כשמשטרת ישראל עיכבה לפני כשבוע לחקירה את ד"ר דב דיקר, גניקולוג החשוד שביצע ניתוחים מיותרים בעשר נשים לפחות, רשיונו הרפואי כבר היה בשלילה. המעשים בהם הוא חשוד, בוצעו כשנה לאחר שהוא נתפס לראשונה, אז בגין זיוף מחקר רפואי. נכון שיש לסייג ולומר שמדובר בשתי עבירות שונות לחלוטין וכי עוד לא הוכחה אשמתו בדבר ביצוע הניתוחים המיותרים. אך עדיין נשאלת השאלה האם רופא שהורשע בפלילים יכול להמשיך בעבודתו כרגיל והאם אין זו זכות הציבור להכיר את עברו של הרופא המטפל בו?
כשדיקר הגיע בזמנו לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה, השופט אהרן ד. גולדס דחה את עסקת הטיעון ופסק עונש מאסר על הרופא שסרח בתפקידו. "כגודל האמון שניתן בהם (הרופאים), כך גדולה האכזבה כאשר הם מועדים ומידרדרים", גולדס נימק את החלטתו. "ככל שהם ראויים לתודה ולהערכה על פעולות חיוביות שעשו למען הכלל והפרט, ובמיוחד בתחום מומחיות כה חשוב, בו הביא הנאשם מזור ושמחת חיים למשפחות רבות, כך הם ראויים לגינוי וסלידה כאשר הם מנצלים לרעה את המעמד, האמון, הסמכות וההשפעה היונקים כוחם מהמשרה וממידת השררה שבידם". אלא שההליך הבירוקרטי נמתח ונמשך, ורק במרץ האחרון החליטה ועדת האתיקה להשעות את רישיונו הרפואי ל-15 חודשים.
העניין הוא שבשלוש השנים שחלפו מאז החל ההליך הפלילי, אף אחת מהמטופלות של ד"ר דיקר לא יכלה לדעת שהאדם הזה, שבו היא שמה את מבטחה, חשוד במעשים חמורים. באתר משרד הבריאות וכן באתר ההסתדרות הרופאית אפשר אמנם ללמוד על תוקפו החוקי של כל רופא. אך עברו, או עתידו, אינם מופיעים שם. למעשה, בלבד חיפוש בגוגל, אין כל דרך לגיטימית להשיג מידע מסוג זה שעשוי לשפיע רבות על בחירת הרופא המטפל או צורך במתן חוות דעת נוספת.
"יש מקצועות שהרשעתו של אדם צריכה להוביל אוטומטית לשלילת רישיון"
"אני חושב שיש מקצועות שהרשעתו של אדם צריכה להוביל באופן אוטומטי לשלילת רישיון. אך לצערי, היו מקרים שהפרקליטות לא ראתה במעשים המיוחסים עבירות משמעותיות והרופאים המשיכו לעבוד, למרות שצריך למנוע מאנשים כאלו לעסוק ברפואה", אומר אריה פז, מבקר משרד הבריאות, "בדיוק כמו אדם הנמצא בשירות המדינה, שנפתחים נגדו הליכים משמעתיים ואפילו רק כשיש חשש לביצוע עבירות, אפשר להשעות אותו מתפקידו עד לסיום החקירה, וכמו שפוליטיקאי שהורשע בפלילים חמורים לא יוכל לחזור לתפקידו, אז על אחת כמה וכמה רופא".
אך לא כולם מסכימים. לצד זכות הציבור לדעת, על כף המאזניים השנייה נמצאת זכותו הבסיסית של אדם לחפותו עד שלא הוכח אחרת. "אין שום דרך למנוע מאדם לעסוק במקצועו לפני השלמת ההליך המשפטי. אלו הם גלגלי הצדק שטוחנים בקצב שלהם", מסביר ד"ר יצחק ברלוביץ' מנהל בית החולים וולפסון, ולשעבר משנה למנכ"ל משרד הבריאות, "כאן גם לא מדובר באדם שהרג או פגע במישהו במקרה הראשון, אלא אדם שעשה עבירה של רמאות בתחום המחקר. זה החוק, ומבחינתנו כל אדם זכאי עד שהוכח אחרת. הנושא בזמנו נבדק על ידי מספר גורמים, ביניהם ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית. על פי החוק, לאחר שאדם הורשע מתחיל תהליך משמעתי, של ועדה שבודקת את סעיפי ההרשעה וההשלכות שלה על אותו רופא כאשר כל מקרה נידון לגופו של עניין. במקרים חמורים הודעה יכולה להתלות את רישונו של אותו רופא לצמיתות או במקרים אחרים לתקופה מסויימת. לפעמים ישנם מצבים בהן הועדה מגיעה למסקנה שאין כל השלכה מקצועית והרופא יוצא זכאי".
האם לא ראוי שלציבור תהיה זכות לדעת אם הרופא שלהם מואשם בפלילים?
"ראשית, במרבית הקליניקות הרישיון הרפואי תלוי על הקיר. אפשרות נוספת, היא לבדוק באתר של משרד הבריאות או של ההסתדרות הרפואית. מקישים את פרטי הרופא ומקבלים את האינפורמציה לגביו. אם ההרשעה הייתה בעבר, אז לא. אם לרופא יש רישיון בתוקף, עברו אינו מופיע באתר, אלא רק המצב החוקי נכון לאותו הרגע.
