רוצים לפרסם את העסק הקטן שלכם?
על עובדה אחת אין עוררין: עולם העסקים החברתיים גדל וצובר תאוצה בשנים האחרונות. השילוב של ניהול עסק עצמאי המאפשר לבעל העסק להרוויח ובמקביל לקדם מטרה חברתית, מביא יזמים ואנשי עסקים רבים להשתלב בעולם העסקים על מנת לנסות וליישם שתי מטרות חשובות אלו.
יזמות ככלי ליצירת מנהיגות
לפי כשנה וחצי הקים ניצן פלדי, יזם בתחום הביוטכנולוגיה את חממת היזמים NESTech. איילת בן ערב, מנכ"לית החממה, מספרת מה היו הסיבות שהביאו להקמתה. "כיזם נתקל פלדי במציאות מעוותת של יזם בישראל", היא מסבירה. "אם אתה לא מכיר מישהו במקומות הגבוהים, סיכויי ההצלחה שלך שואפים לאפס, גם אם יש לך ציפור זהב בכיס. ההתנהלות הזו היא לא שיוויונית בהקשר הרחב של החברה בה אנו חיים והיא גם 'שמרנית' באופן שבו מאתרים יזמים 'מתחת לפנס'. ניצן זיהה שאם ישראל תמשיך להתנהל בצורה כזו שרק אחוז קטן מהאוכלוסייה מייצג את אומת הסטארט-אפ, זה יצור מצב בלתי אפשרי, לא שיוויוני, ולא בר קיימא לחברה הישראלית. ולכן יצרנו בנסטק מודל שבו יזמות משמשת ככלי ליצירת מנהיגות".
"מטרת הפרוייקט היא להקים חברות סטארטאפ וללוות אותן להצלחה. אנו מאתרים יזמים מוכשרים מהפריפריה החברתית, נותנים להם את כל הכלים הדרושים להצלחה. המטרה היא ליצר סיפורי הצלחה, מודלים לחיקוי, שימשכו אחריהם יזמים דומים ואת הקהילה כולה".
אילו יזמים יכולים לפנות אליכם?
"כל יזם או יזמית יכולים לפנות אלינו. איננו דורשים ידע טכנולוגי כלשהו או תואר אקדמי. אנו דורשים שהיזם יהיה בעל רעיון ובעל תעוזה, התלהבות ויכולת הנעה וביצוע".
מה הייחודיות שלכם בתמיכה ביזמים צעירים?
"הייחוד שלנו הוא בכך שאנו פונים לאוכלוסייה מודרת שאינה מקבלת הזדמנות לרוב. אנו משקיעים בחברות הנמצאות בשלב המאד מוקדם של המיזם, שלב ה pre-seed שלב עתיר סיכון, אנו מציעים מימון ושירותים נלווים בדומה לחממות המדען אך עם ערך מוסף אמיתי הנובע בעיקר מכך שאנו משקיעים כסף פרטי ולא ממשלתי. בניגוד למאיצים אנו מתמקדים במגוון של תחומים טכנולוגיים ולא רק ניו מדיה. ההשקעה שלנו היא לטווח ארוך ולא לתקופה קצרה של כמה חודשים. בעיקר אנו שותפים אמיתיים ליזם ומחוייבים באופן מלא להצלחתו".
העולה שעלה ברגל לישראל מספק פתרונות תחבורה
אחד מסיפורי ההצלחה של NESTech הוא היזם אליאס יוסף, 41, שעלה לארץ מאתיופיה בילדותו, עסק בתקשורת חזותית והחליט על הסבה מקצועית בתחום היזמות הטכנולוגית. בעזרתה של NESTech הוא החל בתהליך הקמת היזמות שלו העוסקת בתחום התחבורה. במסגרתה הוא מפתח אפליקציה שתספק פתרון לנסיעות משותפות בין המשתמשים השונים שיחברו לנסיעה משותפת וישתתפו בהוצאות הנסיעה של הנהג.
"במשך שנים רבות עסקתי בעיצוב גרפי ותקשורת חזותית", אומר יוסף, "התחלתי את דרכי אחרי הצבא במחלקה ללימודי גרפיקה במכללת עמק יזרעאל, ובהמשך בלימודי עיצוב גרפי בבצלאל. השנים בבצלאל היו נפלאות והלימודים נתנו לי המון".
במשך שנים עבד כגרפיקאי במשרדי פרסום. באחד מתפקידיו כגרפיקאי במחלקת האינטראקטיב של משרד הפרסום אדלר-חומסקי נחשף לתחום האינטרנט, למד להכיר את העולם הזה וגם לקח קורסים נוספים כדי לסגל לעצמו את כל הכלים הדרושים לתחום הדינמי הזה. לאט לאט התאהב בתחום ההיי טק, וניסה מזלו בהשתלבות בחברות היי-טק צעירות, אך לא כל כך בהצלחה. "הילד השני נולד, ופתאום הסתכלתי על העתיד שלי כשכיר בסטודיו לעיצוב, וזה הפחיד אותי לראות שזו המסגרת הסופית בה יתנהלו החיים שלי".
