איש הרזה והמזוקן היה נחוש בדעתו. "כפרה שלי!", הוא זינק מן התור הארוך לעבר הפסיכיאטר ד"ר יהודה ברוך, "אני חייב עוד עשרים גרם. אני מעשן כבד, יש לי אישה חולה בבית, לא מספיק לי שמונים בחודש". ברוך, האחראי מטעם משרד הבריאות על מתן אישורים לגידול, לאחזקה ולשימוש בקנאביס רפואי, נחוש לא פחות. "חולים מקבלים בממוצע 45 גרם בחודש, לך יש הרבה יותר וזה צריך להספיק", הוא אומר לאיש שלא מרפה ממנו ושמתבל את תחנוניו ב"דוקטור" וב"עיניים שלי" לסירוגין. יש עוד הרבה כמוהו כאן במרכז לחלוקת קנאביס רפואי באברבנאל. ד"ר ברוך מבקש ממנו שיגיש ערעור בכתב, אבל הוא מתעלם מהבקשה. הוא סובל ואין לו זמן לביורוקרטיה מתישה. רוצה את החומר כאן ועכשיו.
ברוך רגיל ללחצים מסוג זה. מאז 2004 הוא האיש שיושב על הברז של הקנאביס הרפואי בישראל, במקביל - וללא קשר - לתפקידו המרכזי כמנהל בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל בבת ים. רבים רואים במריחואנה הרפואית את המזור ב-ה"א הידיעה של המאה ה-21 ומוכנים לעשות הרבה מאוד כדי שברוך ישרבט את חתימתו על טופס הבקשה שלהם.
בכל רגע נתון מונחות על שולחנו של ד"ר ברוך עשרות בקשות חדשות, מלוות כמתחייב בהמלצת רופא - בדרך כלל מומחה לכאב או אונקולוג - וממתינות לגזר דינו. בהתאם, חלק מהמטופלים רואים בו סוג של מושיע; חלק אחר מאשים אותו באטימות ובשמרנות שפוגעות באיכות חייהם; ואחרים קובלים על התנהלות איטית הגורמת לצוואר בקבוק (פרק זמן של כחודש לאישור בקשה רגילה, פרק זמן של יומיים לדחופה) - עד כדי כך שאדם יכול להחזיר את נשמתו לבורא לפני שיונפק לו הרישיון המיוחל.
- עד לאן מגיעים הלחצים? אפילו עד הבית?
"בהחלט. יש כאלה, וזה לא אחוז בטל בשישים, שפתאום מגיעים לקליניקה הפרטית שלי. בטלפון הם אומרים שיש להם בעיה פסיכיאטרית כי אני לא מוכן לקבל באופן פרטי חולים שרוצים קנאביס, וכשהם מגיעים אני מגלה את זה מהר מאוד. הם אולי חושבים שאם הם ישלמו לי על ביקור פרטי אהיה מחויב אליהם. אז אני לא לוקח כסף ואומר להם, תודה רבה, לכו הביתה".
- יש גם איומים?
"יש לחצים שונים. יש חולים שפונים למנכ"ל משרד הבריאות, למבקר המשרד או למבקר המדינה וחושבים שככה הם יפעילו לחץ. יש כאלה שמתקשרים למשרד ומאיימים שיתאבדו אם לא יקבלו אישור, אז דרושה בדיקה פסיכיאטרית, אבל אני מודה שבדרך כלל אני לא חושב שמי שמאיים בהתאבדות צריך לקבל קנאביס. יש לחצים שאנשים מפעילים כי הם באמת סובלים מכאבים, אבל לא מאיימים אוטומטית באובדנות".
- התרגלת לכל זה במרוצת השנים?
"לא. לא התרגלתי. גם זכיתי לתואר הלא מחמיא של הרופא הכי מבוג"ץ בישראל. יש נגדי שמונה בג"צים בגלל בקשות שלא אישרתי".
