>> עסקים קטנים, הירשמו לאינדקס הגדול של העסקים הקטנים
>> לא מצליחים להירשם לאינדקס הגדול? כיתבו לנו
פתיחת עסק היא עניין מרגש. בין אם מדובר במכולת, בחברת סטרטאפ או בעסק לבניית ציפורניים מהבית, בעל העסק החדש יוצא ברוב המקרים ממעגל העבודה כשכיר ועושה משהו שחתום על שמו, אבל לא כל רעיון טוב יעשה אתכם מעושרים. "ההחלטה להקים עסק קטן אינה פשוטה. לרבים יש רעיון לייזמות מעניינת, חלום ישן, חלום לעצמאות, אבל לא כל אחד נולד יזם", אומר רונן שטיין, מנהל אגף בנקאות קמעונאית בבנק הפועלים.
המדריך הבא נועד בדיוק בשבילכם: הוא מרכז את כל של השלבים החשובים שאסור לכם לפספס בדרך להצלחה. אז רגע לפני שאתם מזמינים את החברים להשקה החגיגית, קראו אותו בעיון.
1. בחינת התאמה אישית
"בוא נתחיל ברקע. יש איזה מיתוס שלהיות יזם זה סט תכונות קבוע. זה מוכח במחקרים ומעקבים שבכל העולם זה לא נכון. כל אחד כמעט יכול להיות יזם", אומר רובין לובל, סמנכ"ל במט"י רעננה, שעוסק בייעוץ עסקי ופיננסי לעסקים ובעברו כלכלן אשראי בבי.די.איי קופאס.
"החוכמה היא לבדוק שהמיזם שאתה מכין יכול להתאים לך ברמה העסקית. בוא ניקח מסעדה. זה שאתה טבח – זה אומר שיש לך את הכישורים המקצועיים, אבל האם זה אומר שיש לך מספיק ניסיון לנהל? האם יש לך מוטיבציה לתת הרבה שעות מעצמך? אם יש רווחיות מסוימת והציפיות שלך הן שונות, איך זה יסתדר? צריך לבדוק את השאיפות שלך בחיים לאותו סוג מיזם שאתה רוצה להקים. אם אין התאמה אתה תגיע לעסק ודי תוותר, תתקשה. להיות עסק זה גם להיות פרילאנסר שעובד מול לקוח או שניים, לא צריך את אותן תכונות כמו במקרה של עסק שדורש יצירתיות למשל".
2. זיהוי חלון הזדמנויות
"פעולה עסקית תלויה הרבה פעמים בשוק. זה יכול להיות בטכנולוגיה, בזיהוי שינוי בטעם של הלקוחות, במשהו פיזי באזור", ממשיך לובל. "צריך לבדוק מה קורה בשוק. אם יש שינוי רגולטורי, טעמי אופנה משתנים, מבנה תחרות שמשתנה – צריך לנצל את חלון ההזדמנויות. הרעיון הוא להגיב מתי שהחלון קיים. מי שהביאו בהתחלה את כיסויי הסמארטפון עשו עסק טוב. מי שייכנס היום ייכנס לשוק שיש הרבה שחקנים והשוק קיים וגדול".
3. בחינת היתכנות עסקית
"זה מובן מאליו, אבל בכל זאת יש מקרים שמפקששים דברים", אומר לובל. "יש אנשים רבים שרוצים להקים מספרה, אבל לא יודעים שהיא דורשת רישוי עסקים. רוצים לפתוח גן ילדים אבל לא מעודכנים בכך שהמדינה הלאימה את התחום ואחראית עליו, ולכן אין היתכנות. נדרש ניתוח של מימון ובדיקה ראשונית כלשהי. לבדוק עסקים דומים אחרים ולראות מה המספרים שלהם אפילו באופן גס כדי להבין לאיזה תוצאות צריך להגיע".
4. בדיקת משאבים
מיותר כמעט לציין שצריך לבדוק את ההוצאות לטווח הקרוב ולרחוק ולראות שלא נכנסים למערבולת כלכלית שאי אפשר לעמוד בה באופן אחראי, נכון? אחרי בדיקת היכולות האישיות, ההיתכנות העסקית וההזדמנויות מתקדמים לשלב הפרקטי שבו בודקים אם עומדים בעלויות המשוערות של העסק, גם אם זה באמצעות הלוואות.
"שאלת השאלות בעסק היא צד ההוצאות", אומר שטיין. "האם נדרשת השקעה בציוד, מלאי, רכב וכדו. האם קיימות הוצאות מתמשכות כגון רכישת חומרי גלם, מהן הוצאות כוח אדם, מהי כמות העובדים ההתחלתית איתה יוקם העסק בשלב הראשון ומה השלב בו העסק יצטרך להוסיף עוד עובדים או במקרים מסוימים אף להיפרד מחלק".
חשוב להדגיש: כשבודקים משאבים אישיים, לא מדובר רק בכסף. "מעבר לבדיקת המשאבים כדי לעמוד בעלות העסקית, מעבר למימון, דרוש שיהיו לך קשרים", לובל משתף מניסיונו. "צריך שיהיה לך מידע עסקי כלשהו, יתרונות כלשהם, בין אם מוחשיים ובין אם רוחניים. חשוב לחדד, קשרים הם לא בהכרח רק שנולדת לאחת ממשפחות ההון של ישראל, אלא גם טיפוח ויצירת קשרים עם מחלקת רישוי העסקים בעירייה".
5. תכנון
אם נישאר לרגע עם דוגמת המסעדה, ישנם אלה שיודעים לבשל, מארחים טובים, ולכן יפתחו מסעדה. חלקם – לפחות לפי כמות המסעדות שנפתחות ונסגרות – לא חושבים על זה מספיק לעומק. "נעשה מחירים זולים ומקום נחמד. אנשים יבואו", אומר לעצמו בעל המקום (הכושל כנראה). במציאות, ברוב המקרים, זה לא עובד ככה.
"קודם כל צריך לבדוק בעולם הזה של העסק שלי איפה אני רוצה להיות", אומר לובל. "האם אני רוצה להיחשב יקר, האם זול, האם יוקרתי או לא יוקרתי, האם אני פונה לפלח שוק מסוים או לקהל הרחב. ברמת התחרות איפה אני רוצה להיות. מי השחקנים שם, ואיפה אני נמצא". כלומר, להקים מכולת באזור שבו נמצאים שני סופרים גדולים יהיה רעיון לא טוב כנראה.
בהמשך הבדיקה, לדבריו, בעל העסק בהתהוות צריך לבדוק עם עצמו עם מי הוא רוצה וצריך להיות בקשר, איזה ספקים, למשל. "אני צריך לבדוק איפה מקורות ההכנסה, וגם במי אני תלוי. אם אני מבין מי אני ומה אני – עלי להקים יעדים. להחליט מתי להרים את העסק מבחינה פורמאלית, מתי להירשם ברשויות וכמה מכירות אני צופה. אם לא יהיו לי מטרות או יעדים ברורים לא אגיע אליהם. לא אדע במה טעיתי. אם יש לי יעד אני יכול להשוות וללמוד, אחרת איך אדע אם עשיתי פעולות נכונות. רק אז אני יכול להבין את החלק הפיננסי, לדעת כמה הון אני צריך כדי להרים את העניין".
"עסק קטן ככל שיהיה, צריך לבחון היטב את השוק בו הוא פועל: מתחרים, לקוחות, ספקים, הזדמנויות ואיומים", מוסיף שטיין. "בבניית התוכנית העסקית מומלץ אף להתייעץ עם אנשי מקצוע, בהם יועץ כלכלי, רו"ח, עו"ד ומומחים נוספים. חשוב לתרגם את התוכנית העסקית ליעדים. יעדי טווח קצר לחודשים הראשונים, לשנה הראשונה וגם כמובן יעדים ארוכי טווח".
רן קיויתי, ראש הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מי שמתוקף תפקידו אחראי בין היתר למימון של מרכזי מט"י ברחבי הארץ, מוסיף בהקשר זה: "צריך להסתכל כמה צעדים קדימה. לבנות תכנית עסקית ולראות שהרעיון שלך תופס. התכנון פה הוא חלק מאוד משמעותי. אם אתה פותח פיצרייה אתה חייב לבדוק האם יש מספיק אנשים שרוצים פיצה באזור. וגם אז, אם יש מספיק אנשים, אתה צריך לבדוק האם – בהתבסס על נתונים של עסקים דומים באזורים דומים - תמכור מספיק כדי לכסות את עצמך ואת העובדים".
6. גיוס כספים
"עשיתי את התכנון, ישבתי, שיניתי, כתבתי ואז אני מתחיל להקים הלכה למעשה. צריך הון. גם אם יש לי את הכסף שלי ההמלצה היא לגייס. כסף לוקחים כשיכולים, לא כשרוצים. קודם כל לגייס כסף. יש קרנות שעוזרות להקמת עסק", אומר לובל.
שטיין מוסיף: "הבנקים הם נתיב קריטי להצלחת העסק. לבנקים יש היום כלים ומסלולים המאפשרים מימון שוטף התומך בפעילות העסקית. את השקעות ההקמה בעסק מומלץ לבצע בפריסה ארוכה למספר שנים, ובמקביל יש לבנות מימון שוטף שיתאים לפעילות העסק. במימון עסקים קטנים ניתן להיעזר גם בקרנות מיוחדות של הבנקים, קרנות בערבות המדינה ועוד.
"סוד ההצלחה טמון בין היתר במעורבות בעל העסק בעסק. קיימת חשיבות גדולה לשליטת בעל העסק בתזרים המזומנים בכל רגע נתון (כמה כסף נכנס וכמה יוצא). הבנק יכול לסייע מאד בניהול תזרים המזומנים ולספק דוחות ברמה חומית שבועית וחודשית. בהתנהלות היום יומית ימצא העסק את הבנקאי כפרטנר בתקופות טובות וגם בתקופות קשות.ככל שתרבו לשמור על קשר רציף ותשתפו את הבנקאי כך יוכל הוא לסייע בהתמודדות עם משברים אפשריים".
