איציק דסה
עו"ד דסה. "היום המעסיקים לא יגידו שהם לא מקבלים אתיופים, אלא ימצאו תירוצים אחרים"
כשעו"ד איציק דסה, מנכ"ל עמותת טבקה, משפט וצדק ליוצאי אתיופיה, התבשר לפני יותר כשנה וחצי על הרחבת החוק לייצוג הולם, המחייב חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטורים ורשויות מקומיות, לדאוג לייצוג הולם של יוצאי אתיופיה, הוא בירך על ההחלטה. אבל עד היום, הוא אומר, "איני חש בתיקון החברתי המיוחל". 

"המספרים הזעומים של יוצאי אתיופיה במגזר הציבורי והפרטי זועקים לשמיים", אומר עו"ד דסה, "החוק הוחל גם על מוסדות כשהבינו שנדרשת פעולה אקטיבית. אבל מהנתונים שלנו, בכל אחד מהארגונים האלה, מספר האתיופים שואף לאפס. כמעט אף אחד מהגופים הללו לא קלטו יוצאי אתיופיה למרות שהחוק מחייב אותם לדווח על יישום בסוף השנה. כל הפניות שלנו להסדרת הנושא ואכיפתו ברצינות הושבו ריקם".

לפי נתוני נציבות שירות המדינה מתוך כ-64 אלף עובדי מדינה, מועסקים כיום במגזר הציבורי 864 יוצאי אתיופיה. "רובם הגדול של אותם עובדים – 550 הם עובדי שירותי הבריאות, ביניהם סניטרים ועובדי ניקיון. מרביתם ללא השכלה אקדמית, זאת אומרת במשרות נמוכות יותר", אומר עו"ד דסה, "זאת אומרת, שלא רק שהם לא משתווים ליחס המספרי של בני הקהילה, גם לא מדובר בייצוג הולם של הקהילה האתיופית מבחינה מהותית".

95 אלף ש
"בכל שיחה עם צעירים אתיופים עולה נושא המרמור משוק העבודה"|צילום: רויטרס
האכזבה ממימוש החוק, מסבירים בעמותת טבקה, הביאה אותם לפני כשבוע וחצי להוציא מכתבים לרשויות השונות, ביניהן: משרד ראש הממשלה, נציב שירות המדינה, ראשי מפלגות וראשי עיריות הערים הגדולות. במכתב מדגיש עו"ד דסה כי "ישנם כ-20 משרדים וארגונים אשר אין בהם ולו יוצא אתיופיה אחד".

"אם דווקא משרדי ממשלה שמחויבים לפעול באופן שיוויוני ולא פועלים כך, הרי שהמצב במשרדים פרטיים הרבה יותר גרוע", הוא אומר היום, "המדינה לא דואגת ליישום החוק ולכן היא לא יכולה לצפות דווקא מגופים פרטיים ליישם אותו".

"אני האחרון שיצעק גזענות, אבל יש פה בעיה אמיתית"

יוהנס אזנאו (29), הוא מוסיקאי המנסה לשלב דוגמניות וטאלנטים מהעדה בתעשיית הבידור. הוא מכיר את המגזר הפרטי מקרוב. "סיימתי קורס תקשורת שמיועד ליוצאי אתיופיה והבנתי שיש מציאות שצריך לשנות", הוא אומר, "לא רואים בטלוויזיה כהי עור. זה לא פשוט לחיות במדינה שהיא שלך ולא להרגיש שייך כי מפלים אותך. אני האדם האחרון שיצעק גזענות אבל גם הראשון שיצביע ויגיד שיש פה בעיה אמתית ואי אפשר להתעלם ממנה".

עו"ד דסה מספר כי "היום המעסיקים לא יגידו שהם לא מקבלים אתיופים, אלא ימצאו תירוצים אחרים. יש לנו מקרה של אדם שהגיע לראיון עבודה ורק אז נאמר לו שהמשרה כבר אוישה. חבר שאינו אתיופי הגיע לאחר מכן לאותה משרה ואמרו לו שהיא עדיין פנויה".

פורנוס זרו (32), אם לשתי בנות המסיימת בימים אלה את התואר שלה בהוראה, תקשורת וקולנוע בסמינר הקיבוצים תומכת בחוק, אבל מסבירה שעדיין, "אם תלכי ברחוב ותדברי עם צעירים אתיופים תמיד תמצאי מרמור סביב נושא התעסוקה". היא מסבירה שלעיתים המירמור מביא את בני העדה האתיופית הצעירים להיות פחות שאפתנים בעצמם. "לפני שנתיים עבדתי ב-AM PM. מנהלת הסניף הייתה בחורה עם תואר כשיננית. אני חושבת שהיא פשוט הרגישה יותר שייכת בסופר מאשר כשיננית. כמעט כל חברי בתל-אביב, אנשים משכמם ומעלה, ברמת דוקטורט, לא עובדים במקצוע שלמדו. חברה אחת למשל, בעלת תואר בפסיכלוגיה, עובדת מזכירה במשרד עורכי דין כי פשוט לא מצאה משהו אחר".

מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה, כי שיעור האקדמאים בני הקהילה האתיופית מקרב כלל עובדי המדינה עומד על כ-19% (נתון העולה על שיעור האקדמאים בקהילה עצמה). "לגבי משרדים שבהם אין עדיין ייצוג הולם לבני העדה", נכתב בתגובה, "מדובר ביחידות ממשלתיות קטנות שלא הצליחו למצוא מועמדים בני הקהילה בקרב המשרות המעטות שהתפנו בהן. יודגש כי הנציבות פועלת כל העת לקידום הנושא לאור חשיבותו". 

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: הפנייה טרם התקבלה במשרדנו.