- טוב, יש לך "בייבי" מאוד מיוחד.
"זה בדיוק מה שאני אומר כבר הרבה זמן: ילדים גדלים - וכשזה קורה צריך לתת להם עצמאות. הבייבי הזה לא סטטי, הוא גדל וגדל. כשקיבלתי אותו היו רק 64 חולים בישראל עם אישורים לקנאביס רפואי, היום יש 9,300. אני שמח על הקמת היחידה הממשלתית ואשמח להצטמצם בחזרה לכובעי באברבנאל".
בקרוב - ואחרי סחבת ביורוקרטית אופיינית - ייפרד ברוך מהעיסוק היומיומי בנושא ויעביר את האחריות ליחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות, שמוקמת בימים אלה בעקבות החלטת ממשלה מאוגוסט 2011 וצפויה להתחיל את פעילותה באוקטובר. הקמת היחידה היא צורך בוער בתחום המשווע להסדרה של המריחואנה הרפואית, הטומן בחובו סוגיות אתיות, חברתיות ורפואיות לצד ניהול מנגנון לוגיסטי מורכב של גידול, אספקה, פיקוח ואכיפה.
בביצה הירוקה הזאת משייטים שלל אינטרסים ומשכשכים רגליים גופים רבים: ממשרד הבריאות, המשרד לביטחון פנים ומשרד החקלאות, דרך ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת לצד הוועדה למאבק בנגע הסמים והרשות הלאומית למלחמה בסמים - ועד לוביסטים, מגדלי קנאביס, עמותות חולים ועוד ועוד. הדילמות נעות על ציר שבקצה אחד שלו נמצא סם המוגדר כמסוכן וכאסור לשימוש על-פי חוק, ושבשום מדינה אחרת אינו מוגדר כתרופה, ובקצה השני תלויה שרשרת נוצצת למרחוק של השפעות רפואיות מוכחות.
במרבית השנים ניהל ברוך את התיק לבדו, עם תקן חלקי ומגוחך של מזכירה אחת. במרוצת הזמן הוסמכו עוד שמונה רופאים ממשלתיים לנפק אישורים והקלו מעט על העומס.
ברוך, לשעבר ראש מינהל שירותי בריאות במשרד הבריאות, לא ינתק לחלוטין את חבל הטבור. הוא יישאר בתפקיד יו"ר ועדת ההתוויות המאושרות לשימוש בקנאביס - זו שקובעת את המדיניות שלפיה יוחלט מי בפנים ומי בחוץ ברשימת הזכאים לסם הבלתי חוקי הנצרך ביותר בעולם.
הברז החוקי של הקנאביס הרפואי בישראל סיפק בהתחלה רק טפטוף קמצני ונדיר, שבתוך שני עשורים הפך לקילוח משמעותי. ב-1992 היה במדינה רק חולה אחד שאחז באישור, ואת הקרדיט לפתיחת הדלת הליברלית הזאת יש לזקוף לזכותו של ד"ר בועז לב, כיום משנה למנכ"ל משרד הבריאות.
שנתיים אחר כך הצטרפו לסירה עוד עשרה חולים; ב-2009 כבר עמד המספר על 1,800; ב-2011 - על 6,600 ועם סיומה של 2012, מעריך ברוך כי 9,600 איש יחזיקו ברישיונות. להערכתו, המספר יזנק ללא פחות מ-40 אלף חולים ב-2018. בהתאם, שיעור הישראלים המקבלים אישור לשימוש בקנאביס רפואי ביחס לגודל האוכלוסייה הוא מהגבוהים בעולם. "אנחנו בין המתקדמים בעולם בתחום ולשם שינוי, אין לנו כל-כך ממי ללמוד", מכריז ברוך.
