בשיתוף סאנופי - מוגש כשירות לציבור ללא מעורבות בתכנים
"הפסקתי לעשן לפני שלושים שנה. לא מוקדם מספיק. יש לי COPD", כך כתב לאונרד נימוי, מי שגילם את הדמות האגדית 'ספוק' במסע בין כוכבים, בחשבון הטוויטר (X) שלו ביוני 2014. אחרי פחות משנה הלך לעולמו בשל המחלה. למעשה, COPD היא מבין מחלות דרכי הנשימה הקטלניות והנפוצות בעולם. על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) זו סיבת המוות הרביעית בעולם. בישראל ישנם על פי ההערכות כ-300 אלף חולים במצבי חומרה שונים, והיא גובה את חייהם של כ־3,000 חולים מדי שנה. גם איימי ויינהאוס, הזמרת הבריטית המפורסמת, התמודדה בין היתר מ־COPD. העישון הכבד וההתמכרויות תרמו לפגיעה קשה במערכת הנשימה שלה, והיו בין הגורמים שהחמירו את מצבה הבריאותי. המחלה הקטלנית עשתה שמות גם אצלנו - יצחק קלפטר ויעל דיין הם בין המוכרים שנפטרו מהמחלה. והנה, למרות שכיחותה והשפעותיה ההרסניות, COPD אינה זוכה לחשיפה מספקת בציבור הרחב.
התפתחות COPD קשורה בין היתר לגורמים כמו חשיפה ממושכת לזיהום אוויר או למזהמים בסביבת עבודה, אך גורם הסיכון העיקרי שלה, שאחראי על למעלה מ־80% מהמקרים, הוא עישון. "אנו יודעים שבארצות מתפתחות יש אחוז לא מבוטל של חולים שהגורם להתפתחות המחלה קשור בזיהום סביבתי, אבל בישראל גורם הסיכון ברוב המוחלט של המקרים הוא עישון", מספר פרופ' יוחאי אדיר, מנהל מחלקת ריאות במרכז הרפואי כרמל ולשעבר יושב ראש איגוד רופאי הריאות בישראל. למעשה, בעוד שבמדינות המפותחות חלה ירידה בעישון בשנים האחרונות, בישראל בשנה האחרונה נצפתה עלייה משמעותית בעקבות אירועי המלחמה והמתח הנלווה לה.
מהי מחלת COPD?
למרות שמדובר במחלה הגובה את חייהם של ישראלים רבים מדי שנה, אחוז ניכר מהחולים כלל אינם מודעים למחלתם. COPD מתאפיינת בפגיעה מצטברת בתפקוד הריאות. החדירה של חלקיקים מזיקים לריאות בעקבות החשיפה הממושכת לגורמי הסיכון השונים מעוררים דלקת כרונית בדרכי הנשימה. "התהליך הדלקתי מתבטא מבחינה קלינית בשיעול, קוצר נשימה ושיעול עם ליחה וצפצופים. בסופו של דבר ההליך הזה גורם לשינויים בדרכי האוויר, עבוי דופן הסימפונות ריבוי תאים המפרישים ריר לחלל דרכי האוויר – וכתוצאה מכך נגרמת היצרות דל דרכי האוויר שבאה לידי ביטוי בהפרעה חסימתית. צורה אחרת של פגיעה ריאתית כתוצאה מהחשיפה לגורמי הסיכון נקראת אמפיזמה - הרס של המחיצות העדינות בין נאדיות הריאה הגורם לפגיעה ביכולת שחלוף הגזים בריאה. הביטוי הקליני של הנזק לריאה הוא קוצר נשימה במאמץ גופני בתחילת המחלה ובחולים הקשים קוצר נשימה גם במנוחה, עייפות, שיעול כרוני עם ליחה", מסביר פרופ' אדיר.
לא עוד שיעול אלא נורה אדומה
COPD היא מחלה שמתאפיינת בהתלקחויות, כלומר ההחמרה חריפה של התהליכים דלקתיים בריאות שגורמים, להתדרדרות של המחלה ירידה נוספת בתפקודי הנשימה ועליה בסיכון לתמותה. עקב חוסר מודעות למחלה ותוצאותיה המחלה מאובחנת בשלב מאוחר במקרים רבים. תת־האבחון נובע במידה רבה מתפיסות שגויות וסטיגמות סביב המחלה. מכיוון שהיא נתפסת כמחלת 'מעשנים', רבים מתייחסים לשיעול המתמשך – אחד מסימניה הבולטים – כתגובה טבעית לעישון, ולא כסימן אזהרה. אלא ששיעול כרוני עלול להעיד על התלקחות מסוכנת של המחלה, שעשויה להוביל להידרדרות מהירה.
