לפעמים פרט קטן כל-כך כמו שמכם הפרטי עלול לשנות את גורלכם. חנין (שמה המלא שמור במערכת), צעירה מאזור הצפון בעלת תואר ראשון מאוניברסיטה מוכרת, כבר מכירה את זה מקרוב. חנין החליטה בשבוע שעבר לעשות פסק זמן מהלימודים מעבודתה ה"רצינית" וחשבה לפנות לעבודה בעגלות בחו"ל. האפשרות לטייל ברחבי ארצות הברית ולהרוויח סכומי כסף מכובדים קרצה לה, היא מספרת, אבל גם באותה עבודה, שיש שהיו מגדירים את חנין כבעלת הכשרה יתרה עבורה, מתברר ששמה הפרטי, הלאום והדת האיסלאמית אליהם היא משתייכת, עומדים בדרכה.
"השארתי את הטלפון והשם שלי באתר חברת ההשמה", היא מספרת, "חששתי שאם אכתוב את השם האמיתי שלי לא יתקשרו אז כתבתי 'חנ', שיחשבו שאולי התבלבלתי והתכוונתי 'חן'. הפקידה שהתקשרה הסבירה בהתלהבות שמדובר בעבודה מאוד מעניינת ושאוכל להרוויח בה הרבה בונוסים. ממש מכרה לי אותה".
בשלב מסוים, מספרת חנין, שאלה הנציגה מהו שמה המלא. "היא נשמעה מופתעת ושאלה מאיפה אני בדיוק בארץ ואז ביקשה שאמתין והחזיקה אותי על הקו'", היא מספרת, "כשחזרה אליי הסבירה שאין עבודות בזמן הקרוב ושאם ארצה היא יכולה להציע לי כל מיני אפשרויות לימודים בחו"ל. צחקתי, היה לי ברור מה קרה כאן ושאין מחסור בעבודות מכירות בחו"ל. הודיתי לה והסברתי שאני לא מעוניינת".
עשינו ניסוי והשארנו פרטים באתר החברה. והנה, בשיחה עם כתבת mako, המצב התברר כשונה מכפי שהציגו אותו בפני חנין. הנציג שהתקשר הסביר שאפשרויות העבודה בארה"ב הן רבות והתעניין האם לכתבת יש ויזה לארה"ב. הוא אף הסביר שאם תרצה היא יכולה לארוז את חפציה ולהתחיל לעבוד כבר תוך שבוע והציע לה פגישה לימים הקרובים.
"הכל התחיל לפני חודשיים וחצי כשדיברתי ערבית עם עובדים ערבים שבתחום אחריותי", היא מסבירה, "המנהלת פנתה אלי ודרשה שלא אדבר יותר ערבית בתוך המוסד. הסברתי לה שזה בעייתי, כי יותר מ-80% מהעובדים הם דוברי ערבית מבית ועוד 2-3 עובדות לא מדברות עברית בכלל. בנוסף, ציינתי שזה לא בסדר בעיניי שעובדות יוכלו לדבר ביניהן ברוסית אבל בערבית אסור". לדבריה "נוצר וויכוח שבסופו הבטחתי להשתדל לא לדבר יותר בערבית".
לקראת סוף השבוע שעבר החליקה ל' במהלך עבודתה. כשהגיעה לדווח על תאונת עבודה שמעה כי מצאו לה מחליפה. "פניתי למנהלת", היא מספרת, "היא הזמינה אותי לשימוע לפני פיטורים והסבירה שראש העיר ביקש שיחליפו אותי במישהי מקומית מצפת ושהם רוצים לרצות אותו. זה נשמע לי מוזר, ואפילו פניתי לראש העיר. הוא השיב לי שבחיים לא אמר ולא יאמר דבר שכזה".
הקמפיין לעידוד העסקת ערבים: לא משפיע על העסקת הגברים
עם זאת, המצב בשלוש השנים האחרונות לא השתנה משמעותית. "שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של נשים באוכלוסייה הערבית עלו מ-25 אחוזים ל-27 אחוזים. בקרב הגברים אין שינוי. אנחנו עומדים על 72 אחוזי העסקה", מסביר סייף, "המצב המדאיג יותר בא לידי ביטוי בקרב אקדמאים ערבים במגזר העסקי הפרטי. שם לצערי הרב השיעורים הם נמוכים מאד. בתחום ההייטק ישנם בקושי 2 אחוזים של עובדים ערבים. גם במשרדי רואי חשבון ועורכי דין בגוש דן לא תמצאי כמעט ערבים. יש הרבה ערבים אקדמאים שניגשים ומעבירים קורות חיים למשרות פנויות, אבל חלקם הגדול לא מתקבלים".
ל' פנתה בעקבות המקרה לנציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה של משרד התמ"ת. כשתחזור מימי המחלה שלקחה בעקבות תאונת העבודה, היא מקווה שמשהו ישתנה. "אני עדיין מקווה שלא אפוטר. אני לא מתכוונת לוותר בעניין הזה", היא אומרת, "עבדתי במשך 15 שנים בתחום המלונאות ולא נתקלתי בסיטואציה כזאת. אם נגיע למצב בו שתי בנות לא יכולות לדבר ערבית אחד עם השנייה זה יהיה עצוב מאוד".
עו"ד אינה סולטנוביץ'–דוד, נציבת שוויון הזדמנויות בפועל, מסבירה שבשנתיים האחרונות חלה עלייה במספר הפניות על רקע לאום, כמו אלה של ל', המגיעות לנציבות. בעוד בשנת 2010 הגיעו רק 14 פניות, עד חודש אוקטובר 2012 התקבלו בנציבות 24 פניות על אותו רקע. "נתונים אלה עשויים להצביע על עלייה מסוימת במודעות לפעילות נציבות השוויון ולזכויות של האוכלוסייה הערבית בהקשר של שוק העבודה. מנגד, אין ספק כי מספר הפניות ושיעורן מכלל הפניות בכל שנה אינו משקף לאשורו את מצב האפליה בשוק העבודה. לכן נציבות השוויון פועלת להנגשת המידע אודות הזכויות לאוכלוסיה הערבית לרבות באמצעות הרצאות בשפה הערבית. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה רואה חשיבות רבה במיגור האפליה כנגד האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה ומזמינה את הציבור לפנות אליה לקבלת מידע וייעוץ בכל עניין הנוגע לאפליה בעבודה".