למרות זאת, אין סיבה לרוץ ולתפוס מקום בתור. על הנפח הגדל והולך אחראיות מגמות בריאותיות כמו הפיכתו של הסרטן למחלה כרונית והעלייה בתוחלת החיים, ובמקביל, משרד הבריאות ממשיך להחזיק במדיניות שמרנית שמנסה לעמוד בפרץ הביקוש. הקנאביס הרפואי מוגדר בישראל כ"טיפול קו אחרון", כלומר כזה שניתן אחרי שמוצו טיפולים אחרים ונמצא כי לא סייעו לחולה.
וגם אז, לא תמיד החולה יקבל את מבוקשו: משרד הבריאות נותן כיום אישור - אם כי לא אוטומטי - על-פי רשימת התוויות ספציפית, הכוללת בעיקר את הסובלים מכאבים כרוניים, חולי סרטן, טרשת נפוצה, מחלות דלקתיות, גלאוקומה, קרוהן, איידס ומחלות יתומות מסוימות. עבור אלה, המריחואנה עשויה להפחית תופעות לוואי של טיפולים כימותרפיים, להקל על כאבים, לשפר את השינה ולהגביר את התיאבון. "רק כמאה מקרים אושרו מחוץ להתוויות בנוהל חריג", מציין ברוך. ביניהם, מספר חולים הסובלים מפוסט טראומה, מאפילפסיה ומאסטמה.
לדיון הזה יש גם גוון פוליטי ולא רק רפואי גרידה. בשלהי 2010 הנחה מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, "להגביל את מספר המשתמשים גם על חשבון אי הכללת אבחנות נוספות, שיביאו בין השאר לפגיעה בחלק מהאנשים שיכולים להשתפר רפואית" - ועורר עליו זעם רב מצד חולים. "המכתב הזה עושה שכל", כך ברוך, "המנכ"ל התכוון שתהיה יותר הגבלה במחלות שכיחות. אבל כשאני מאשר לחולי ALS (מחלת ניוון שרירים) אני לא מתווכח אם זה בהתוויה או לא. זאת מחלה קשה, כואבת וחשוכת מרפא, אז אם חולה אומר שזה עוזר לו, למה אני צריך להתווכח איתו?".
המחקרים על אודות ההשפעה הרפואית של קנאביס הם מועטים ולמרות זאת, על-פי הכתובים, הסם נצרך על-ידי חולים כבר כ-5,000 שנה. הוא אף נחשב לבטיחותי ולכזה המעורר התמכרות קטנה יחסית. לכן גם מטופלים שאינם נופלים בהתוויות המאושרות ושסובלים מבעיות שונות, כמו מיגרנות קשות ואפילו הפרעת קשב וריכוז - דורשים את הקנאביס וטוענים שממילא הרופאים מלעיטים אותם בתרופות המכילות חומרים חזקים וממכרים יותר.
"היום יש יותר ויותר ציפייה של האוכלוסייה שהקנאביס יפתור להם כל מיני דברים", גורס ברוך. "יש פניות רבות על התוויות שמבחינת מידע רפואי אין הצדקה לתת. הרבה אנשים משתמשים בקנאביס ומרגישים עם זה טוב, אבל זה לא מסיבות רפואיות. היום גם בכל מרפאות הכאב בארץ משתמשים בקנאביס. יש כעס בקרב חלק מרופאי הכאב, שמספרים שבאים חולים ודורשים רק את הקנאביס. אז הם אומרים למטופל - אנחנו לא רופאי קנאביס; אתה בא אליי לקבל טיפול בכאב ואני אחליט מהו הטיפול. אם אתה רוצה קנאביס, אז לא אצלי'."
- אז ממה בעצם משרד הבריאות חושש?