גם תסמינים נוספים, כמו קוצר נשימה בעת מאמץ, לרוב אינם מעוררים דאגה, מה שגורם לרבים להגיע לאבחון רק בשלבים המתקדמים של המחלה – לעיתים מאוחר מדי. "פעמים רבות חולים מעשנים עם תלונות לא מופנים לבירור. וזאת על אף שהאבחנה של COPD מבוססת על בדיקת תפקוד נשימה בסיסית שנקראת ספירומטריה, שלפיה אפשר לקבוע האם החולה סובל או לא סובל מ־COPD. הבדיקה כאמור פשוטה מאוד, נמשכת מספר דקות וניתן לבצע אותה בקהילה ולא רק בבתי החולים. חולים רבים מעשניים כבדים עם תלונות של שיעול וקוצר נשימה, לא מופנים לבצוע הבדיקה ולא יאובחנו בזמן או לא יאובחנו בכלל. זאת ועוד, יש חולים אחרים שמאובחנים ב־COPD ללא כל בסיס רפואי, משום שמעולם לא בצעו את הבדיקה הנכונה", מספר פרופ' אדיר.
"מהלך המחלה הוא אינדיבידואלי, יש מי שהמחלה אצלו מתקדמת יותר ויש חולים שהמחלה יציבה. במקרים רבים COPD בא עם תחלואה נלווית כמו מחלת לב איסכמית, אי ספיקת לב, מחלת כלי דם פריפרית. אנו יודעים כי החמרה חריפה של COPD קשורה גם בעלייה בתמותה קרדיו־וסקולרית, ולכן אנו מאוד מנסים למנוע את ההחמרות", אומר פרופ' אדיר.
כיצד מטפלים?
הטיפול העיקרי במחלה הוא בהפסקת עישון, התחסנות מפני זיהומים כמו שפעת ודלקת ריאות ושמירה על אורח חיים בריא. "הטיפול הכי חשוב הוא מניעה ולכן הפסקת חשיפה לעישון גם אם לא תגרום לריפוי המחלה עשוה למנוע את התקדמותה", מבהיר פרופ' אדיר. לצד השינוי ההתנהגותי קיים גם טיפול שנועד לשפר את הסימפטומים של החולים, לשפר את תפקודי הנשימה ולמנוע ככל האפשר החמרות של המחלה. "ככל שאנו מונעים את ההחמרות ומייצבים את החולים, כך אפשר למנוע את התקדמות המחלה", מסביר פרופ' אדיר.
בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותי בטיפול המחלה. הטיפול כולל משאפים שכוללים חומרים המרחיבים את הסימפונות וסטרואידים בשאיפה אשר מטרתם להקל על קוצר הנשימה במאמץ ולמנוע התלקחויות של המחלה. "בחולים שחווים החמרות חריפות של המחלה מקובל לתת בנוסף למרחיבי סימפונות ארוכי טווח גם סטרואידים בשאיפה. אחת מהדרכים לקבוע האם יש צורך בסטרואידים היא על פי תוצאות של בדיקת רמת אאוזינופילים בדם".
לאחרונה אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה־FDA, תרופה ביולוגית לחולים שסובלים מהחמרות חוזרות שאינם מצליחים להגיע לאיזון למרות קבלת כל הטיפולים הקיימים. מדובר בתרופה ביולוגית ראשונה מסוגה למחלה שגורמת להפחתה משמעותית בשיעור ההתלקחויות והאשפוזים. "התרופה מתאימה לחולים שסובלים מקוצר נשימה חריף ושיעול עם ליחה, במקרים שבהם ספירת הדם הראתה מעל ל־300 אאוזינופילים וחווים מעל לשתי החמרות בשנה. הטיפול, שניתן גם לחולי אסתמה קשה עם החמרות, נמצא כיעיל בהפחתת החמרות ושיפור באיכות החיים". נדבך נוסף בטיפול הוא שיקום ריאות, החשוב במיוחד לחולי COPD בדרגת חומרה קשה או חולים עם החמרות. "שיקום ריאות כולל פעילות גופנית מודרכת לחיזוק שרירי הנשימה ושרירים בכלל ולשיפור הכושר האירובי. ראינו ששיקום ריאות משפר מאוד את מצבם הכללי של החולים, מייצב אותם ויכול להפחית ביקורים אצל רופאים ולהפחית החמרות", הוא מסכם.
בשיתוף סאנופי - מוגש כשירות לציבור ללא מעורבות בתכנים