"המספרים הזעומים של יוצאי אתיופיה במגזר הציבורי והפרטי זועקים לשמיים", אומר עו"ד דסה, "החוק הוחל גם על מוסדות כשהבינו שנדרשת פעולה אקטיבית. אבל מהנתונים שלנו, בכל אחד מהארגונים האלה, מספר האתיופים שואף לאפס. כמעט אף אחד מהגופים הללו לא קלטו יוצאי אתיופיה למרות שהחוק מחייב אותם לדווח על יישום בסוף השנה. כל הפניות שלנו להסדרת הנושא ואכיפתו ברצינות הושבו ריקם".
לפי נתוני נציבות שירות המדינה מתוך כ-64 אלף עובדי מדינה, מועסקים כיום במגזר הציבורי 864 יוצאי אתיופיה. "רובם הגדול של אותם עובדים – 550 הם עובדי שירותי הבריאות, ביניהם סניטרים ועובדי ניקיון. מרביתם ללא השכלה אקדמית, זאת אומרת במשרות נמוכות יותר", אומר עו"ד דסה, "זאת אומרת, שלא רק שהם לא משתווים ליחס המספרי של בני הקהילה, גם לא מדובר בייצוג הולם של הקהילה האתיופית מבחינה מהותית".
"אם דווקא משרדי ממשלה שמחויבים לפעול באופן שיוויוני ולא פועלים כך, הרי שהמצב במשרדים פרטיים הרבה יותר גרוע", הוא אומר היום, "המדינה לא דואגת ליישום החוק ולכן היא לא יכולה לצפות דווקא מגופים פרטיים ליישם אותו".
"אני האחרון שיצעק גזענות, אבל יש פה בעיה אמיתית"
יוהנס אזנאו (29), הוא מוסיקאי המנסה לשלב דוגמניות וטאלנטים מהעדה בתעשיית הבידור. הוא מכיר את המגזר הפרטי מקרוב. "סיימתי קורס תקשורת שמיועד ליוצאי אתיופיה והבנתי שיש מציאות שצריך לשנות", הוא אומר, "לא רואים בטלוויזיה כהי עור. זה לא פשוט לחיות במדינה שהיא שלך ולא להרגיש שייך כי מפלים אותך. אני האדם האחרון שיצעק גזענות אבל גם הראשון שיצביע ויגיד שיש פה בעיה אמתית ואי אפשר להתעלם ממנה".
עו"ד דסה מספר כי "היום המעסיקים לא יגידו שהם לא מקבלים אתיופים, אלא ימצאו תירוצים אחרים. יש לנו מקרה של אדם שהגיע לראיון עבודה ורק אז נאמר לו שהמשרה כבר אוישה. חבר שאינו אתיופי הגיע לאחר מכן לאותה משרה ואמרו לו שהיא עדיין פנויה".
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה, כי שיעור האקדמאים בני הקהילה האתיופית מקרב כלל עובדי המדינה עומד על כ-19% (נתון העולה על שיעור האקדמאים בקהילה עצמה). "לגבי משרדים שבהם אין עדיין ייצוג הולם לבני העדה", נכתב בתגובה, "מדובר ביחידות ממשלתיות קטנות שלא הצליחו למצוא מועמדים בני הקהילה בקרב המשרות המעטות שהתפנו בהן. יודגש כי הנציבות פועלת כל העת לקידום הנושא לאור חשיבותו".
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: הפנייה טרם התקבלה במשרדנו.