לחג החירות מנהגים רבים, בליל הסדר ולפניו. מדוע מבעירים את החמץ, מה מסמלת קערת הסדר והמאכלים שבה, מדוע מחפשים את האפיקומן, מה המשמעות של כל המסורת הזו ואיך כל זה יביא לשלום עולמי ופנימי?
שאול יודקביץ' | mako | פורסם 15:28 22.03.10 | עודכן 15:28 22.03.10
כל חג הוא שער במימד הזמן שנפתח בזמן מסוים |צילום: SXC, SXC1
חכמת הקבלה מלמדת אותנו שכל חג הוא שער במימד הזמן שנפתח בזמן מסוים בשנה ומשפיע עלינו באמצעות כוחות רוחניים שאינם זמינים בשאר ימות החול. ומכאן, שכל חג פותח שער להארות רוחניות שונות.
גלות מצרים, שהיא בעצם סיפור המסגרת של פסח, מסמלת אצל המקובלים את הגלות של הנשמה בתוך הגוף ויצריו. המילה "מצרים" מסמלת את המקום הצר והמוגבל בתוכו אנחנו שרויים, וכל הלחץ, הסבל והשעבוד שאנו חווים בתחומי החיים השונים הם רק ביטוי של השעבוד שלנו לגוף ולמגבלותיו, לאגו, ליצרים, לפחדים ולכל שאר המצבים בהם אנחנו מרגישים כבולים ולחוצים.
לפי המסורת, חג הפסח נחגג מיום ט"ו בניסן במשך שבעה ימים, והוא נזכר בתורה כאחד משלושת הרגלים. שמו של החג, לפי המסורת, ניתן לו כזכר לכך שהקב"ה פסח על בתיהם של בני ישראל בזמן ביצוע מכת בכורות. אולם לחג הפסח שמות נוספים - חג החירות, חג האביב וחג המצות.
לפי הקבלה, לחג הפסח ולמנהגיו יש סיבה אחת - מציאת הדרך לרתום את הכוחות העצומים שמתגלים ביקום בכל שנה ביום ט"ו בניסן, כך שנוכל לחוות בעצמנו יציאה מעבדות לחירות בתחומי החיים השונים. ומכאן גם שם החג - חג החירות, אך כידוע שמו העיקרי הוא חג הפסח. ואם כך, מהו מקור השם?
האר"י הקדוש מלמד שהכוח הרוחני שמתגלה ביקום בחג הפסח יכול לעזור לנו לצאת מעבדות לחירות. השם פסח יש לקראו כ- פֶּה סַח. "סח" בגימטריה - 68, שזה גם "חיים", רומז על כך שבקריאת ההגדה, באמצעות הפה, אנחנו צריכים לכוון למשוך את כוח החיים על מנת להיות מסוגלים לפרוץ מעבדות לחירות. זוהי המשמעות לכך שאדם חייב לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, כי בליל הסדר צריך כל אחד לצאת ממצרים שלו. כלומר, להיפרד מהאגו שלו ולהתחבר לאור ולתכונות של הבורא - שזוהי החירות האמיתית.
בלילה לפני החג (י"ד בניסן) נהוג לקיים בדיקת חמץ, לאורו של נר, על מנת לוודא שאין בבית אחד או יותר מחמישה מיני דגן: חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון. ספר הזוהר מלמדנו שהחמץ מייצג את היצר הרע, הגאווה והאגו. הקמח סופח את המים לתוכו, בולע וסופג (סמל לרצונות האנוכיים שלנו) ואחר כך הוא תופח ותופח כמו האגו הרע שגורם לנו להתנפח ולהתנשא מעל זולתנו.
התכונות הללו שמסמל החמץ, הן בעצם בית האסורים שבתוכו אנו כלואים, חסרי יכולת להיפתח לאנשים, לאהבה, לרעיונות, להתחדשות ולצמיחה. החירות האמיתית מוגדרת כיכולת לאתר ולזהות את החמץ שבתוכנו ולהיפטר ממנו, וזו המשמעות של ניקיון הבית והכלים - פעולה גשמית עם כוונה רוחנית שתוצאתה רוחנית לחלוטין, ניקיון פנימי המאפשר העצמה ויציאה מעבדות לחירות.
