בכל שנה מאובחנים בישראל עשרות אלפי חולי סרטן חדשים. לפי רשם הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, בשנת 2022 בלבד אובחנו בישראל כ-33,000 גברים ונשים עם המחלה, וכ-12,000 נפטרו ממנה. למרות ההתקדמות המשמעותית בתחום האונקולוגיה, עיקרון אחד נותר בעינו – גילוי מוקדם הוא גורם משמעותי להצלחת הטיפול והישרדות המטופל. במילים פשוטות, ככל שהסרטן מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך עולים סיכויי ההחלמה.
לכן, ארגוני בריאות ברחבי העולם, כולל משרד הבריאות בישראל, ממליצים על ביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן, בהתאם לגיל ולמצב הרפואי. כיום, בדיקות הסקר מתמקדות בעיקר בסוגי הסרטן השכיחים ביותר: סרטן השד (באמצעות ממוגרפיה), סרטן המעי הגס (באמצעות דם סמוי בצואה/קולונוסקופיה), סרטן הערמונית (בדיקת דם), סרטן צוואר הרחם (בדיקת pap), ולאחרונה גם סרטן ריאה לאוכלוסיות בסיכון (באמצעות סי-טי במינון קרינה נמוך). עם זאת, המציאות כיום מדאיגה: לכ-70% מהגידולים אין היום בדיקות סקר המאפשרות גילוי מוקדם, שכן שכיחותם הנמוכה הפחיתה את הכדאיות בפיתוח בדיקות ייעודיות.
בנוסף לשיקולים הרפואיים, יש לקחת בחשבון גם את ההיבט האנושי – הציפייה מהאוכלוסייה לעבור באופן קבוע מספר בדיקות סקר שונות, שחלקן פולשניות, אינה ריאלית. רבים נמנעים מביצוע הבדיקות בשל אי-הנוחות הכרוכה בהן, החשש מההליך עצמו או הדאגה מהחשיפה לקרינה הנלווית לחלק מהבדיקות.
מורכבות זו האיצה את פיתוחם של פתרונות רפואיים מתקדמים וכוללניים יותר, שאחד מהחידושים הבולטים שבהם הוא בדיקת גלרי (Galleri). בשונה מבדיקות הסקר הקיימות, גלרי היא בדיקה המזהה "סיגנלים" (שינויים גנומיים) המשותפים לכמה עשרות גידולים סרטניים מדגימת דם פשוטה. לתאי סרטן יש "טביעת אצבע" גנומית ייחודית, והבדיקה מבוססת על ניתוח מקטעי דנ"א חופשי (cell-free DNA) המופרש לזרם הדם מתאי סרטן, במטרה לזהות הן את נוכחות המחלה והן את מקורה בגוף.
ייחודה של גלרי טמון ביכולתה לאתר מגוון רחב של סוגי סרטן, ובעיקר של גידולים אגרסיביים שעבורם לא קיימות כיום בדיקות סקר שגרתיות, כמו סרטן הלבלב או סרטן השחלה, ובכך היא מספקת מענה חדשני ומשלים לכלי האבחון המסורתיים.
דגימת הדם נשלחת למעבדות גרייל שבארה"ב, והתוצאות מתקבלות בתוך מספר שבועות. תוצאות הבדיקה כוללות אחת משתי אפשרויות: לא אותר סיגנל לסרטן או אותר סיגנל לסרטן. חשוב לציין כי תוצאה של אותר סיגנל לסרטן אינה מהווה אבחנה סופית של סרטן, אלא דורשת המשך ברור רפואי.
שיעור ה"חיובי כוזב" בבדיקת גלרי ( False Positive – מקרים בהם התוצאה של הבדיקה מראה על נוכחות של סרטן, אך בפועל אין מחלה) עומד על 0.5% בלבד, נתון נמוך משמעותית בהשוואה לבדיקות סקר קיימות. לדוגמה, שיעור ה"חיובי הכוזב" בבדיקת ממוגרפיה מגיע ל-11%, בבדיקת סיטי במינון נמוך לכ-13%, ובבדיקת דם סמוי בצואה לכ-5%.
בדיקת גלרי מבוססת על מספר מחקרים קליניים רחבי היקף, שהובילו את מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) להגדיר אותה כטכנולוגיה פורצת דרך. אחד המחקרים המשמעותיים שנעשו על הבדיקה כלל מעל 6,000 משתתפים בריאים. כ-1% מהנבדקים קיבלו תוצאה של אותר סיגנל לסרטן, ואלו נשלחו לבדיקות אבחנתיות נוספות, כאשר לבסוף כ-43% מתוכם אובחנו עם סרטן וכ-48% מהגידולים אובחנו בשלב מוקדם. חשוב לציין שהבדיקה אינה מנבאת סיכון עתידי. היא משקפת תמונת מצב נכון לנקודת הזמן בה היא בוצעה, והיא אינה מייתרת את הצורך בביצוע בדיקות סקר השיגרתיות בהתאם לגיל ולמצב הרפואי, ו/או המלצת הרופא.
לאחרונה בדיקת גלרי הגיעה לישראל – המדינה הראשונה בעולם לאחר ארצות הברית שם היא פותחה. בשלב זה, הבדיקה איננה כלולה בסל שירותי הבריאות בישראל, ומסופקת על ידי חברת "אונקוטסט-רניום" בשיתוף עם חברת GRAIL האמריקאית. יישום קליני רחב היקף של הבדיקה עשוי לשנות בטווח הארוך את אופן ביצוע בדיקות הסקר לגילוי מוקדם של סרטן. בתרחיש אופטימי, פחות חולים יאובחנו בשלבים מתקדמים וגרורתיים, ונראה כי פוטנציאל ההישרדות של החולים יעלה בעקבות התחלת טיפול מוקדם יותר. עם זאת, בדומה לטכנולוגיות רפואיות חדשות אחרות, נדרש להוכיח את יעילותה של בדיקת גלרי לא רק באבחון מוקדם אלא גם בשיפור ההישרדות והארכת תוחלת החיים. נכון להיום, הבדיקה מהווה תקווה לשינוי משמעותי בגישה לבדיקות סקר, אך עלינו להמתין לתוצאות היישום הקליני בישראל ובמדינות נוספות. כך או כך, האתגר שעומד בפנינו הוא להפוך את האבחון המוקדם לנורמה, ויש לקוות שבדיקת גלרי תסייע להפוך את בדיקות הסקר לפרוצדורה תדירה ופשוטה, שתשפר את המאבק במלחמה בסרטן.
הכותבת הינה רופאה בכירה במערך האונקולוגי, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב)