"עשיתי הסבה ממשפטים לסיעוד כדי לעזור לאנשים. זאת הייתה טעות"
עו"ד חיים לדרמן בחר להיות אח בבית החולים וולפסון בחולון. היום הוא מבין שהמציאות רחוקה מהחלום."לפעמים חולה מצפצף בפעמון אבל יש לך עוד חולה שבדיוק זקוק לטיפול. בכל פעם שאני נכנס לעבודה אני מתפלל שהמשמרת תסתיים בשלום"
"בתור עורך דין הרווחתי לפחות כפול". חיים לדרמן|צילום: תומר ושחר צלמיםאחרי למעלה מעשור כעורך דין בתחום המקרקעין, חיים לדרמן (42) מחולון, גרוש ואב לשניים, החליט שמלחמות בבית המשפט הן לא בשבילו. "הבנתי שאני אוהב יותר לטפל באנשים, לעזור להם. הנתינה שבמקצוע והמוסריות שבו משכו אותי", הוא מספר ללא טיפת ציניות על ההסבה שבחר לעשות לתחום הסיעוד. אבל היום, בתור אח מתחיל בבית החולים וולפסון, הוא גם לא מצליח להסתיר את האכזבה מהמקצוע. "ידעתי שמבחינה כלכלית לא מדובר במקצוע מזהיר כבר כשבחרתי בו, אבל יחד עם זאת, לא תארתי לעצמי שהמצב יהיה כל-כך רע, שלמרות עבודה קשה כל-כך, השכר יהיה פשוט עלוב".
"שכר הבסיס שלי הוא 5,000 שקלים, יש לי ילד בן 11 וילדה בת שש שנמצאים אצלי כמעט במשמורת משותפת ואני משלם כמובן גם מזונות, אז אני הורג את עצמי בשביל לעמוד בזה: עובד בלילות, בכל חג, בכל שבת, משמרות כפולות", הוא אומר ומסביר שלמרות המאמץ להוסיף משמרות הוא עדיין אינו מגיע לשכר הממוצע במשק, "השכר שלי בקושי מגיע ל-7,000 שקלים לשש-שבע משמרות של שמונה שעות לפחות. כדי לאפשר את זה אני לפעמיים מחזיר את הילדים מוקדם יותר לגרושתי או מביא אותם לחבר לכמה שעות. אבל אני כבר לא מדבר רק על הרצון לראות את הילדים שלי יותר, אני מסתכל על עצמי בגילי ואני לא רוצה למצוא את עצמי בעוד כמה שנים נזקק. אנחנו בסך הכל רוצים לחיות בכבוד".
"מבחינה כלכלית ודאי שזאת הייתה טעות"
כשלדרמן נשאל האם הוא מתחרט על הבחירה במקצוע הוא משיב: "מבחינה כלכלית בוודאי שזאת הייתה טעות. לפעמיים, בזמן שאני חוטף את כל הקללות והצעקות מהחולים שלא מקבלים את הטיפול הראוי בגלל העומס, עוברות לי מחשבות על חזרה לעבודה כעורך דין, בסופו של דבר יש לי שכירות ומזונות לשלם, ובתור עורך דין הרווחתי לפחות כפול מזה". אבל גם כשמתעלמים מהנושא הכלכלי, לדרמן מסביר כי הוא עדיין לא מצליח להגשים את החלום של עזרה וטיפול באנשים כפי שדמיין אותו. "אני באמת אוהב את מה שאני עושה ונהנה ממנו. מצד שני, עצוב לראות את המצוקה שבמקצוע. לא מספיק שהמחלקות נמצאות בתפוסה של 120 אחוז באופן קבוע, מספר האחים והאחיות הקיים הוא גם נמוך מזה שקיים בתקן. יש מצביםכ מסוימים בהם אח אחד צריך לטפל בחצי מחלקה – 25 חולים, את כבר יכולה לדמיין איך נראה הטיפול במצב כזה. אני תמיד אומר שאני יכול לעשות רק את מה שאני יכול לעשות - במצב כזה, אין שום סיכוי לבצע את העבודה בדיוק כמו שצריך וכמו שלמדתי".
"בקושי מגיע ל-7,000 שקלים למינימום של שש-שבע משמרות של שמונה שעות"|צילום: חדשות 2אבל לא רק האחים והאחיות נפגעים מהמצב. "לפעמיים חולה מצפצף בפעמון אבל יש לך עוד חולה שבדיוק זקוק לטיפול", מספר לדרמן, "כשחולה שוכב בפרוזדור וזקוק לחיבור לחמצן אני נאלץ לאלתר. המצב יכול להיות מסוכן. בכל פעם שאני נכנס לעבודה אני מתפלל שהמשמרת תגמר בשלום".
בשעות אלה, ביום הרביעי לשביתת האחים והאחיות, המשא ומתן בין האחיות והאוצר נמשך וטרם הגיע לכדי הסכמה. "בינתיים דיברו על תוספת של 84 שקלים בחודש בלבד לאחים ואחיות שעושים משמרות. זאת הצעה מצחיקה. מדובר בדמי חנוכה", אומרת יו"ר הסתדרות האחים והאחיות בישראל, אילנה כהן, "אנחנו החלטנו להפסיק להיות פרייארים. אנחנו עומדים על כך שאם רוצים שיהיה מי שימשיך לעבוד במקצוע בעתיד, צריך לשנות את מעמד האחיות, להכריז עליו כמקצוע מועדף ולהפוך את השכר לאטרקטיבי. זה יופי של מקצוע אבל כרגע אנחנו נמצאים בקריסה".
