חלום שהתגשם: הבחורה שתסדר לכם את המקומות הבאמת מבולגנים בבית

כמה פעמים עמדתם מול הארון הפתוח והעמוס יתר על המידה ולא ידעתם מאיפה להתחיל? ומה קורה כשהחלטתם לעבור דירה, האם אתם מסוגלים להשתלט על כל מה שצברתם בעצמכם?

אם התשובה היא שלילית, כדאי שתכירו את נועה ונועה מ"אדונית הארונית" – עסק זעיר לסידור ארונות והעברת תכולת בתים, שהקימה נועה הרניק (46), נשואה ואם לשניים העובדת כבר שנים כעוזרת במאי בהפקות של קולנוע וטלוויזיה. "אני מאוד אוהבת לסדר ארונות של אנשים אחרים וגם מאוד טובה בזה", היא מספרת, "את העסק פתחתי לפני כחמישה חודשים ואני מקדמת אותו בעיקר מפה לאוזן.

בעלי עסקים קטנים, הירשמו עכשיו לאינדקס העסקים הקטנים

הרעיון עלה אצל הרניק בעקבות אירוע מטלטל: "קראתי ידיעה בעיתון על אישה פלסטינית שילדה תאומים פגים במחסום. הבן שלי נולד פג והידיעה הזו טלטלה אותי. התחלתי לאסוף בגדים וצעצועים לילדים, וזה גם התלבש לי על האג'נדה של מיחזור וקיימות שחזקים אצלי. אני אוהבת לתוווך בין אנשים שרוצים להיפטר מחפצים לאלה שזקוקים להם ומאוד אוהבת לפגוש אנשים. איכשהו הכל התחבר לפתרון – להיות מסדרת ארונות".

"מבחינתי זו הגשמה של חלום", אומרת הרניק. כבר כמה שנים אני מרגישה שהגעתי למיצוי בהפקות. אז קיבלתי החלטה: לשנות בצורה משמעותית את כמות העבודה שלי בהפקות ולהתמקד יותר בקידום "אדונית הארונית". אולי מדובר בעייפות החומר, אולי מדובר ברצון שלי להיות אדונית לזמן שלי, או כי בעליל - אני הרבה יותר מאושרת ורגועה. מרגישה שנמאס לי ואני צריכה לעשות משהו שאני גם נהנית ממנו והוא גם אתגר".

לאחרונה חברה אליה נועה נבו, ארט דיירקטורית ומעצבת תפאורות. "לפעמים אנחנו אומרים ללקוחות שאני נועה 1 והיא נועה 2, או שהיא הארונית ואני האדונית".

פרוות, תכשיטים ומסמכים היסטוריים

המפגשים שסידור הארונות מזמן לה, הם לעיתים מרגשים במיוחד. "לפני כמה חודשים התבקשתי על ידי אדם מבוגר וחביב בשם מקס לעזור לו בפינוי דירתו לרגל המעבר לדיור מוגן. כשהגעתי לדירה, התברר ל שהוא היה נשוי לעיתונאית מירה אברך ז"ל, שהייתה מקורבת לפוליטיקאים ולשועי עולם. הבית הזה ראה מסיבות וארוחות ערב לצמרת הפוליטית של ישראל, אירח שחקנים מהוליווד, סופרים ודיפלומטים.

"הארונות היו מלאים בבגדים ובמעילי פרווה, תכשיטים וציורים מקוריים על הקירות ועשרות קלסרים מלאי מסמכים היסטוריים והתכתבויות סוערות. תוך כדי פינוי ואריזה למדתי להכיר את סיפור חייהם של שני אנשים שחיו חיים מלאים ועשירים. בהמשך נסעתי לדירתו החדשה של מקס, להעביר לו כמה ארגזי מסמכים ואלבומים, אבל הוא בעיקר הוא רצה לדבר – על הגעגועים, על הזיכרונות, על הבדידות ועל הקושי שבמעבר לבית אחר. פינוי הדירה הזאת היה חוויה מוזרה, נפלאה ומרתקת".

והיה גם אריק, רופא אילתי שרצה להפתיע את מעין אשתו כשעברו למרכז הארץ, ולסדר לה את חדר העבודה בהפתעה, כשהיא עצמה בעבודה. "הכל התנהל כמו מבצע של המוסד", היא מתארת, "טלפונים בעילום שם, מילות קוד וסיסמאות. אבל אז התברר שהתבטלה לה פגישה והיא החליטה לחזור הביתה מוקדם מהצפוי. מעין הסתובבה בבית מאושרת כשהיא ממלמלת לעצמה: "אני מרגישה כאילו אני בטלוויזיה", ו"איזה כיף לי". סידרנו לה את חדר העבודה למופת. אחר כך הסתערנו על חדרי הילדים, וקינחנו בהרכבה של ארונית איקאה מעצבנת".

הקושי העיקרי הוא בלשווק את עצמי

מה את הכי אוהבת בעסק החדש שלך?
"למצוא מציאות שקרובות ללבי ושבעלי הבית לא רוצים. לא מזמן מצאתי עותק של הספר "שלושה בסירה אחת", על פי תכנית הרדיו המיתולוגית. אבא שלי ניגן בתכנית הזו. פעם אחרת מצאתי מלודיקה. בעלי הבית רצו להיפטר מכלי הנגינה הזה, אז ביקשתי שיתנו לי - היה לי כזה כשהייתי ילדה, גם לפגוש אנשים נחמדים שאומרים שזו ההוצאה הכי טובה שהם הוציאו. הסיפוק מיידי. אנחנו באות לבית מבולגן ויוצאות כשהכל מוכן למסדר צבאי. להבדיל מטיפול פסיכולוגי שלוקח שנים, ההקלה שאנחנו נותנות ללקוחות שלנו היא מיידית".

באילו בעיות ולבטים נתקלת במהלך הקמת העסק?
"להבין איך אני מתנהלת מול אנשים, ללמוד לתת הערכת זמן, איך להתנהג כשאנשים לא מוצאים חפצים אחרי שסידרנו להם את הבית. מה גבולות האחריות, איך מתמחרים ומה לעשות עם חפצים מיוחדים שאיש אינו רוצה בהם, לדוגמה, עלונים משנת 1933 של בית ספר אנגלי. לקח זמן אבל בסוף איתרתי את בית הספר ושלחתי להם את הפרסומים. אבל הקושי העיקרי הוא בלשווק את עצמי, כי העסק לא מכניס מספיק כדי שאוכל לממן שיווק".

מה תמליצי ליזמים שמעוניינים להקים עסק עצמאי?
"לא לעזוב את העבודה הקודמת, אלא להתחיל במקביל. לא להשקיע כסף, לנסות לעשות כמה שיותר שיתופי פעולה וברטרים, או לעבוד בהתחלה בחינם. אפשר גם לעשות פיילוטים על חברים כדי לקבל משוב ולהבין איך להמשיך להתנהל. עדיין לא עזבתי את העבודה הקודמת, אבל המשקולת מתחילה לנטות לכיוון 'אדונית הארונית'".