בסיוע בנק מזרחי-טפחות ומיזם כתום.ישראל, הוא מתחיל במסע לשיקום כלכלי ואפילו חולם על פתיחה של דוכני תכשיטים ברחבי הארץ. במתחם כתום.ישראל באתר הבנק, אפשר למצוא את תכשיטי FESTIVE ובעלי עסקים נוספים מהצפון, הדרום וכאלו שבעליהם גויסו למילואים.
כשהיה רק נער בן 16 הקים יהונתן בן שבת את "תכשיטי פסטיב", עסק אינטרנטי למכירת תכשיטים. המציע מגוון רחב של שרשראות, צמידים, עגילים וטבעות לנשים וגברים במחירים נוחים ומפעיל מערך משלוחים לכל רחבי הארץ. אבל אז הגיע השבת השחורה ואיתה מלחמת חרבות ברזל שעצרה אצלו הכל.
"אני שירתתי בגבעתי בגדוד צבר כקמב"ץ, בדיוק נכנסתי למילואים." עם פרוץ המלחמה נכנס בן שבת לחודשים ארוכים של לחימה עם הגדוד שלו וככה היה עד לחודש מאי, ביום העצמאות בו החיים שלו השתנו מקצה לקצה. "היינו בתוך הלחימה, בשבוע השני של רפיח, סיימנו בדיוק התקפה ממש ארוכה ובאנו להערך להגנה. היינו בתוך הנמרים כששני מחבלים יצאו מפיר, בערך 20 מטר מאיתנו, עם שני מטענים שנקראים שוואז. שמתי לה שהדלת של הנמר שלי היתה פתוחה באתי לסגור את הקרש ובזמן הזה כשקמתי לסגור אותה מבפנים המחבל הניח מטען צמוד לנמר, פתח את הנצרה חזר לפיר והוא התפוצץ".
אני איבדתי הכרה, חטפתי רסיסים בכל הפלג הגוף העליון. ליד הלב, בצלעות,היה לי חור בריאה, בתוך הבטן הפניימית. עפתי אחורה ודפקתי את הראש בשקע ברזל מה שיצר לי קרש דם בגזע המוח ואיבדתי הכרה. פינו אותי במצב קשה לבית החולים שערי צדק והייתי שם לתקופה של שבועיים שלושה עד ייצבו אותי. אז הגעתי לפה, לשיקום בתל השומר, וכאן אני כבר קרוב לחמישה חודשים. לצערי מה שסוחב אותי עד היום זה זה שאני לא יכול ללכת, שאר הפגיעות לאט לאט מסתדרות. בנוסף יש לי עוד רסיסים באוזן הפנימית שעושים קצת בעיות. אז כרגע לצערי אני עוד לא הולך, אבל עובר שיקום אינטנסיבי ובעזרת השם מתישהו אחזור ללכת".
איך נולד הרעיון לעסק?
"גדלתי במאה שערים כנער חרדי עד גיל 16 ואז בעצם חזרתי בשאלה ולא גדלתי עם המשפחה שלי. הייתי צריך גב כלכלי כדי שיהיה לי כסף במהלך השירות הצבאי. ככה הקמתי את עסק של התכשיטים. עוד לפני השירות התחלתי לקדם אותו והיה מדהים. הצלחתי לתפעל אותו גם תוך כדי השירות הצבאי, לפני המלחמה, בזמן הפנוי שלי הייתי יושב על זה בונה את האתר מקדם את המוצרים, שיתופי פעולה הכל. היום אני מנהל אותו ביחד עם בת הזוג שלי בארבע שנים האחרונות".
כשיצאת לדרך כיזם צעיר, נער שנכנס לתרבות וסביבה חדשה הרגשת שיש לך יותר מכשולים?
"הרעב להצליח ולעמוד באתגרים עזר לי מאוד. אני יכול להגיד שבתלמוד תורה שבו למדתי וגם בישיבה הגענו ללוח הכפל 6, בחיים לא למדתי מתמטיקה. לא מתוך ביקורת בשום צורה, אבל היו לי פערים מטורפים תרבותית, חברתית ולימודית. בזכות עבודה קשה הצלחתי להשלים את כל הבגרויות למעט מתמטיקה. אבל הדברים האלו לא עיכבו אותי לרגע, ניסיון החיים שרכשתי הוא מה שעזר לי להצליח.
