כשענת צריכה תיק חדש, לפני שהיא יוצאת לסיבוב בקניון ומחפשת בזארה, מנגו וקסטרו, היא קודם כל נכנסת לבדוק מה חדש בחנות התיקים הקטנה שבתחנה המרכזית בנהריה. לא תמיד אפשר למצוא שם את העיצובים המתוחכמים ביותר או את המילה האחרונה בתחום האופנה, אבל כבר היו לא מעט פעמים שהיא יצאה משם עם תיק פרקטי וחמוד, בדיוק כמו שהיא חיפשה, ובפעמים אחרות עם כובע שמש מתוק או כפפות רכות וכיפיות. "תמיד ישאלו אותי אחר כך 'מאיפה התיק?' 'מאיפה הכובע?', ואני ממש שמחה לענות 'מהחנות של שני הזקנים בתחנה המרכזית' ולא לציין שם של מותג", היא אומרת.
מקומות שאתה קורא להם בשם של בעל הבית
לכל אחד מאיתנו יש את המקום הזה – החנות הקטנה, נותן השירות הוותיק, או אפילו המעצב הצעיר שהצליח סוף סוף לפתוח חנות משל עצמו – שאנחנו אוהבים ונאמנים לו מזה שנים. אין ספק, לפעמים נוח יותר לקנות ברשתות הגדולות, בחלק מהמקרים גם משתלם יותר. אבל מאחורי החברות הגדולות אין אדם עם שם ופנים שמכיר אותך, וחווית הצריכה רחוקה מלהיות חוויה אישית הכוללת איזו שהיא מערכת יחסים. כנראה שמערכת יחסים כזו חשובה לנו, עדיין, באיזה שהוא אופן – כי עובדה שאנחנו חוזרים שוב ושוב.
"אני חושב שחלק מהמהות של עסק קטן הוא שאתה מכנה אותו הרבה פעמים בשם של בעל הבית, ולא בשם האמיתי. למסעדה של שמשון קוראים בכלל 'שביל החלב', אבל כשחברים מדברים איתי בשישי בבוקר הם תמיד ישאלו 'אתה אצל שמשון?' 'מתי אתה הולך לשמשון?'. קשה לי לדמיין את זה קורה עם בית קפה או מסעדה במרכז תל אביב".
אצל שמשון אסף מוצא אוכל טוב במחיר הוגן, אבל "בעיקר חברה טובה, ניתוק מהרעש וההמולה של העיר והתחלה טובה לסוף השבוע. אני באמת לא מצליח להבין את האנשים שיושבים בבתי הקפה הגדולים ברחובות המרכזיים, עם הרעש של האוטובוסים והאנשים ברחוב".
"זוכר אותו מאז שהיה ילד"
במקרה אחר, כבשה נאמנות לעסק קטן וותיק את הרשת. גיל בר-טור, ראשל"צי צעיר, העלה בתחילת החודש לפייסבוק פוסט בו הציג לחבריו את גבריאל גורלי, בעל פנצ'ריה ברחוב הרצל בראשון לציון. בר-טור סיפר לקוראים שהוא מתקן אצל גורלי פנצ'רים מאז ומעולם, ושמדובר באדם חביב וישר שמעולם לא גבה ממנו שקל מיותר. "אם יוצא לכם ואתם צריכים צמיג או לתקן איזה פנצ'ר, תקפצו למרכז הצמיג", המליץ. "גבריאל ישמח לעזור ואתם תקבלו סיפוק מלתת לו פרנסה בכבוד". הפוסט זכה לאלפי שיתופים ועשרות אלפי לייקים.
בתגובה לרגעי התהילה שהורעפו עליו, סיפר גורלי שהוא זוכר את בר-טור מגיע לפנצ'ריה לנפח אוויר באופניים בתור ילד. "הפרנסה לא נהיית קלה", אמר. "יש תחרות מאוד גדולה בתחום, וחברות הליסינג שאחראיות ללא מעט מהרכבים על הכבישים לא עובדות עם הפנצ'ריות הקטנות". הפרסום בפייסבוק הביא לגל של התעניינות ואפילו ללקוחות חדשים בפנצ'ריה, וגורלי הודה שתשומת הלב נגעה לליבו. "מרגש לראות שבחיים הלחוצים והמרוץ היומיומי לאנשים עדיין אכפת מהזולת", סיכם.
אל תשמרו את העסק שאתם אוהבים בסוד
את הסיפור הדומה על כל-בו יחזקאל כולם כבר מכירים: גם כאן החליט לקוח קבוע לעשות מעשה, ופרסם בפייסבוק המלצה אוהדת. "באבן גבירול יש חנות של פעם במחירים יותר זולים מכל רשתות הגנבים", כתב עמית וינדר. "אם אתם גרים בסביבה עשו מצווה, קנו שם וגם תחסכו לא מעט על הדרך".
החנות, שהייתה שייכת ליחזקאל ומופעלת כיום על ידי בנו, קיימת כשישים שנה. אפשר למצוא בה, לפי דברי הגולשים ששיתפו את הפוסט, הכל – "ממטריה ועד חיל צעצוע". גם במקרה של כל-בו יחזקאל, הפרסום עשה טוב, ועשרות אלפי הלייקים והשיתופים התרגמו גם ללקוחות בשר ודם שהגיעו לקנות בחנות.
למה שלא תפרגנו גם אתם לעסק הקטן שאתם אוהבים? אל תשמרו אותו בסוד. ספרו לנו בטוקבקים או בעמוד של mako בפייסבוק על המקום המיוחד שלכם, הסבירו למה שווה לעשות עסקים דווקא שם ואפילו צרפו תמונה, ותרמו לכלל הגולשים, שיוכלו גם הם ליהנות מהשירות הטוב, הסחורה האיכותית, המחירים ההגונים או האווירה המיוחדת.