במשך חודשים ליוותה את יוסף השאלה "מה הלאה?". כשפוטר, אשתו שמחה ודחפה אותו לרדוף אחרי החלום שלו ולנסות להיות עצמאי. הוא החל בליווי סטאטרט-אפים צעירים והיה אחראי לאיפיון ועיצוב הפרויקטים, כאשר במקביל המשיך לחלום על רעיונות משלו, רק שאינו יודע איך מתחילים להגשים אותם. עד שפגש ב-- NESTech.
"NESTech פונה לאוכלוסיה מאד ספציפית שאין לה הזדמנות שווה להגיע למשקיעים. אנשים שיכולים להיות להם רעיונות מדהימים, עם כשרון וחזון, אבל הם רחוקים מהמעגל הכלכלי והעסקי הזה, ולא מכירים אף אחד ולא יודעים למי לפנות, בדיוק כמו שאני לא ידעתי".
"המיזם מתבסס על מגמה המתחזקת עכשיו בעולם ונקראת 'כלכלה שיתופית', הטכנולוגיה והתקשורת מחזקות את המגמה הזו, ואנו משתמשים במשהו קיים ויוצרים משהו חדש. המיזם נשען על אנשים שמשתפים את הרכבים שלהם ויוצרים רשת חברתית של הסעות שיכולה להוות תחבורה אלטרניטיבית לתחבורה הציבורית".
על מנת להרים את המיזם, הקים יוסף בפברואר השנה את חברת sagacity, המתמחה ביצירת פתרונות תוכנה לצרכי תחבורה. המיזם הולך ונבנה עכשיו בברזיל, שם יש צורך אמיתי למוצר. "סאו פאולו היא אחת מהערים הפקוקות בעולם ולקראת אירועי הספורט הגודלים המתוכננים במדינה, אין הערכות ממשית של הברזילאים לפתור את האתגר התחבורתי. עד עכשיו בשביל לפתור בעיות תחבורה פיתחו תשתיות, אנחנו עושים סדר חדש במציאות ומשתמשים בתשתיות הקיימות בצורה שיתופית וחכמה יותר, במקום ליצור תשתית חדשה. החזון הוא חזון רחב ומכיל גם אלמנטים של איכות חיים וגם של איכות סביבה. והמטרה היא לעשות שינוי תוך שמירה על האלמנטים האלו".
איך מרגיש המעבר משכיר לעצמאי?
"יצאתי סקרן לעולם הזה,התחלתי עם פרויקטים קטנים ולאט לאט התקדמתי עד שהגעתי למקום הזה, כך שזה קרה באופן די טבעי. המעבר משכיר ליזם הוא שינוי מנטלי, שחלקו הגדול נוצר בזכות המסגרת שהחממה מאפשרת לי. יש לי מנטור קבוע שעוזר לי לזהות את היכולות שלי ולחזק אותן. עשיתי קורס ביזמות ולמדתי להבין את עולם ההשקעות וההון, לכתוב תכנית עסקית, וכל מיני מוסכמות שקיימות בתוך עולם היזמות וההשקעות. עכשיו שאני נמצא במגרש הזה אני רואה שאני יכול לשחק בו יופי, וזו הרגשה נהדרת".
מה הטיפים שלך ליזמים חדשים?
"יש אנשים עם רעיונות מדהימים שלא יודעים איך ליישם אותם ואומרים שהם צריכים מישהו שידחוף את הרעיון שלהם. זה הרעיון שלך, ואם אתה מאמין בו אף אחד אחר לא ידחוף אותו יותר טוב ממך. אם לומדים את הכלים הדברים הם ישימים ואפשר לעשות זאת. צריך להאמין, לקבל הדרכה מיועצים מקצועיים ולרכוש את הכלים לעשות זאת כמו כולם. לא להשאיר את המגרש הזה לאחרים. וללכת בביטחון עם הרעיון שלך.
"יש אנשים שחוששים וחושבים שאם נעשה שינוי זה יהיה לרעה. אף אחד לא מבטיח שהשינוי יהיה חיובי אבל אם אתה הולך עם אמביציה וחובר לגורמים חיוביים שיכולים לעזור לך, הדברים הטובים יקרו לך. כשאתה מתחיל בכיוון מסוים, הדברים פשוט קורים. מסתבר שהכל נמצא שם, רק מחכה לך שתצא ותבוא".
