מודעה משונה פורסמה הבוקר בין עמודי החדשות של "ידיעות אחרונות" והפכה להיות ויראלית ברשתות החברתיות בשעות האחרונות. תחת הכותרת: "מה הסיכוי שאהיה מועמד לפרס נובל?" נכתב: "ניוטון וארכימדס היו אנשים פשוטים כמוכן וכמוני. הברקה מחשבתית שחוו, כל אחד בנפרד, רשמה אותם בספרי ההיסטוריה. רצה הגורל והברקה פתאומית שהבליחה במוחי, פתרה, לעניות דעתי, את אחת החידות הגדולות בפניהן ניצבת האנושות: מהי היישות החושבת המכונה בשם תודעה ומיהו אביה מולידה. אני פונה בבקשה לבעלי נגיעה בנושא האמור, ליצור איתי קשר, על מנת שאוכל להעביר אליהם לעיון את כל החומר הרלוונטי שברשותי. לאחר מכן אשמח לשמוע את חוות דעתם ואולי גם לקבל תשובה לשאלה שבכותרת מודעה זו".
על המודעה חתום יוסי קרן, שאף פרסם את מספר הנייד שלו וכן כתובת דואר אלקטרוני. אז בדקנו מיהו אותו יוסי קרן. מדובר בנהג מונית בן 70, שטוען בכל התוקף שלא מדובר במתיחה או בתעלול שיווקי:
"אני חושב על זה כבר חמישים שנה, אני עוסק בתחום של מה זה 'אני', ואני חושב שאני היחיד בעולם שכן יודע מה זה", הוא מסביר. "עבדתי במשך 40 שנה במערכת הביטחון בתפקיד שאינני יכול לדבר עליו", הוא מסביר, "ואחרי שפרשתי החלטתי שבמקום לשבת בבית ולריב עם האישה אהיה נהג מונית. הרעיון הזה נולד עוד כשהייתי תלמיד תיכון, כשבאחד השיעורים המורה הסביר איך הוא רואה את העולם החיצון: 'באמצעות תמונה שמוקרנת על גבי רשתית העין, מתקבלת תמונה הפוכה, שהמוח מסובב ואז אני רואה את התמונה', שאלתי אותו מי זה אני? אני זה לא משהו שרואה, אני נחשף לתמונה, אבל לא רואה אותה". קרן, מסרב לחשוף על רגל אחת את עיקרי תורתו ואומר: "אני מדבר על הנושא שנקרא תודעה, אני זה יישות חושבת שנקראת תודעה, ואני חושב שעלה בידי מאיפה באה התודעה, זה התקליט שלי".
"החותן שלי מחכה לטוס איתי לאוסלו"
לאחר שהעלה את התזה שלו על כתב, החליט קרן לפרסם את הקריאה הזאת בעיתון במטרה לגייס מומחים בתחום, שיוכלו להוכיח את הרעיונות שלו: "פרסמתי את המודעה כדי שיפנו אלי אנשים שעוסקים בתחום הזה ומתמצאים בתחום, אני רק חובב. אלו הן מחשבות שלי, שמתפרסות על 15 עמודים, ושאנשי מקצוע יגידו לי שאני צודק בקו המחשבה שלי ואם באמת יש סיכוי שנזכה בנובל. הייתי שמח לפרסם בכל העיתונים במכה אחת את העמודים האלו, ושהציבור יחליט אם אני סתם בן אדם הזוי או שאני מדבר דברים הגיוניים".
למה לא לפרסם ספר?
אתה יודע שהמודעה שלך מככבת בפסייבוק עכשיו?
"לא. אבל זה מעודד אותי, כי זה עלה לי המון כסף ואתמול אמרתי לאישה שאם יתברר מחר שאף אחד לא רואה את זה ולא מתקשר, הלך הכסף. רציתי שאנשים שמבינים בחומר הזה יתקשרו ובאמת על הבוקר קיבלתי טלפון מפרופסור באוניברסיטת בר אילן, אני שולח לו את החומר וממנו אקבל את התגובה הראשונה שלי. לשמחתי משש בבוקר הטלפון לא מפסיק לצלצל".