משמעות זו באה לידי ביטוי גם בבדיקת החמץ בליל י"ד בניסן. בדיקה זו משלימה את תהליך הזיהוי, הבידוד וההרחקה של עצמנו מן החמץ הפנימי. לכן, חיפוש החמץ נעשה לאור הנר ולא לאור חשמל. הנר משמש תמיד כחיבור למהות רוחנית שהיא מעבר לחושים ולהיגיון (דוגמת נר למדיטציה, נר נשמה, נר שבת ונר של חג). את המנהג לפיו מפזרים בבית, לפני הבדיקה, עשר פיסות לחם עטופות החל האר"י. אותן פיסות חמץ מסמלות את עשר המדרגות השונות של חמץ בכל אחד מאיתנו כנגד עשר הספירות של עץ החיים.
לפי המסורת, לאחר בדיקת החמץ, בבוקר י"ד בניסן, נהוג לקיים את מצוות ביעור חמץ, שלאחריה יאמר המבער כי כל חמץ שנותר הרי הוא מבוטל ויהיה כעפר הארץ. לפי הקבלה, במהלך השריפה עלינו לכוון לשרוף ולכלות את החמץ שבתוכנו לאחר שזיהינו ובודדנו אותו.
אוכלים, שותים ומספרים למען השלום|תמונת AVI: אור גץ, חדשותליל הסדר
בערב הפסח נהוג לקיים את ליל הסדר המשופע במצוות ומנהגים. המצווה העיקרית היא לספר ביציאת מצרים באמצעות קריאה בהגדה של פסח, שנאמר "והגדת לבנך". בנוסף, כולנו מצווים לאכול מצה ומרור, ולשתות ארבע כוסות יין. נהוג אף לאכול ביצה, כרפס וחרוסת ולחפש את האפיקומן.
המצה למעשה היא לחם שלא נתנו לו לתפוח. הזוהר מסביר שתהליך הכנת המצה והכוונה שמאחוריו הופכים את המצה לתרופה נגד יצר הרע. אכילת המצה בזמן החג, ובעיקר בליל הסדר, אמורה לתת לנו את הכוח לצמצם את הרגשות השליליים שלנו ובכך להתחבר לחירות.
קערת הפסח היא מתקן המחבר את שולחן הסדר לעשר הספירות של עץ החיים אך ללא הבנת הספירות של עץ החיים קשה להבין את הסימבוליות של מרכיבי הקערה. שלוש המצות ממוקמות מתחת לקערה והן מסמלות את הכוח החבוי של שלוש הספירות הראשונות - כתר, חכמה ובינה - ולכן הן מכוסות רוב זמן קריאת ההגדה.
על הקערה שישה מאכלים המסודרים במבנה של מגן דוד כנגד הספירות הבאות בעץ החיים: חסד - זרוע (ימין למעלה), כנגד היד החזקה. גבורה (או דין) - ביצה קשה (שמאל למעלה), המסמלת את הרצון והעקשנות. תפארת - מרור (באמצע), מסמל את כוח המלחמה שהוא המוות, וכאשר לועסים אותו ומתגברים עליו נוצר בתוכנו איזון, ולכן מוסיפים לו חרוסת, שתעזור לנו בתהליך. נצח - חרוסת (ימין למטה), מבטאת את כוח החיים שבאהבה ובנתינה. הוד - כרפס (שמאל למטה), הוא כוח הדינים והסבל, נטבל במי מלח המסמלים את כוח החסד שמאזן את הדינים. יסוד - חזרת או חסה (באמצע למטה) - כוח האיזון. מלכות - הקערה.
חמישה עשר השלבים של הסדר אמורים להביא אותנו בהדרגה להתקשרות עם כוח החירות המופיע עם אכילת האפיקומן וסיום הסדר. כפי שהוסבר על מזל טלה, מכיוון שחודש ניסן הוא ראש לחודשים, וכשם שבחודש תשרי (ראש השנה) נקבעים החיים והפרנסה, כך בחודש ניסן, על פי מקובלים, נקבעות המלחמות לכל השנה. וכשם שבתפילת נעילה של יום הכיפורים נחתם גורלנו לשנה שתבוא, כך בסיומו של ליל הסדר, לפני חצות הלילה, נחתם גורלו של העולם כולו לשנה הבאה. מי ילחם במי - אומות, חברות, אנשים פרטיים, והחשוב מכולם - המלחמות הפרטיות של כל אחד מאיתנו. לכן, נקרא הטקס "ליל הסדר" הלילה שבו אנחנו יכולים להכניס סדר לחיינו ולעולם כולו במקום מלחמות וכאוס.