"שבאיזשהו שלב יגיע מספר קסם של מטופלים, ואני לא יודע מהו, כך שבכל בית אב בישראל יהיה קנאביס חוקי וישתמשו בו גם אלה שלא צריכים. החשש הוא שזה יהיה הבסיס ללגליזציה של הקנאביס בדלת האחורית. אנחנו נמנעים מהבעת דעה; לגליזציה של קנאביס זה עניין של דיון חברתי בכנסת. עובדתית, יותר בני נוער מעשנים סיגריות מאשר קנאביס כי הן ממילא נמצאות בבית, אצל ההורים. אם הקנאביס יהיה זמין, השימוש יגדל".
- ויש בזה בהכרח רק רע, בהתחשב בחומרים הרבה יותר מסוכנים שבני נוער קונים ברחוב ובפיצוציות?
"אם זה רע או אם זה יותר טוב בחישוב החברתי הכולל - אני לא נכנס לזה. טענה מאוד מעניינת ששמעתי מאיש משטרה שלא אגיד את שמו, כיוון שהוא יכחיש בתוקף, היא שבכל התהליך אנחנו בעצם גורמים לבני הנוער להשתמש בכל פעם בסמים יותר מסוכנים. הוצאנו את הקנאביס, אז יצרו את המבסוטון ואת מיסטר נייס גאי, שחזקים פי חמישה. וכשהוציאו אותם מהחוק, נכנס משהו חדש. במעבדות השחורות ששם הם מיוצרים לא מקפידים על בטיחות ובסוף הן עלולות לייצר משהו רעיל. זאת סוגיה מעניינת; אתה דוחף כל פעם את הנוער, דווקא כי הוא רוצה להשתמש בחוקי, למוצרים חדשים שלא נבדקו".
- אתה סבור שהמדיניות צריכה להמשיך להיות "טיפול קו אחרון"?
"כן. קנאביס הוא לא תרופה, הוא צמח ואנחנו לא יודעים בדיוק מה המינונים של החומרים שיש בו. תחשבי שהרופא אומר לך לתת לילדה שלך אקמול, אבל הוא לא יודע מה יש בדיוק בכל כדור - באחד שני גרם חומר פעיל, בשני עשרים. אנחנו יודעים שיש הבדלים בין הצמחים ובין חודשי השנה שבהם קצרו אותם. גם אם נצליח להגיע לסטנדרטיזציה המקסימלית שיש בצמחים, זה עדיין צמח".
לא ממצים את הטיפול הרפואי
הקנאביס זכה להאדרה בישראל, אבל ברוך מזכיר שלא הכול ורוד. יש לו גם תופעות לוואי שליליות אפשריות ("לא מסוכנות, אבל לא נעימות") ולדבריו, כ-15% מבעלי הרישיון בוחרים להפסיק את השימוש בשל פסיכוזות, התקפי חרדה ועוד. אז כשמדובר בחולים מבוגרים מאוד, בוודאי בחולים גוססים, ידו של ברוך קלה יותר על ההדק. לא זה המצב כשהוא דן בגילאים צעירים יותר.
"החשש הגדול שלנו הוא מ- amotivation syndrome - מצב של המכור האולטימטיבי, שלא מעניין אותו שום דבר בחיים חוץ מאיפה הג'וינט הבא. אז כשנותנים קנאביס לגבר בן 80, אני לא כל-כך מוטרד ממה שיתפתח אצלו בעוד 20-15 שנה. הבעיה מתחילה בגבר בן 20 עם כאבי גב. כשאני נותן לו אישור, אז מה שנקרא, לשבעים השנים הבאות הוא יהיה על קנאביס".
מסביב למעגל החולים חגים כמה מעגלים קטנים יותר שמטרידים את הרשויות: ממתחזים שמטרתם היא להשיג את הסם ולמכור אותו בשוק השחור, דרך חולים שזקוקים למנה קטנה יותר מזו שהם דורשים והם סוחרים בחלק הנותר ועד "כאלה שמחלקים לחבר'ה וחושבים שזה נורא נחמד", כדברי ברוך. גם סיטואציות של בני משפחה של אדם שנפטר שממשיכים לרכוש את הקנאביס אחרי מותו, או מטופלים שהחלימו, אך עדיין שמחים להירגע בחסות החוק עד שיפוג תוקף האישור - הניתן בדרך כלל לחצי שנה עד שנה - מוכרות כמובן, אך אין כיום יכולות לשלוט עליהן.
