בעל המעבדה, התעצבן על ד' וביקש ממנו לצאת מהמקום. הלקוח ד' התמהמה מעט ביציאה מהחנות ואז הסתער לעברו בעל המעבדה והנחית עליו מכת אגרוף בפניו שגרמה נזק לאוזנו הימנית וללסתו.
בעל המעבדה לא הסתפק במכות ואיים על ד' שיאתר את כתובת ביתו. ד', הבין שטעה שבכלל מסר את מכשירו לבעל המעבדה האלים וביקש ממנו לקבל אותו בחזרה. בעל המקום איים לדקור אותו ואמר לו ש"יש לו מזל שהוא 'על תנאי'"
ד' ניגש לבית החולים לקבלת טיפול רפואי שם נמצא שהוא סובל מהגבלה בתנועת הלסת ומקרע בעור התוף באוזן הימנית. כשהשתחרר מבית החולים הגיש ד' תלונה בתחנת המשטרה נגד בעל המעבדה. הוא נחקר באזהרה והפרקליטות הגישה נגדו כתב אישום לבית משפט השלום בתל אביב אשר ייחס לו עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים.
סנגורו של הנאשם טען מנגד, כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן שלא להכניס את מרשו לכלא ולהתחשב בעובדה שהוא הביע חרטה על מעשיו ובגילו הצעיר ולשלוח אותו לתוכנית שיקומית טיפולית ולא לגזור עליו מאסר בפועל. הוא ביקש לגזור עליו לכל היותר עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.
השופטת מיכל ברק-נבו דחתה את המלצת שירות המבחן והחליטה להפעיל את עונש המאסר על תנאי שהיה לנאשם וגזרה עליו עשרה חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי, פיצוי של 5,000 שקל למתלונן והטילה עליו קנס של 3,000 שקל לטובת קופת המדינה.
"לא מצאתי כל נימוק שבשלו יש להאריך את המאסר המותנה שהוטל על הנאשם. נוסף על כך יש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל בגין התיק שלפני שישקף את חומרת הנזקים אף אם אלה לא ברף הגבוה ביותר של החומרה", נימקה השופטת את גזר הדין.