גאיה מספרת כי הסטודנט הגיע לבית הספר וחשב שמדובר בדלקת ריאות אך כאשר מצבו לא השתפר אושפז והתגלה בגופו החיידק.
הגילוי לגבי הסטודנט שנדבק בשחפת וסכנת ההדבקה של חבריו למכללה למנהל כאמור עוררו שאלות רבות בקרב הצעירים, כמו מה היא בדיוק אותה מחלה המוכרת לנו כמסוכנת? האם לא קיבלנו חיסון נגדה כשהיינו ילדים ואיך נדע שאנחנו נושאים אותה בגופנו?
ד"ר רונן בן עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים איכילוב מסביר כי: "מחלת השחפת היא אחת המחלות הזיהומיות השכיחות והחשובות היום בעולם. היא גורמת למעל שני מיליון מקרי מוות כל שנה בעיקר באפריקה ונגרמת על ידי חיידק השחפת".
ההדבקה של המחלה, הוא מבהיר בהחלט יכולה להתבצע דרך האוויר. "ההדבקה היא דרך דרכי הנשימה וחדירת החלקיקים לתוך הריאות ולכן ניתן להידבק בה בקלות. המחלה גורמת בדרך כלל לסוג של דלקת ריאות שיכולה להתבטא כמחלה חריפה או כזיהום שקט ורדום בגוף (בדר"כ בבלוטות הלימפה) במשך שנים רבות, כאשר המחלה עצמה עשויה להתפרץ בהמשך להופיע כזיהום יותר קשה. במצב בו המחלה רדומה היא אינה מדבקת", הוא מסביר, "הסימנים האופיינים למחלה הם: שיעול, ליחה, ירידה במשקל, חום גבוה, הזעה, בעיקר הזעת לילה".
מהי התרופה והאם יש חיסון למחלה?
ד"ר בן עמי מרגיע את הסטודנטים ומסביר כי הסיכוי שאחד מהם יצטרך להתמודד עם המחלה במלואה הוא נמוך. "הטיפול בסטודנטים יחל בתבחין עור (בדיקת השחפת) לכולם. ייתכן שלחלקם יעשו גם צילומי חזה. בנוסף, קרוב לוודאי שהאנשים האלה יהיו במעקב. מי שיהיה חשש שנחשף לחיידק לפי תוצאות הבדיקות, יקבל טיפול מונע. הסיכון שמישהו יתמודד עם המחלה הוא סיכוי נמוך. יכול להיות שחלקם יקבלו טיפול מונע של אנטיביוטיקה".
איך נדבקים במחלה?
"רוב השחפת שאנחנו מאבחנים בארץ היא שחפת שמגיעה מחוץ לישראל. חלקה קשור בהגירה מארצות אפריקה ומהגוש המזרחי (בעיקר מדינות ברה"מ לשעבר) שבהם היא שכיחה יותר. המחלה מופיעה במיוחד בקרב אנשים שסובלים מכשל במערכת החיסון ולכן היא מהווה חלק מהבעיה העולמית של מגפת האיידס מפני שהחולים בה נוטים יותר לפתח שחפת".
איך נזהר מהדבקות?
"עיקר סיכויי ההדבקות הינם במדינות עולם שלישי בהן המחלה שכיחה יותר. ולכן, אחת ההמלצות שאנחנו נותנים לאנשים, בעיקר אם הם נוסעים לנסיעה ממושכת לארצות כמו אפריקה או ארצות המזרח הרחוק, לעשות בדיקה לפני היציאה ואחרי החזרה מהנסיעה".