי כוחו של ניסן הוא בהתחדשות הרוחנית.
רבי חיים ויטאל, תלמידו של האר"י, אומר שהימים האלה הם כנגד לידה של אדם, מעין יציאה החוצה, כמו היציאה ממצרים. עוד מוסיף ר' ויטל על עניין איסור אכילת חמץ בפסח וגורס כי חמץ רומז ליצר הרע, ואיסור אכילת חמץ בפסח מבטאת את ביטול יצר הרע לעתיד לבוא. הוא מלמד כי אותיות חמץ הן אותיות מצ"ח, לפיכך איסור אכילת חמץ בפסח בא לתקן הן את חטא אדם הראשון שגילה עזות מצח והן את חטאם של בני ישראל במדבר.
כמו כן, בספר הזוהר מובא הקשר בין מצה, המציינת את ההסתפקות במועט ושלילת הרצון לקבל לעצמי, למול החמץ המציין את השלילי, האגו העב והמגושם הדורש מילוי ללא הרף. ימים אלו של חודש ניסן מהווים חלון הזדמנויות נהדר להגבהת המזל בכל תחומי החיים. הואיל וחודש ניסן מציין פתיחת דרך חדשה ובו מצוין ראש השנה למלכים ככתוב: "בחודש זה (ניסן) נתחזק המלאך של כל אדם... זוכה לגאולה וכל אחד מקבל התמנות וכוח למזלו".
אורות של שינוי רוחני
אנו בעצם נולדים מחדש בניסן, ופוסעים ברגל ימין לשנה חדשה. המסורת היהודית גורסת כי "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל". תכונותיו המיוחדות של חודש ניסן, המתבטאות בכך שימי החודש כולם נקראים בשם "ראש חודש", הופכות אותו לחודש המסוגל ביותר לתהליך של גאולה פרטית. זהו הזמן המתאים במיוחד, על פי הקבלה, ליציאה לטבע ולהתבונן בהתחדשות מעגל החיים הנובעים מכוחו האינסופי של הבורא.
יצחק אהרון הוא מייעץ, חוקר ומרצה של תורת הקבלה במרכז "חכמה"