עכשיו אני מנסה להעשיר את הזמן שלי כמה שיותר במהלך השיקום. אז תוך כדי השהות פה בבית חולים אני לומד מתמטיקה ומשלים את הבגרות האחרונה שחסרה לי".
העסק עבר הרבה טלאות בשנה האחרונה, מה היו הדברים שעזרו לך בדרך?
"עד סוכות הכל הצליח יפה ואז הגיע ה7 באוקטובר, גם אחרי מה שהיה ביום עצמו וגם בכללי זה ירד בסדר עדיפויות שלי, הבנתי שזה לא מה שמענין אותי עכשיו. וגם תוך כדי הלחימה בעזה לא היה לי מי שיתפעל את זה והעסק קרס לגמרי.
אני התחייבתי לכל כך הרבה אנשים וגורמים. בין אם זה לחברת משלוחים לעלויות מסויימות פר חודש, או אם זה לאתר ותחזוקה ומלאי. אז הייתי צריך גם לשלם המון המון כסף. היה לי בלאגן שלם והבנתי כמה אני לא יכול להתעסק עם זה נפשית באותה הסיטואציה. והעסק קרס וככה היה לאורך כל הלחימה עד שנפצעתי ברפיח.
באותו הרגע החלטתי שאני רוצה לשקם את העסק חזרה ולא לוותר. מעבר לזה שזה עסק שבניתי ומשהו שעשיתי מגיל צעיר זה כמו סמל לתקווה כזה, משהו של סגירת מעגל ונותן לי תעסוקה כאן בזמן השיקום. זו מטרה שאני מציב לעצמי כי אני רוצה למרות כל הקשיים להצליח בזה. וזה המצב עכשיו, אני מנהל אותו מתוך האשפוז כשבת הזוג שלי עוזרת לי מאוד כשאני כאן בשיקום. בזכותה ובזכות כל כך הרבה אנשים טובים אני מצליח להרים אותו חזרה על הרגליים".
"מהרגע שהגעתי לשיקום ונציג של מזרחי- טפחות שמע כאן במסדרונות שאני בעל עסק הם ישר בדקו וראו איך אפשר לסייע לי, העלו את העסק לאתר הבנק למתחם כתום.ישראל, בדקו איך אפשר לסייע לי אולי בייעוץ עסקי. באופן כללי מהיום שנפצעתי הם נמצאים פה כל שבוע, יום בשבוע, באופן קבוע. מלווים ומסייעים לנו בכל מה שיכול לעזור לנו בין אם זה במתנות ודברים שיוכלו לשמש אותנו בזמן השיקון, אם זה אוכל, כל פעם שרק צריך מישהו שיעזור וילווה הם נותנים פה עזרה אישית. אני מאוד מעריך את זה וזה עוזר לי ולעוד עסקים בצורה מדהימה". בשנה כה קשה קיבל יהונתן תמיכה מצד בנק מזרחי-טפחות, במסגרת מיזם כתום. ישראל, בו מוצגים עסקים מהצפון, דרום, ועסקים של משרתות ומשרתי המילואים.
עכשיו כשהוא בעיצומו של תהליך השיקום, הכלכלי והפיזי, בן שבת לא מוותר על החלומות שלו וכבר מציב לו יעדים להמשך. "כרגע העסק אינטרנטי בלבד ויש לנו חברת משלוחים בכל הארץ. אבל הרמתי לפני שבוע יריד בסביון לעסקים קטנים ואנחנו מנסים לארגן עכשיו יריד נוסף של עסקים של מילואימנקים. זה עורר בי את הרצון להתפתח ולגדול, אני מנסה לקחת את העסק קדימה למשהו קבוע, אולי דוכנים במקומות שונים בארץ. אחרי כל מה שעברתי אני בעיקר רוצה להצליח, לאו דווקא מבחינת כסף. אלא כל הזמן לשבור תקרות זכוכית ולהצליח באתגרים שאני מציב לעצמי. לחזור לעמוד על הרגליים ולהשתקם, להקים משפחה גדולה וטובה, ללמוד.."