7. גיוס אנשים
כאשר אנו נשארים עם דוגמת המסעדה, שוכחים לפעמים שיש גם צדדים ביורוקרטיים מעיקים שצריך לעבור. זה קורה למעשה בכל עסק. "צריך לגייס עובדים", אומר לובל. "גם כאלו שלא קשורים בכלל לפעולה מול הלקוח. למשל רואה חשבון". צריך לפנות למע"מ ולדאוג לקבלת רישיונות והיתרים רלוונטיים מהעירייה (וממשרדי ממשלה שונים, כאשר העניין רלוונטי). "יש לעשות זאת מספיק זמן מראש", הוא אומר. "שכן התהליכים הללו לעיתים אורכים זמן רב. יש הרבה עסקים שדורשים רישוי עסקים. רוב האנשים לא יודעים מה להשיג ומה לא להשיג. בעיריית תל אביב יש רשימה של עסקים שדורשים זאת. יש עסקים שלא דורשים רישוי עסקים, כמו מרפאות למשל. גני ילדים זה תחום אפור".
8. תשתית התקשורת השיווקית
"הרבה פעמים עסקים, כשהם קמים, פותחים אתר, מכינים לוגו, מתחילים להפיץ כרטיסי ביקור וכיו"ב. זאת טעות לעשות את זה בשלבים הראשונים של הקמת העסק בחלק מהמקרים", אומר לובל. "בשלבי התכנון אתה לא תמיד יודע מי הלקוחות שלך ואתה לא בטוח מה המסר שאתה רוצה להעביר. עד שאתה לא מקים את העסק אתה לא יכול לעשות לוגו. איך תבחר צבעים ובאיזה מקומות תהיה כשאתה לא יודע מי הלקוח. כשאתה יודע למי אתה הולך רק אז תתחיל לשווק". זה כמובן יכול לקרות גם לפני פתיחת העסק. במילים אחרות: לפני תחילת השיווק היה בטוח שאתה יודע למי אתה פונה, שאתה ממוקד מספיק.
9. התאמות אחרונות
הנה שלב שבו אנו יכולים להניח שישנם בעלי עסקים חדשים שמופתעים. גם בשלב הזה לובל ממשיך עם דוגמת המסעדה. "אתה הולך לרישוי עסקים, ואז כל אחד נותן לך את ההערות שלו. למשל, איפה צריך חלון, איפה צריך שיהיו השירותים", הוא אומר, ומדגיש: "כל אחד נותן לך את ההערות שלו. הרבה פעמים צריך לעשות התאמות". גם אחרי שבנית את המקום והכנת אותו, גורמי רישוי עסקים יכולים לומר לך שאתה לא עומד בתקנות. אז איך אמרנו עד כה? סוף מעשה במחשבה תחילה, אבל הבעיה היא שאי אפשר תמיד לחשוב על הכול ולכן יש שינויים גם ברגע האחרון.
10. השקה
"לא להגיע אליה בלי שאנשים יודעים על הקמת העסק. אם אתה יום לפני ההשקה אז יש לך לקוחות וכבר פרסמת והתקשרת עם ספקים. יש לך לקוחות ראשונים שאתה מטפל בהם", לובל אומר. "בהתחלה אם אין מספיק לקוחות אז זה רק שיווק, שיווק, שיווק. שיידעו שאתה פותח באותו יום. זה יותר תקף למקום פיזי, כמובן. הרבה פעמים במקרה של עסקים קטנים נותני שירותים אין יום השקה רשמי. מתחילים להתגלגל במקביל לעבודה חלקית כלשהי עד שמתחילים לצבור את התאוצה".
ומה אם יש לכם עוד שאלות? חשוב לפנות, לשאול, להתעניין ולהקדיש זמן לייעוץ עם אנשים מנוסים יותר שיוכלו לעזור לעבור את התהליך עם מינימום טעויות.
קיויתי, שאחראי למעשה מטעם המדינה לסיוע לעסקים קטנים, אומר: "אנחנו מפעילים תכנית ארצית של תכנון עסק. נותנים הדרכות וייעוץ משולב בשלבים שלפני פתיחת העסק. להבין איזה סוג של עסק רוצים להקים, האם התוכנית העסקית ברת תוקף, אנו מממנים נושא של הכנת תכנית עסקית. יש לנו רשימה של סניפים ואפשר להגיע לגוף הכי קרוב ולקבל ייעוץ שאנחנו מסבסדים. זה ייעוץ טרום עסק. מקבלים עד 10 שעות של ייעוץ של יועץ מהשוק הפרטי שיש לו לפחות עשר שנות ניסיון בתחומים האלה. בשוק הפרטי זה עולה 300-400 לשעה ואצלנו אתה משלם 80 לשעה" .
מט"י הם חלק מן הגופים שמספקים את הייעוץ, ובהחלט מומלץ להיעזר בהם ובאחרים – גם על כל שאלה קטנה.
בהצלחה