מכירים את הנסיעות האלו עם הילדים, כשכולם מביטים החוצה ומלאי התפעלות מהטבע המרשים שיש לישראל להציע? והשלושה האלה, שהחלטתם להביא לעולם לפני אי אילו שנים, יושבים האחד לצד השנייה וחולקים את החטיף/פרי/כריך שהכנתם על הבוקר כדי שקיבתם לא תקרקר חלילה, כי הלוא ידוע לכם שיש לכם 3 שעות עד שתגיעו ליעד ואתם רוצים שהכול יתנהל כשורה, ממש כמו עוד פרסומת לנסיעה בטבע עם מוזיקת מעליות ברגע? כן, גם אנחנו לא.

כמה שלא נרצה וכמה שלא נבטיח לעצמנו לא לאבד את זה, נסיעה עם ילדים בתוך רכב אחד היא לא פשוטה. לזה חם, להיא קר, להוא משעמם, זאת נושמת עליי, זה מסתכל עליי ולמעשה כל דבר נחשב כסיבה ועילה ממש טוב למריבת עולם. אז שיקרנו קצת. כי להשיג נסיעה רגועה ושלווה לאורך כל הנסיעה היא משימה כמעט בלתי אפשרית, אבל יש בהחלט טיפים שיעזרו לה להחליק לכם בגרון ולהנעים לפחות 80 אחוז מהזמן. ובאתגר הזה אנחנו מתחייבים לעמוד.

פלייליסט
לשירים יש את היכולת לשמח, לרגש, להצחיק ולהעציב אותנו. מה שבטוח, פלייליסט מוצלח יעסיק את כל הנוכחים ברכב. החוקים פשוטים מאוד: כל אחד בתורו בוחר שיר. כן, קחו בחשבון שהשיר לא תמיד יתקבל בבברכה ע"י המתבגרת שתטען שהוא ילדותי. אבל היופי הוא שכל אחד בתורו בוחר שיר. זה עושה פלאים בנסיעה. חוק שני אגב: לא לחזור על אותו שיר פעמיים. אהוב ככל שיהיה, זה מטריף!

מזון ושתייה
פעמים רבות, אנחנו מוצאים את עצמנו בעיצומו של כאוס באוטו רק כדי להבין בדיעבד שהילדים היו פשוט רעבים. כולנו קצת נרגזים (טוב, הרבה מאוד) כשהרעב מכה, אז הדבר האחרון שאתם רוצים היא חבורה של ילדים רעבים בחלק האחורי של המכונית. בנסיעות קצרות, וודאו שהם אכלו משהו לפני הנסיעה. בנסיעות ארוכות יותר, תיערכו מראש עם אוכל או עצירות מתוכננות. וכמובן מים. בהיעדר מים, המשפחה עלולה להתפרק. לא מגזימים.

רוצים לדעת עוד על מגזין קרוסאובר?

משחקי חברה
כן, זו הצעה לעוסה אבל מה לעשות שהיא עובדת? במיוחד אם הילדים משתפים פעולה, כמובן. זה יכול להיות משחק שחשבתם עליו מבעוד מועד והתארגנתם עם אביזרים לכבודו (דפים וטושים, לוח מחיק, קלפים) וזו יכולה להיות הבלחה של הרגע: "כמה מכוניות לבנות אנחנו רואים עכשיו?" ולמתקדמים כמובן: "מי רואה סוזוקי ויטרה בצבע אפור עם לוחית רישוי שמסתיימת ב-19". הכל לג'יט, כל דבר שיעסיק אותם מלנשום אחד על השנייה בכבדות.

תנו להם לנווט
עבור ילדים גדולים יותר, נטילת אחריות יכולה להיות משמעותית. נסו לעודד אותם לנווט באמצעות השילוט או אפילו מפה (כן, אמרנו מפה!). אם הגזמנו והניווט מסובך, תנו להם להיות אחראיים על מעקב אחר המסלול באפליקציות.

ניווט (צילום: shutterstock by Jacob Lund)
תנו להם להיות אחראיים על מעקב אחר המסלול באפליקציות|צילום: shutterstock by Jacob Lund



מסכים
ברור שעדיף לפנות אותם מהדבר הזה שממלא את יומם, ואם מדובר בנסיעה קצרה לחברים/לסבא וסבתא – בהחלט עדיף לפנות אותם מהאביזר. אבל אם מדובר בנסיעה ארוכה לחרמון למשל, ניתן לאפשר גם את המסכים לטובת סרט, סדרה לצפייה משותפת.

טריוויה
בין אם אונליין או קלפי ידע שהבאתם מהבית, זו דרך מעולה להעשיר את הידע ולגוון את הנסיעה. זה מאתגר, זה לעתים יכול להיות מפדח כשאתם מגלים שהידע הכללי שלכם הוא, ובכן, כללי מדי, אבל תשמעו, אתם יכולים ללמוד מזה המון. ושוב, זה מעביר יופי יופי את הנסיעה.

פודקאסטים מותאמי גיל
גם אם אתם לא מצרכני הפודקאסט בעצמכם, תידהמו לגלות אילו פודקאסים מדהימים יש לילדים. מצחיקים, מרתקים, פותחים את הראש. אין דבר יפה יותר מילד שמבקש לשמוע "היסטוריה לילדים" שוב ושוב, או "אגדות אמיתיות". והיופי הוא שמדובר בדקות ארוכות של האזנה שקטה.

נקו את הרכב
אנחנו יודעים שזו משימה קשה. בסופו של יום, רובנו חיים בתוך האוטו והוא מועד לפורענות כשיש ילדים קטנים. אבל! יש משהו שמרגיע את הנפש כשנכנסים לאוטו נקי. הוא לא חייב להיות מצוחצח ונטול רבב, אבל זה יהיה נחמד להיכנס למכונית שאין צורך לזרוק לבגאז' 20 אביזרים ששכובים על הרצפה מאז 2015, שמסיכות לא הפכו לרצפת הרכב והבמבה אינה מחליפה את המושב. כשהחלל שלנו מאורגן ומסודר, גם הנשמה שלנו נרגעת (נשמע כמו אחלה סטיקר, לא?).

וברגעים הקשים: עצרו בצד
אחרי שכל זה נאמר, נזכיר ונציין שכנראה לא תמיד נצליח להימנע מהטנטרום של בן ה-3 או התקף הזעם של בת ה-13. במקרים כאלו, עצרו את הרכב בצד. תנשמו. אם צריך, צאו לקחת אוויר. אל תדברו. עצם האקט ידהים את הילדים. כשאלו יירגעו, אמרו להם שאתם לא נוסעים – עד שהאנרגיות משתנות. אם אתם לא בדרך לניתוח לב פתוח שאתם המתנחים – כל דבר סובל דיחוי. נכון?