- כמה מהפונים הם מתחזים, להערכתך?
"בין 10% ל-20%. הם לא ממש מתחזים, אבל הם פנו לקנאביס מוקדם יחסית. רובם נכנסים דרך הכאב הכרוני. כי כשבא חולה בטרשת נפוצה, אז או שיש לו טרשת או שלא וכך גם לגבי חולי סרטן. בכאב כרוני זה קשה. אני לא אומר שאין להם כאב, אבל הם לא תמיד מיצו צורה אחרת של טיפול. אגב, מבחינה ציבורית פחות אכפת לנו ממתחזה שמשתמש. הוא אחראי על עצמו. הגישה שלי אומרת שגם אם מתוך כ-9,000 מטופלים עזרתי ל-7,500, דרכי לגן עדן סלולה".
חולים טוענים שיוצאת להם הנשמה עד שהם מקבלים תרופות, רק משום שקודם עליהם לנסות תרופות אחרות, לעתים רעילות וממכרות בהרבה מהקנאביס.
"יש ויכוח מה זה מיצוי טיפול, אבל גם אני לא דורש למצות את כל מגוון האופייטים (תרופות נרקוטיות). מבחינתי, מי שניסה שני אופייטים, אז זה פחות או יותר מיצוי תרופתי. עכשיו השאלה כמה החולים מתעקשים וגם כמה הרופאים מתעקשים על החולים, כי אני מתנהל מול הרופאים בלבד".
עם השנים דיווחה המשטרה על מספר חולי סרטן שנתפסו סוחרים בחומר. ברוך לא שוכח שלקטגוריה הזאת שייך גם החולה הראשון שלו נתן אישור: "המחיר של גרם קנאביס רפואי הוא כשמונה שקלים לעומת 100 שקלים בשוק השחור. אז אם אדם מצליח לעבוד על הרופא באופן חלקי - כלומר הוא צריך רק 20 גרם, אבל מקבל 40 ומוכר חצי, יש לו הכנסה צדדית של 2,000 שקלים. יש חולים, בעיקר כאלה שחיים על 1,800 שקלים לחודש מביטוח לאומי, שיכולים להכפיל כך את ההכנסה שלהם וזה עלול להיות מפתה".
זליגה של הסם, לטענת המשטרה, לא מתבצעת רק מצד החולים אלא גם בשל פעילותם של שמונת מגדלי הקנאביס הרפואי בישראל, להם ניתן אישור לפעול בפיקוח המשטרה ומשרד הבריאות. "חלק מהטענה הזו", מפרט ברוך, "נובע מכך שלמגדלים יש אישורי שינוע של כמויות גדולות, אפילו עד 50 קילוגרם, למרכזי חלוקה שונים. אבל אין ברירה, אם 'תיקון עולם' (המגדל הגדול ביותר בשוק) צריכים להעביר את הגידולים מהצפון למרכז החלוקה שלהם בתל אביב, איך זה יגיע, על קצף? אז טוענים שיש זליגה. יכול להיות; אני לא אחראי על החלק הפלילי".
- מה עם ההצעה של המשרד לביטחון פנים, לעודד ייבוא של קנאביס במקום ייצור מקומי, במטרה להגדיל את השליטה?
"יש קושי לייבא, כי אף ממשלה לא מעוניינת שהמדינה שלה תייצא קנאביס. עם זאת, גידול מקומי במקביל לייבוא הוא אפשרות שנבחנת".
