כשאנחנו חושבים על מה הכי ישראלי בעיננו, מיד חושבים על תנועות נוער - אלה שהקימו את המדינה, הגנו על הגבולות ובנו יישובים. תנועת הנוער העובד והלומד, חוגגת השנה 90 שנה לקיומה, ועם מעל 80,000 חניכים היא היום אולי אחד הסמלים הכי חזקים לישראליות. מה הסיפור שעומד מאחורי תנועת נוער שקמה בארץ ישראל ושמה לעצמה מטרה מראשית דרכה להיות בית לכלל בני הנוער בחברה הישראלית?

הכל התחיל במפעל גפרורים..

תנועת הנוער העובד והלומד נוסדה בחול המועד סוכות תרפ"ה, 1924, על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו במטרה להגן על  זכויותיהם בעבודה וכדי לקיים פעילות חינוכית-חברתית בשעות הפנאי המועטות שהיו להם. וכך הם כתבו בכרוז הראשון לנוער העובד: "כל אחד בפינתו... אין ביכולתו להקיף את כל השאלות, הנוגעות לחיינו... אבל מה שלא יעשה החבר העובד בהיותו בודד ועזוב לנפשו, עשה יעשה הנוער העובד המאורגן בכוחות המשותפים של כל החברים." התנועה הוכרזה בוועידה הראשונה שהתקיימה בגן מאיר, בצריפי סניף ת"א. אחת הפעולות הראשונות והמפורסמות של התנועה הייתה שביתה של עובדות צעירות במפעל הגפרורים "גבורה" אשר דרשו להעלות את שכרן ולהטיב את תנאי עבודתן.

הנוער העובד והלומד (צילום: באדיבות הנוער העובד והלומד)
צילום: באדיבות הנוער העובד והלומד
תנועת הנוער העובד תפסה תאוצה, צמחה במהרה ותוך זמן קצר הצטרפו אליה אלפי בני נוער מכל רחבי הארץ וצורת היישוב השונות. בשנת 1959, הצטרפה "התנועה המאוחדת" אל "הנוער העובד" ושם התנועה שונה ל"הסתדרות הנוער העובד והלומד", שם התנועה כיום. לאורך השנים קלטה התנועה למסגרתה אוכלוסיות רבות – ביניהם נערים עובדים ולומדים, ילדי המושבים (בני המושבים), הקיבוצים, הקנים הערביים והקנים הדרוזיים.

לאורך שנותיה לקחו על עצמם חניכי התנועה משימות לאומיות רבות וחשובות: שירות בפלמ"ח ולאחר מכן בצה"ל במסגרת הנח"ל, הקמת קיבוצים ומושבים, קליטת עליה, פעילות חינוכית בשעת חירום, הגנה על זכויות בני הנוער ועוד. מנהיגים ואישי ציבור רבים גדלו בנוער העובד והלומד, ביניהם גם ראשי ממשלות. למשל יצחק רבין ז"ל, שאף היה חניך בסניף הראשון בתל אביב.

"ביתנו פתוח לכל נערה ונער"

מראשית דרכה שמה לעצמה בתנועה מטרה שאפתנית - להוות בית חינוכי לכל בני הנוער בישראל.  מתוך כך הגדירו את סיסמת התנועה שהיום כתובה על קירות מבני הפעילות: "ביתנו פתוח לפני כל נערה ונער". מדובר ברעיון ישראלי מאין כמוהו - מסגרת חינוכית רלוונטית לכל בני הנוער באשר הם ובהתאמה לצרכים הייחודים של כל אחד. התנועה מחנכת ופועלת על בסיס ערכיה המכוננים: שווין ערך האדם, ציונות, דמוקרטיה, הומניזם, סוציאליזם וחתירה לשלום.

הנוער העובד והלומד_90 שנה (צילום: באדיבות הנוער העובד והלומד)
צילום: באדיבות הנוער העובד והלומד
ואכן, מקיימת התנועה מסגרת חינוכית פלורליסטית ומגוונת המותאמת לצרכים הייחודיים של כל אוכלוסייה הפועלת במסגרתה. היום חברים בנוער העובד והלומד מעל 80,000 חניכים - מהעיר, היישוב הקהילתי, הכפר, הקיבוץ והמושב, נערים מנותקים ונערים עולים. אלו פועלים בכ-650 סניפים, קינים ומועדונים ברחבי הארץ כולה - מרמת הגולן וראש פינה בצפון ועד רהט והערבה בדרום. הנוער העובד והלומד היא היום תנועת הנוער היחידה בישראל המשותפת גם ליהודים, ערבים ודרוזים. בקני וסניפי התנועה פועלים אלפי מדריכים צעירים ובוגרים ומעל 600 חניכים בכל שנה בוחרים לצאת לשנת שירות או יג' במסגרת התנועה.

