"איך מתחיל מתכון של מרוקאיות? 'קודם כל להירגע'. ככה אני מתחיל את הבלוג של היום השני. יוצאים מהעיר הכי עמוסה שיש, בשעה שאפילו התרנגולים לא מוכנים לקום בה. 5 בבוקר על הרגליים, תוקעים קואורסון חמאה, עולים על האוטובוס ומתקתקים לחןף לחצות דרך רכבת בתעלת למנש. לא ויתרנו בדרך על סצינה look-alike של אילנה אביטל ואמיר פייגוטמן ברכבת בניו יורק.
"צלחנו את התעלה, אגב ג׳סטה לכיפור ׳73. נוסעים ברחבי צרפת הכפרית וחותכים גם את בלגיה. ניסיתי לשמן את הצרפתית החלודה שלי על איזה מוכר בעצירה הראשונה בבלגיה. הוא לא הבין מה הקטע שלי. שעה נוספת ואנחנו באנדוורפן זוללים מקדונלדס להשמנתנו. המאמן שלי יתפחלץ. ברור שלא ויתרתי על גלידה. עם עוגיות קרמל.
פיצ'רים שלא חלמתי שקיימים בעולם האמיתי
"יוצאים החוצה ואז out of no where נשמע האוס משוגע בבאסים היסטריים. רצנו כאחרונת הפאקצות לכיוון המפלצת השחורה, שהחליטה לאתגר את 'משחקי הרעב' עם להטוטי אש פסיכיים. הדלתות נפתחות, הווליום עולה, וכאילו עכשיו הכריזו על הקמת המדינה זרמנו למעגל ריקודים הזוי עם חיוכים מאוזן לאוזן. אין דברים כאלה! אם יש אלוהים, היה לו חלק ביצירת המופת המושלמת הזו. עולים למגה מונית הכסף, עם פיצ׳רים שלא חלמתי אפילו שקיימים בעולם האמיתי. אקס בוקס, מגברים, פלזמות ומטבחונים של השמחות. עכשיו התחילה המסיבה הגגולה. שעתיים של פארטייה הורסת עד ליעד הבא.
"יורדים עם מלא אדרנלין לדבר הגדול הבא. סדנה המתמחה בהכנת נעלי סניקרס. נפלתי מהרגליים בכניסה לסטודיו. יצירות כאלה מעוררות השראה לא תיארתי לעצמי שקיימות. עיצוב גס, תעשייתי, אורבני, אבל כל כך חם, מזמין ומלא ביצירתיות. פתחנו בשיחה קצרה עם בחור מדהים שהקים את המקום כי הוא מאמין בכלי האומנותי לקדם מסרים.
"במעבר חד, כחלק מכל המעברים החדים שהמסע הזה מציב לי, פגשנו את סרג׳יו. בחור מדהים בקסמו שסיפר על תשוקתו לעיצוב נעליים. אני, בעל שתי הידיים השמאליות, מוציא הלשון בזמן השימוש במספריים- עיצבתי נעל של הביוקר! וואלה נדלקתי על הסצינה הזו. יש לה פוטנציאל עצום. וחבל שלא היה לי יותר זמן להרגיש כאילו באמת יש לי את זה.
"עלינו על הכרכרה השחורה בדרך למלון בזאר. במילה אחת- מוזר. בחדר שלי יש פינת הנצחה לאישה מקסיקנית. ממש הנצחה, כאילו פרחים והכל.
"עלינו בפעם האחרונה על החללית השחורה שהורידה אותנו במסעדת the pipe. אוכל מקומי, קרפצ׳יו מעולה, והרבה הפתעות בדרך. שנייה לפני המסיבה בבלנדר, קפצנו לפאב שנקרא ״הדוקטור״. פאב מחתרתי עם כללי משמעת של טירונות בבה״ד 6. מאין הכלאה בין וירטואוזיות מושלמת ובין סיט-קוםי חיוור. אין מה להגיד, לקונספט יש קטע אחר. כל הכלים הם רפואיים למחצה או יותר. אחלה מקפצה לפני המסיבה הגדולה.
"הסצינה ברוטרדם מזכירה קצת מקומות תל אביביים חובבי האוס ואלקטרוני. בעיקר הצטלמנו. חזרנו יחד למלון, והתקרחנו על משחקי מצלמה. יאללה העיניים כבר נעצמות לי, נתראה מחר".
אהוד לזר, 25, שף חובב. חבר נבחרת מסע אורבני של קוקה קולה ZERO
לבלוג הקודם: "יש פה כמויות אדרנלין מטורפות"