מגדילים את הפיקוח
אז איך יעבוד המנגנון החדש? על-פי התוכניות, היחידה הממשלתית, הכוללת חמישה תקנים, תקצר את תהליך מתן האישורים ותגדיל את מספר הרופאים המוסמכים לנפק רישיונות לכ-35 בפריסה ארצית. בנוסף, הקשר הישיר המתקיים כיום בין המגדלים למטופלים, הכולל מכירה והדרכה בבית הלקוח או במרכז החלוקה, ינותק לחלוטין ויועבר לידיה של חברת שראל (ראו מסגרת).
מעבר לכך, כל נושא ההדרכה למטופלים, הלוקה היום בחסר, יהיה מוסדר יותר: "לקחת קנאביס רפואי זו שיטה אחרת מלקחת קנאביס למטרות חברתיות", מסביר ברוך, "בעיקר כי המטופלים אומרים לנו שהם לא רוצים את הסוטול אלא פשוט לחזור לעבודה ולתפקד".
מטרה ארוכת טווח יותר היא רישום מדוקדק של הזן אותו קיבל המטופל, המחלה ממנה הוא סובל ומשוב על מידת ההשפעה עליו. כיום הרפואה אינה יודעת איזה זן הוא המסייע ביותר למחלה מסוימת, ולכן גם לא מתבצעת התאמה כזאת.
חלק אחר של החזון הוא להסדיר ולפקח על איזון בין שני החומרים הפעילים בקנאביס - ה-THC והקנבידיול (מתוך יותר מ-400 חומרים פעילים אחרים). הראשון אחראי על הפעילות הפסיכו-אקטיבית ואילו השני, בנוסף לתכונות הרפואיות שלו, מקטין השפעות לא רצויות מסוימות של ה-THC כגון חרדה ופגיעה בזיכרון בטווח הקצר. כיום משרד הבריאות אינו יודע מהם המינונים המדויקים אותם מנפק כל מגדל, וחלק מהחזון החדש הוא להסדיר ולפקח על איזון בין שני החומרים באמצעות מעבדות ייעודיות.
מעבר לכך, הקנאביס הרפואי צפוי להימכר בבתי מרקחת, מהלך שיגביר את הפיקוח ובעיקר את הזמינות לחולים. כיום קיימים חמישה מרכזי חלוקה בלבד בארץ, ונדידה אליהם פעם בחודש היא בבחינת כאב ראש לא קטן לחלק מהחולים. אגב, המרכזי שבהם נמצא באברבנאל, ללא קשר למהותו של המוסד, אלא פשוט כיוון שבתי חולים אחרים בסביבה לא קפצו על המציאה.
גם התפריט יהפוך מזמני לקבוע והוחלט כי מעתה יאושרו להפצה שלושה מוצרים: פרחים לעישון, שמנים ועוגיות. "עוגיות יבשות בלבד!", מנופף ברוך באצבעו. "חלק מהחברות התחילו לייצר כל מיני קרמים, שוקולד ודובדבן, למשל, בטענה שהחולים מעדיפים את זה ככה. אני יודע מה עושה השוקולד לחומר לעומת הווניל? יש גבול! אני מבין שהחולה רוצה שהתרופה תהיה זמינה, אבל זה לא חייב להיות קינוח".
בתוך הכסף - כמה יעלה הקנאביס הרפואי
אז מה יעשו הידיים החדשות שיסדירו את השוק למחיר הקנאביס הרפואי? כרגע לא ממש ידוע. כיום משלם כל מטופל 370 שקלים לחודש עבור קנאביס רפואי - ללא קשר לכמות שנקבעה לו. המחיר לא נקבע לפי גרמים כיוון שישראל אינה מוכרת מריחואנה ונוח יותר לומר שהיא מוכרת את השירות הכולל. המחיר הזה הוא למי שאוסף את הסם בעצמו מנקודת חלוקה; משלוח הביתה יעלה עוד כסף וכך גם רכישת סיגריות שכבר גולגלו.
