החוק הראשון של החיים הוא להגדיר מטרה. זהו תנאי הכרחי להצלחה. בשיעור הקודם למדנו שמה שאנחנו צריכים למצוא הוא בעצם האור הרוחני שלנו.
מה שאנחנו מחפשים הוא תחושה. כאשר נגדיר את התחושות שאנחנו מחפשים, נראה שאי אפשר למדוד אותן באף דרך גשמית. למעשה, את התחושה שאנחנו מחפשים אי אפשר לחוש באמצעות חמשת החושים שלנו, וגם בלתי אפשרי להסביר אותה באמצעות ההיגיון.
עובדה זו מציבה בפנינו בעיה, מאחר שכל חיינו לימדו אותנו מיומנויות שונות המתבססות על השכל והחושים שלנו, ולא מעבר לזה. כלומר, הכלים שמשמשים אותנו מאז ומתמיד הם חסרי תכלית לחיפוש הדבר החשוב ביותר בחיים שלנו.
לא הגיוני שזה הגיוני
כשמדברים על ממציאים דגולים, מנהיגים בעלי חזון או יוצרים בעלי השראה, מדברים על אנשים ששברו את מוסכמות ההיגיון, ההבנה וגבולות השכל האנושי. אלו הם אנשים בעלי דמיון, חזון, השראה ואינטואיציה. גם הצלחה בתחום הכלכלי דורשת השראה וחזון, ואלו כאמור אינם שייכים לעולם האשליה וההיגיון הכרוך בו. המצבים בחיינו שבהם קרו לנו דברים מסעירים שהשאירו בנו רושם בל יימחה והמקרים שבהם גילינו תגליות חדשות קרו במקום שהוא מעבר להיגיון ולחושים שלנו.
לאחר שפורסמה תורת הקוונטים בשנות ה-20 של המאה הקודמת, כתבו מדענים, ואלברט איינשטיין בראשם, שכמה שהם לומדים יותר את תורת הקוונטים הם נוכחים לדעת כמה היא מטופשת. בעקבות זאת אמר נילס בור, שהוא אחד מאבות התורה, כי מי שחושב שהוא הבין את תורת הקוונטים כנראה שלא הבין אותה, וכמה שלומדים אותה יותר מבינים אותה פחות. ועדיין, תורת הקוונטים מגדירה לנו את המציאות. ולכן הוא הוסיף ואמר כי כנראה מה שאמיתי אינו הגיוני ומה שהגיוני אינו אמיתי. כלומר, אין כל קשר בין ההיגיון שלנו לבין מה שנכון ומתאים לנו בחיים.
המקובלים אומרים שהמציאות יכולה להתחלק לשניים: עולם האמת ועולם האשליה. עולם האשליה הוא העולם המצטייר בדמיוננו כתוצאה ממה שקולטים חמשת החושים שלנו וכתוצאה מהדרך שבה ההיגיון שלנו מעבד את המידע שקולטים החושים. זה העולם שבו אנחנו חושבים שאנחנו חיים ואותו אנו תופסים לפי ההיגיון שלנו. עולם זה לא קיים באמת אלא בדמיוננו.
המציאות שלנו מתרחשת בעולם האמת, הנמצא מעבר לחמשת החושים. אם דיברנו על חזון, השראה, דמיון ואינטואיציה – כל אלה מתרחשים באופן תדיר ואין כל סיבה שהם לא יתרחשו שוב ושוב ובאופן תכוף יותר. רבים מאיתנו חווים חוויות שאין להן הסבר הגיוני. נגיד, כשהטלפון מצלצל ואנחנו יודעים מי ימתין מצדו השני של הקו, למרות שלא היינו בקשר עמו זה זמן מה.
חוכמת הקבלה מלמדת אותנו שלכל אחד יש אפשרות להתחבר לעולם האמת, העולם שממנו מגיעים ההשראה והכוח להוציא אותה לפועל, שמחת החיים והמילוי באור. חוכמת הקבלה מאמנת אותנו להתחבר באופן יום יומי לאותו מקום, לאותו "אור". לא באקראי, אלא במכוון. ומכאן אפשר לגזור את החוק השני שמגדיר את המקום שבו נחפש את האור – הממד האמיתי של הקיום. החוק השני: ההיגיון של חמשת החושים הוא מגביל ומטעה, ועל מנת שנוכל להתחבר למימד של האור והמילוי, עלינו לצמצם את ההשפעה שיש לעולם החושים עלינו.
לראות דרך האשליה
חוכמת הקבלה מלמדת שעולם האשליה מסודר מאוד, ושחוסר הסדר שנראה לעינינו הוא לכאורה בלבד – וזאת משום שאין לנו יכולת לראות את הקשר בין המאורעות שקורים בו. ניתן להמשיל זאת לקרחון שרק עשירית ממנו בולטת מעל פני המים, או לצל הנותן מידע מוגבל לגבי המקור שלו. חמשת החושים, שעולם האשליה נבנה על ידי המידע החלקי והמטעה שהם מעבירים אלינו, אינם הדרך היחידה להבין את העולם שסביבנו, ובכל זאת אין להתעלם מהם ומהמידע שהם מעבירים.
חוכמת הקבלה מלמדת שכל תופעה בעולם האשליה היא כעין ענף ששורשו נמצא בעולם האמת. כמו צל המוטל מן העולם שמעבר. הענפים, או הצללים, מחוברים לשורש, ומכאן שההבנה של דרך החיבור בין הענפים תלמדנו את מה שקורה בעולם האמיתי ואת הסיבות לכל מה שאנחנו חווים בעולם האשלייתי שלנו.
רוב רובה של חוכמת הקבלה עוסקת בקשרים שבין הענפים לשורשיהם ובהבנה של הסדר והסיבתיות של חלקי המציאות, על מנת שתוך כדי התהליך נוכל להבין את המציאות טוב יותר ונוכל להשתלב בה בדרך שתגרום לנו פחות כאב וסבל ויותר הארה ושלמות.
ניתן להמשיל את שפת הענפים לשפתם של תמרורי הדרכים. התמרורים מהווים שפה מוסכמת והם מורים על הוראות הנסיעה למרות שלרוב אין בהם מילים, וזאת על מנת שנוכל להשתלב בתנועה ולהגיע למחוז חפצנו בדרך היעילה ביותר ללא תאונות.
לאחר שלמדנו את כל זה, עלינו ללמוד איך להתחבר לעולם האמיתי, וכיצד ניתן למשוך ממנו השראה, רעיונות, אנרגיה רוחנית וכוח. על כך בשיעור הבא.