מי מאיתנו לא עשה את זה? מסרון קצרצר, כמה מילים, קוראים, מגיבים וכל זאת בזמן שאנו ממשיכים בנהיגה. כמו שמלמד מורה הנהיגה במערכון של "ארץ נהדרת": מילה, כביש, מילה, כביש. אבל אחרי כמה אותיות כולנו שמים לב שסטינו מהנתיב מבלי ששמנו לב. אנחנו עושים זאת מתוך הרגל, אולי אפילו מתוך התמכרות.
לא במקרה בחרה מגישת הטלוויזיה הפופולרית והמשפיעה ביותר בארה"ב להוביל קמפיין שבו הרכב הוא "איזור ללא טלפון". בקמפיין הציגה אופרה וינפרי נתון מדהים: שליחת סמס בזמן נהיגה שקולה לנהיגה אחרי שתיית ארבעה שוטים של אלכוהול.
את ההשראה לצאת במסע הסברה דומה בישראל שאבתי ממקרה של צעיר מטקסס, שסטה מהמסלול והתהפך עם רכבו לתוך תעלה. השוטרים גילו, שהתאונה אירעה מפני שהיה עסוק בשליחת הודעת טקסט לחברו תוך כדי נהיגה. הסמס נותר על מסך המכשיר הסלולרי שמצאו השוטרים ברכב ההפוך: "אני חייב להפסיק לסמס לך בחזרה, אחרת אעשה תאונה".
כשאני נכנס לרכב, הסלולרי עובר אוטומטית למצב שקט. הרי אין סמס שלא יכול לחכות. כשר התחבורה אני אחראי על חייכם מהרגע שאתם נכנסים למכונית. אני מפציר בכם – בפעם הבאה שתיכנסו לרכב גלו כוח רצון, שימו את הטלפון בצד ותתמקדו בכביש. ההודעות יחכו לכם עד שתגיעו ליעד. אז בואו נחשב מסלול מחדש. אצלנו במשפחה זה כלל. אם נוהגים, לא מסמסים.