"זה עניין חוקי, וכמו בכל מקצוע אחר, עורך דין או מהנדס, העבר המשפטי של אדם נשאר אצל הרשות שטיפלה בו ותו לא. כמו שאת לא יכולה באופן פורמלי לדעת על עברו הפלילי של כל אדם אחר, רופאים לא שונים. אני חושב שצריכה להיות החלטה עקרונית האם העבר של כל אדם יהיה חשוף בפני כל אדם, בנקאי או סוכן נסיעות, שעברם הפלילי יכול להשפיע על ההחלטה האם לשכור את שירותם או לא".
מי שדנה בזמנו בהשלכות ההרשעה של ד"ר דיקר, הייתה ועדה של הלשכה לאתיקה של ההסדרות הרפואית, בראשה עומד פרופ' אבינועם רכס. "אין דרך לדעת אם אדם שעשה עבירה בתחום אחד ונענש עליה קשות לא יעשה עבירה אחרת בעתיד. הרוב המוחלט של הרופאים מקיימים גם את החוק וגם את ההוראות של הלשכה לאתיקה, אבל תמיד יהיה מי שיעבור על החוק. העיקרון צריך להיות שמאמינים לבן אדם ונותנים לו קרדיט עד שתופסים אותו, וכשהוא נתפס הוא צריך לשאת במלוא חומרת ההעונש".
"ד"ר דיקר שהורשע בפלילים בעבר ודאי התנהג בטיפשות, כי אדם כזה נמצא תחת זכוכית מגדלת. כשלא מדובר באירוע חד פעמי הוא ייענש בכל חומרת הדין, במידה ויימצא אשם. לעיתים, חלק מהעונשים הקבועים בתקנון של הוועדות הם לפרסם באופן פומבי את פסק הדין של השלכה לאתיקה. לדעתי, אדם שהואשם בפלילים ונלקח ממנו הרישיון לא ראוי שיטפל בחולים, לא כשמדובר בעבירות מס, אלא בעבירות הקשורות ביחסי רופא חולה, אך לא ההסתדרות הרופאית קובעת בנושא הזה, אלא משרד הבריאות".
"קופות החולים המשיכו להפנות מטופלות אל הרופא למרות שהורשע"
בעוד הדיון האם ראוי לפרסם עבר מפוקפק של רופא בריש גלי מתמשך, ראוי להפנות את תשומת הלב למטופלות עצמן, אלו שגילו רק לאחר התפוצצות הפרשה האחרונה שרופא הנשים שלהן הוא אדם שהורשע בפלילים. "מה שהכי מזעזע בפרסומים האחרונים הוא שקופות החולים המשיכו להפנות מטופלות אל הרופא אחרי שאדם הורשע, איפה אנחנו חיים? זה לא להאמין", אומר עו"ד אלון דוידוב, המייצג את אחת המתלוננות בפרשה, "זה נכון שחזקת החפות קיימת לאדם עד שהוא הורשע, אבל זה לא שולל את זכות הציבור לדעת. כמו שכל הליך פלילי מלווה בחשיפת שמותיהם ופרצופם של הנאשמים, למעטי מעט מקרים בהם מתקבל צו איסור פרסום, גם כאן הציבור צריך לדעת שאותו רופא שמטפל בהן כעת, מתנהלים נגדו הליכים פלילים. זה לא דבר של מה בכך.
"כשהפרקליטות מחליטה להגיש כתב אישום, זה אומר שפרקליט שבחן את הסיפור הבין שיש סיכוי סביר להרשעה. יכול להיות שהתיק נגדו ייסגר, או שהוא יזוכה, אבל העמדה של המדינה קובעת שיש סיכוי סביר להרשעה, ופה מגיעה זכות הציבור לדעת, בשלב הזה משרד הבריאות צריך ליידע את כל הגורמים בנושא".
"אנחנו לא מדברים על מרמה בקזינו. מטופלים צריכים לדעת את זה. נכון שיגידו זה פוגע לו בחופש העיסוק ובפרנסה שלו, אבל מה לעשות, בינתיים הוא דופק ניתוחים ואלוהים ישמור איזה נזקים הוא יכול לעשות. ואיפה אלמנט ההרתעה פה? אם העונשים מתבצעים במחשכים וברגע שמסתיימת תקופת הענישה היא הייתה כלא הייתה ולא רשומה בשום מקום פורמלי, מה עשינו פה? חלק ממרכיבי הענישה, לצד תגמול ומתן הדין, זו הרתעה למען יראו ויראו. אם רופאים יידעו שברגע שהם מבצעים עבירה פלילית, גם אם הקלה ביותר, אם מאבדים את רשיונם לעד, תהיה כאן הרתאה. אם לא רואים, אז גם לא יראים".
עו"ד של ד"ר דיקר, ז'ק חן, אמר בתגובה, כי "ניתן להגיב ארוכות ורבות על שאלתך ולשלול את מסקנתך מכל וכול. יחד עם זאת, אין כלל צורך לעסוק בכך משום שהנחת היסוד למסקנה שלך היא אינה נכונה – ד"ר דיקר לא ביצע שום עבירה. אני בטוח שבעוד זמן קצר עובדה זו תתברר ולכן הייתי מציע לא לרתום את העגלה לפני הסוסים".