גישה זו נשענת על הקוד החינוכי הבלתי פורמלי, תוך מאמץ מתמשך לשמור על האופי המיוחד של תנועת הנוער בחברה פלורליסטית ורב-תרבותית, כדוגמת החברה הישראלית. המגוון העצום של החניכים מאתגר את תנועת הנוער העובד והלומד לקיים פעולות רבות ומודולריות, בכדי להגיע אל אותן אוכלוסיות ולהעניק להן את חווית תנועת הנוער.

חברה ישראלית אחת?

כל יום אנחנו פותחים את אתרי החדשות ונתקלים בעוד סיפור קשה שמראה לנו עד כמה החברה הישראלית היא מורכבת ומלאה בקבוצות שמתנגשות על בסיס יום-יומי. בתוך מציאות של קיטוב ופערים חברתיים-כלכליים בישראל, גזענות גואה ומתחים נוספים, יש חשיבות גדולה לתנועת נוער חינוכית המפגישה בין כלל האוכלוסיות בישראל ונותנת לכולם מקום שווה. והכל מתחיל קודם כל במה שקורה בסניפי התנועה. "בסניף יש מקום לכולם לא משנה מי אתה מה אתה מאיפה באת, איזה עדה אם אתה גבוה או נמוך, שמן או רזה." מספר טדי איינאו, מסניף לוד. "אין מקום לאפליות ולגזענות בסניף.  לדעתי זה מאוד חשוב שידעו שיש מקום שפתוח לכול אדם באשר הוא אדם, מקום שמעודד שלום בין כולם, שידעו לאהוב ולכבד אחד את השני. אני למשל מאוד אוהב להגיע לסניף זה מקום שאני מרגיש בו חופשי ואני מקבל פה יחס שאני לא מקבל באף מקום."

הנוער העובד והלומד_90 שנה (צילום: באדיבות הנוער העובד והלומד)
צילום: באדיבות הנוער העובד והלומד
אלא שמימושה של תפיסה זו נתקלה ונתקלת בקשיים לא מועטים. האוכלוסיות השונות שמרכיבות את חניכי התנועה נבדלות זו מזו באופן מובהק: אם זה בהיבטים של לאום (יהודים, ערבים, נוצרים), תרבות (חילונים, דתיים ומסורתיים), פערים כלכליים וצורות חיים (קיבוץ לעומת עיר). על מנת להכיל את השונות מקיימת התנועה מאמצים רבים דרך הקמת מוסדות חניכים, מרכזי הדרכה, טיולים ייחודיים ופרויקטים חינוכיים מגוונים כמו: מסע לפולין, מצעד האחד במאי, סמינרי הכשרת מדריכים ועוד. דוגמה מיוחדת היא מחנה תנועה אחת המפגיש מאות חניכים, יהודים וערבים, מכל חלקי התנועה למספר ימים של הכרות מעמיקה ושיחה על ערכי התנועה. רק דרך מעשים וחינוך, ולא רק דיבורים, אפשר לבנות כאן חברה ישראלית משותפת ושוויונית.

חוגגת 90 - עם הפנים קדימה.

בחול המועד פסח יחגגו רשמית עם שנת ה-90 במסגרת אירוע הכינוס של הועידה העשירית. השנה תקיים השנה את ה"ועידה העשירית" בה יקבלו חניכים מכל רחבי התנועה החלטות הרות גורל על עתידה ואופייה של התנועה כשעל סדר היום ינסו לברר החניכים מה זה אומר תנועת נוער של כל החברה הישראלית. סיסמת התנועה במהלך שנת ה-90 הוא "90 שנה בפעולה" ובמהלך השנה צפויות חגיגות רבות: כנסי מחזורים מקומיים, פרויקט מיוחד של 90 סיפורים, פרסום שיר ה-90 ועוד הפתעות רבות. נפגש בשנת ה-100!