גם העסק הקטן שלכם יכול להפוך לעסק חברתי
עבור רבים מאיתנו עסקים חברתיים נתפסים כעסקים שמדי פעם מעניקים תרומה לארגון חברתי או למען מטרה חברתית, ובכך ממתגים את עצמם כעסק חברתי. במינגה, חברה ליזום ופיתוח של מיזמים עסקיים, מאמינים כי העסק יכול להיות כלי, ולא רק מטרה.
"הנושא של עסקים חברתיים תפס תאוצה בעולם בעשורים האחרונים, ובישראל בשש שנים האחרונות", מסבירה עומרי בורל, כלכלנית ודקטורנטית לכלים פיננסיים לעסקים חברתיים. "התפיסה שהשתרשה בארץ היא שמדובר בעמותה ללא מטרת רווח שמעסיקה אנשים שבד"כ מודרים משרות התעסוקה. לעומת זאת לפי התפיסה של מינגה עסק חברתי הוא כל ארגון שפועל לקידום וטיפול במטרה חברתית או סביבתית כלשהי, אבל עושה זאת תוך שימוש בפרקטיקות עסקיות ויצירת הכנסות".
מינגה מעניקה שירותים לאנשים פרטיים שמגיעים עם רעיון, ארגונים חברתיים שרוצים להקים מיזם בתוך או לצד הארגון וארגונים עסקיים שרוצים להפוך לחברתיים. במינגה טוענים כי כל בעל עסק יכול להשתלב במגמה ולהפוןך את העסק שלו לחברתי.
איך עסק קטן יכול ללכת לכיוון עסקי חברתי?
"להרבה מאד אנשים יש תחום חברתי שקרוב ללבם ומשם זה צריך להגיע. אם חווית בעיה רפואית דרך קרוב משפחה, או שאתה דואג לחתולי הרחוב, נוצרת אצלך מטרה חברתית שאותה אתה מכיר טוב ולכן גם מעורה בבעיות ובפתרונות. לתוך זה תוכל לחבר את מה שהעסק שלך עושה בשביל ליצור שינוי".
זה לא מצריך הערכות מיוחדת?
"לא צריך לעשות שינויים גדולים, הרעיון הוא לקחת משהו שאתה ממילא עושה ולנסות לחבר אותו למקומות שמביאים איזה שהוא ערך מוסף. הערך המוסף חייב להיות עסקי, לתת מענה על צורך, ולהיות איכותי ותחרותי. אנחנו לא רוצים שאנשים ירכשו את המוצר רק כי הוא חברתי, התנהגות כזו משאירה את המוצר לשנו במקום פילנטרופי שימנע מאנשים לחזור אלינו. אם אנחנו מייצרים ערך לאנשים במחיר תחרותי ובנוסף גם מאפשרים להם לעשות משהו טוב, הם יחזרו אלינו".
לקחת מטרה חברתית ולהפוך אותה ליתרון עסקי
דוגמא טובה היא מיזם CALL יכול - מוקד שירות טלפוני שכל העובדים בו הם אנשים עם מוגבלויות או אנשים בעלי צרכים מיוחדים, במגוון מאד רחב - החל מחולי סרטן, דרך הפרעות אכילה, התעללות מינית ועוד.
היתרון העסקי שלCALL יכול מול הלקוחות שלו הוא שבניגוד למוקדי שירות רבים בהן התחלופה של העובדים גבוהה מאד, במוקד של CALL יכול אין תחלופה של עובדים. בגלל מצבם, העובדים נשארים לעבוד הרבה יותר זמן מאשר במרכזי שירות אחרים ולכן הם יותר מקצועיים. המיזם החברתי יצר יתרון עסקי ברור על המתחרים, והפך את CALL יכול למתחרה ראוי בשוק. הלקוחות לא בוחרים ב-CALL יכול מכיון שמדובר בעובדים בעלי צרכים מיוחדים, אלא בוחרים בהם כי השירותים שהם מעניקים יותר מקצועיים. המיזם מספק להם עבודה קבועה, ומספק ללקוחותיו עובדים מקצועיים.
מינגה אף יזמה את הקניון החברתי הראשון, המאגד בתוכו עסקים חברתיים קטנים. "רוב העסקים החברתיים הם עסקים מאד קטנים ואחת הבעיות שלהם הוא נושא השיווק", מסבירה בורל, "הקניון החברתי הוא פלטפורמה אינטרנטית המעניקה חשיפה לעסקים הקטנים. מינגה פונה לחברות גדולות ומציעה להם תווי שי, הטבות לעובדים, ירידי עובדים, והכל מתבסס על מוצרים של העסקים החברתיים. החברות הגדולות דואגות לעובדים, והעובדים המקבלים משהו שהוא שווה ערך, אבל גם יש לו ערך מוסף חברתי".