בעולם של טכנולוגיה, רשתות חברתיות ושפע גירויים, מרגש למצוא תנועת נוער החורטת על דיגלה את ערכי הדמוקרטיה, היסטוריית המדינה, נתינה וחינוך
דבורי ויינר | mako | פורסם 10:45 10.11.14
תנועת הנוער, הנוער העובד והלומד, מאמינה בערכים של שינוי חברתי ופועלת עבור הגשמת מטרה זו. התנועה פועלת בקרב נוער מועט יכולת, מאגדת בתוכה את כל העדות והדתות השונות ואף מייצגת ומגוננת על זכויות הנוער העובד בארץ באמצעות איגוד מקצועי לנוער שהקימה. בנוסף, התנועה פועלת גם בקרב נוער אשר נשר מלימודיו ודואגת למרכזי למידה מיוחדים. מקנה לחניכי התנועה ערכים של שלום ודמוקרטיה, עזרה לזולת ושוויון זכויות. גם בקיבוצים, אשר רובם ממוקמים בישובים מרוחקים ממרכזי אוכלוסייה מתבטאת התרומה של התנועה באופן ברור באמצעות חניכיה. התנועה מסייעת למגזרים חלשים, קולטת עלייה ונאבקת על עיצוב דמותה של החברה הישראלית כחברה ציונית, דמוקרטית, שוויונית וסובלנית.
ברחבי הארץ פרושים מעל 650 קנים וסניפים כשלכל אחד מהם ייחוד משלו אך בסיס זהה. בקנים השונים מתבצעת פעילות לאורך השבוע, בדמות שתי פעולות שוטפות המועברות לחניכים. הפעולות עוסקות בתחומים השונים של אקטואליה, ערכים, תרבות והנהגה. בנוסף, מתקיימות בקנים פעילויות נוספות כגון התנדבות, פעילויות חינוכיות ולימודיות שונות, טיולים ומחנאות. התחושה הכללית של חניכי התנועה היא תחושת חזקה מאוד של בית. החניכים מוצאים בתנועה מקום הנותן להם תחושת שייכות, הזדמנות להשפיע על סביבתם ועל נוער אחר ואת היכולת להוביל לשינוי בחברה הישראלית.
סיפור מרד גטו ורשה מנקודת המבט של מנהיגי המרד. מתוך ההצגה מרד של תקווה|צילום: רגב שדמיויקה (בת 16) היא חניכה בקן בחיפה. היא ועוד שניים מחבריה לתנועה- דוד ועלא, הצליחו לחולל מהומה חיובית ברשתות החברתיות בזכות סרטון מיוחד שאותו צילמו והפיצו. קן חיפה הוא קן משותף ליהודים, נוצרים ומוסלמים המתהדר בשיתוף פעולה, חברות והרמוניה . הייחוד החברתי הזה והמרקם העדין והמעניין בעיר הוא שהוביל את ויקה וחבריה ליצור את הסרטון המדובר. שבוע לפני יום כיפור נודע להם שהצום וחג עיד אל אדחה יוצאים בדיוק באותו התאריך ועל מנת למנוע סכסוכים ובעזרת סיעור מוחות של השכבה הבוגרת בקן הם יצרו את הסרטון המוצלח. בסרטון נראים דוד ועלא הקוראים לנהוג בסבלנות הדדית לקראת שני הימים החשובים. דוד היהודי סיפר על כך שהוא עומד לצום בכיפור ועלא הערבי סיפר על כך שעומד לחגוג את החג תוך כדי לחיצת ידיים ואיחולים הדדיים. הסרטון קיבל יותר מ-200 שיתופים, הרבה מאוד צפיות ואף הצליח להגיע לפלטפורמה הידועה של "סטטוסים מצייצים". ויקה מספרת כי הסרטון לא הותיר אף אחד אדיש וגרר תגובות תומכות רבות לצד תגובות קיצוניות נגד. כששאלתי אותה איך הגיעה לתנועה ולמה חשוב לה להיות חלק ממנה היא הסבירה שבפעם הראשונה שהגיעה חשבה שכל העניין הזה של תנועת נוער ממש לא בשבילה. אך מהפעם הראשונה שהצטרפה לפעולה היא הרגישה שהיא חלק ממשהו ממש חשוב וטוב ונשארה. היום היא מדריכה בתנועה וזה המקום בו היא מרגישה שיש לה את היכולת להשפיע ולשנות על בני הנוער הצעירים יותר אותם היא מנהיגה.
התחושה הכללית של חניכי התנועה היא תחושת חזקה מאוד של בית. מתוך ההצגה מרד של תקווה|צילום: רגב שדמימתן (בן 17) הוא חניך בקן כפר סבא. בדיוק כמו ויקה גם הוא לא היה בטוח שהתנועה תמצא חן בעיניו כשהגיע בפעם הראשונה. אבל לדבריו כבר מהדקות הראשונות האווירה האיתנה של שייכות לקבוצה ושל הביחד המאוד מורגש כבשה אותו. יותר מזה, מבחינתו זו גאווה גדולה מאוד להיות שייך לתנועה שהלכה לאורך השנים יד ביד עם ההיסטוריה של מדינת ישראל. מתן הוא חבר בתנועת התיאטרון הארצית של התנועה והשתתף כשחקן במחזה מקורי בשם "מרד של תקווה". בהמשך לעיסוק התנועה במסעות לפולין המחזה נכתב על ידי חברת תנועה ומספר את סיפור מרד גטו ורשה מנקודת המבט של מנהיגי המרד. מתן וחבריו הופיעו במקומות שונים בארץ וגייסו עשרות אלפי שקלים עבור "קרן הנצח" המסבסדת מסעות לפולין עבור בני נוער מעוטי יכולת. גם הוא כמו ויקה מדריך בקן והוא מעיד על כך שהקן מתפקד כקהילה וכבית לחניכים ושהפעילות השוטפת מתבטאת בחינוך הנוער לערכים, הקניית יכולות לשיתוף פעולה, חגים, נושאים הקשורים לבינו ובינה, נושאים חברתיים רבים ורצון כללי לגרום לנוער השייך לתנועה להפוך לאנשים חושבים. הוא עונד על ידו בגאווה רבה שני צמידים עם המשפט "גם אני משנה" וזה כנראה מסביר בצורה הטובה ביותר איך הוא תופס את שייכותו ותפקידו בתנועה ובחברה הישראלית בכלל.
אין ספק שבעידן המודרני שלנו בו בני נוער חשופים לתרבות המקדשת שטחיות, רדידות ואת הרדיפה אחר ההצלחה, עידן בו הסלבס הוא המלך וכסף הוא מטרה ולא רק אמצעי, "תנועת הנוער העובד והלומד" היא אי של שפיות עבור בני הנוער הרוצים לשנות ולהשאיר חותם. בני נוער ערכיים וחדורי מטרה, בדיוק כמו אבותיהם החלוצים שהקימו את המדינה.