מי שיעסוק מחודש ינואר ברכישת הקנאביס מהמגדלים המקומיים ובהפצתם לחולים או לבתי המרקחת הוא חברת אספקת הציוד הרפואי שראל. ההתקשרות עם שראל נעשתה ללא מכרז, מה שגרר טענות בדבר מונופול שלה בשוק הקנאביס מצד המגדלים וחברות אחרות הפועלות בשוק הציוד הרפואי.
"אני מקווה שהכניסה של שראל לשוק לא תייקר את המחירים ואפילו תוזיל אותם", אומר ברוך, ובחברת שראל אומרים בתגובה: "חברת שראל, פועלת במסגרת הסכם עם מדינת ישראל המבטיח את הרכש ואספקת התרופות והציוד הרפואי בקניות מרוכזות למערכת הבריאות הממשלתית, במחירים הטובים והמוזלים ביותר לבתי החולים. החברה התבקשה על-ידי המדינה להסדיר את חלוקת הקנאביס הרפואי לחולים ונענתה לבקשה. היא איננה מחליפה בתפקידה לא את הספקים ולא את המגדלים. כל תפקידה הוא לוודא כי הנושא יופעל בצורה חוקית ושוויונית, שתבטיח אספקת קנאביס רפואי סדירה לחולים, באיכות ובתנאי אחסנה נאותים ותוך מניעה של זליגת קנאביס רפואי לשימוש גורמים שאינם מורשים על פי החוק להשתמש בו".
מחפשים פטנט - כמה עולה תרופה המבוססת על קנאביס והאם היא תיכנס לסל
למרות סגולותיה הרפואיות של המריחואנה, חברות התרופות לא ממהרות לעוט על המציאה. בין היתר, הן איבדו עניין כיוון שלא ניתן לרשום פטנט על הקנאביס הרפואי. "אני לא חושב שקנאביס זאת תרופת פלא", אומר ברוך. "אחרת, למה חברות הפארמה הגדולות לא מנסות לדחוף אותו? יש ויכוח על היעילות שלו. מצד שני, ארגון הבריאות העולמי החליט ב-1960 שאין לקנאביס שום תועלת רפואית והיום אנחנו טוענים שבכל זאת הם הגזימו".
מי שכן תפסה את הכדור היא חברת GW הבריטית, שפיתחה את תרופת הסטיבקס המבוססת על קנאביס. בישראל משווקת התרופה מאז תחילת 2012 על-ידי ניאופרם לחולי טרשת נפוצה. התרופה מופקת ממיצוי הצמח השלם ולא רק מחלקיו וניתנת בתרסיס המותז לחלל הפה. היא משווקת גם בקנדה, באנגליה, בספרד, בגרמניה, בצ'כיה, באוסטריה, בפורטוגל ובניו זילנד ולפי הערכות, כעשרת אלפים חולים מטופלים בה בעולם, לעומת חולים בודדים בישראל שהתנסו בה עד כה. התרופה מוגשת לסל התרופות לשנת 2013. כיום היא עולה כ-2,000 שקלים לחודש.
"אם התרופה תיכנס לסל", אומר ברוך, "המדיניות שלנו תהיה שלפני אישור קנאביס צריך לעשות ניסיון טיפולי מלא בסטיבקס, כיוון שבניגוד לקנאביס אנחנו יודעים את המינון המדויק של החומרים שיש בתרופה".
- יש סיכוי להערכתך שיום אחד הקנאביס הרפואי ייכנס לסל התרופות?
"אני לא רואה את זה קורה בעתיד הנראה לעין, אלא אם יעשו חקיקה נפרדת לקנאביס כדי להכניס אותו במעמד שאינו תרופה. זה לא יהיה בלתי סביר לחלוטין, כיוון ששתי קבוצות כבר מקבלות מימון לקנאביס רפואי - אגף השיקום של משרד הביטחון ונפגעי תאונות דרכים. כבר יש לזה תקדים".
